פעם זה היה עניין של בנות בלבד. עמידה של שעות מול המראה, בדרך כלל לא לבד אלא עם עוד חברה או שתיים, מנייה קולנית של הפגמים ופנטזיה על "מה הייתי מתקנת". כשמדובר בנערות צעירות מאוד, בתחילת גיל העשרה, העיסוק במראה החיצוני והשאיפה להיראות כמו כוכבות אינסטגרם הם חלק אינטגרלי מחיי היום יום. אבל זה היה פעם. היום זה השתנה, כי גם נערים צעירים הצטרפו לבהייה במראה או במסך הסלולרי בזמן סלפי.
העמודים ברשתות החברתיות הפכו לכרטיסי הביקור שלהם ושלהן, הם מצלמים את עצמם פעם בחמש דקות, וכל מה שהם רוצים ורוצות זה להיראות הכי טוב שאפשר. ועכשיו החופש הגדול, ובזמן שחלק מהחברים שלהם רובצים על שפת הים, אולי עובדים קצת כדי לחסוך ולקנות סמארטפון חדש ואולי מטיילים בחו"ל עם המשפחה, יש בני נוער שמקדישים את החופש הגדול שלהם להחלמה מניתוח פלסטי. כן. בגיל צעיר כל כך. למה הם עושים את זה אנחנו מבינים, אבל האם זה חכם?
ד"ר מאיר כהן, רופא מומחה לכירורגיה פלסטית ויו"ר האיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית ואסתטית, ממליץ קודם כל לחכות. כן, לחכות. מכיוון שגיל העשרה הוא שיא ההתפתחות של הנערות והנערים, ממש לא כדאי ולא מומלץ לעבור ניתוחים פלסטיים כשהגוף לא סיים להתפתח, וצורתו הסופית עדיין לא נקבעה. גם עם ניתוחי אף וגם ניתוחי חזה ההמלצה היא חד משמעית: חכו עד אחרי הצבא".
בחרו נכון את הרופא שלכם
"חלק מההכשרה של כ-200 הרופאים החברים באיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית הוא הדגש על אי ביצוע ניתוחים מיותרים, ובחירה באופציה הניתוחית כשלב אחרון", מסביר ד"ר כהן. "כשרופא ממהר לנתח בלי להתייחס לאספקטים נוספים של הבעיה, היא עשויה לחזור אליו ככישלון, בעיקר במקרים של עודף משקל. תמיד תתחילו את המסע הזה אצל רופא מומחה, וההורים חייבים להיות נוכחים בפגישה. יש להבין את הסיכונים, את ההשלכות ובאופן כללי הגישה היא 'בואו נדחה את הכל כמה שיותר'. המטופל או המטופלת צריכים לשכנע את הרופא מדוע הם זקוקים לניתוח, ולא להפך. זאת הגישה שלי וזאת הגישה של כל חברי האיגוד. לפעמים יש גחמות חולפות, בעיקר אצל בני נוער, והעיסוק בגוף ובמראה החיצוני הוא מוגבר אבל וחולף. ניתוח הוא בלתי הפיך ברוב המקרים".
ד"ר כהן ממליץ על קבלת חוות דעת ראשונית משניים ואפילו שלושה רופאים, ולהיזהר מהנחות או ממחירים נמוכים באופן חשוד. "יש לאיגוד גם ועדת ייעוץ, שמתכנסת פעם בחודש ובה הרופאים חולקים מקרים שבהם יש התלבטויות, וגם המטופלים מגיעים לוועדה עם הוריהם. מנגנון הייעוץ נותן תמיכה לרופא, כדי לקבל את ההחלטה הטובה ביותר למען המטופל או המטופלת". המטרה היא לקבל את ההחלטה על ניתוח במלוא כובד הראש, ולא מתוך גחמה. "את רשימת הרופאים החברים באיגוד תוכלו למצוא באתר, לפי אזורים בארץ".
"יש לזכור שבכל ניתוח יש סיכון לדימום ולזיהום, וסיכונים הנובעים מהליך שמתבצע בהרדמה. לעתים לא מספיק ניתוח אחד כדי להשיג את המראה הרצוי (בעיקר בהצמדת אפרכסות). 14% מן הניתוחים (בממוצע בין הרופאים שהשתתפו בסקר) דרשו אחר כך ניתוח מתקן או ניתוח משלים. זה לא נדיר, ויש להביא את זה בחשבון", מזהיר ד"ר כהן.
הכי פופולרי בקרב הצעירים
אז מה מנתחים הכי הרבה? אף, כמובן, בקרב שני המינים. הצמדת אפרכסות במקרה של אוזניים בולטות גם נפוצה בקרב בנים, בעיקר בשל העובדה שהשיער הקצר שלהם לא מאפשר להם להחביא את האוזניים הבולטות. "בחמש השנים האחרונות יש עלייה של כ-20% בניתוחים בקרב בנים בעיקר", מסביר ד"ר כהן, "והדרישה שהופכת לנפוצה יותר ויותר היא טיפול בגניקומסטיה. זהו מצב שבו מתפתח שד נשי אצל גברים, ופוגע בביטחון העצמי של הנערים".
שתי סיבות עיקריות יכולות להיות לתופעה: הראשונה שבהן היא עודף משקל. השד, כידוע, הוא רקמת שומן, וכאשר מסת השומן בגוף עולה, הוא נוטה להצטבר גם באזור החזה וכך נוצר מראה של שד נשי אצל נערים. הסיבה השנייה היא הפרעה הורמונלית כלשהי, הגורמת להתפתחות רקמת שד אצל נערים, תופעה שעשויה לחלוף עם החזרה לאיזון הורמונלי. את שתי הסיבות האלה חשוב לברר ולשלול לפני הפנייה אל הפתרון הניתוחי. "אם מדובר בעודף משקל, יש לרדת למשקל הגוף הרצוי. אנחנו גם ממליצים לעבור בירור אנדוקריני ויש מצבים שאנחנו אכן מחליטים להמתין להתייצבות הורמונלית ולתום גיל ההתבגרות", מדגיש ד"ר כהן. הקריאה של ד"ר כהן לחכות מתייחסת לכל סוגי הניתוחים, והיא בעלת חשיבות נפשית ופיזית כאחד. לכן כדאי להורים להיות קשובים לבני הנוער, אך גם לדעת לאזן את הרצון לעבור ניתוח ולהסביר שהפתרון הניתוחי הוא באמת המוצא האחרון.