"משום שמערכת החינוך מתמקדת בהתאמות פדגוגיות ולא נותנת מספיק תשומת לב להשלכות הרגשיות של לקויות למידה מורכבות, החלטנו לבנות אוניברסיטה משולבת כדי לעבוד על המימד הרגשי, ושאנשים ילמדו בקצב שלהם", אומר ד"ר בני הוזמי, עובד סוציאלי קהילתי, המשמש כיום כמנהל האקדמי וכמנהל משאבי הידע של בית איזי שפירא ומחבר הספר "זהות של מסוגלות", "לחלק מהאנשים עם לקויות למידה מורכבות יש הנמכה קוגניטיבית מתונה, שברוב המקרים היא מולדת. ממוצע האינטליגנציה שלהם בגבול בין ממוצע לנמוך, לעיתים יש הם על הספקטרום האוטיסטי בתפקוד גבוה או שיש לקויות אחרות, העניין הוא שאם אתה לא יודע מה היכולות שלך לא תוכל לבנות תכנית עבודה לחיים כי או שתוותר או שתשקר לעצמך ותסמן מטרות לא ריאליות ותהיה בחוויה של כישלון".

מסע נדודים אינסופי

התוכנית "אוניברסיטה משולבת" נותנת מענה לבוגרים עם לקויות למידה מורכבות, המעוניינים להשתלב בלימודים באקדמיה ולחוות למידה משמעותית, מונגשת קוגניטיבית, המכוונת לביסוס זהות של מסוגלות. ד"ר הוזמי מסביר שחומרת לקות הלמידה משפיעה על הסתגלות האדם בחיי יומיום ברבדים שונים: קושי בקבלת החלטות, קושי להתנהל מול פרוצדורות רפואיות ותיאומים, חלקם מוסחים ומוצפים יש להם עוררות גבוהה ועוד. "אלו אנשים שחיו בקו התפר ונפלו בין הכיסאות: הכיסא של חינוך רגיל היה גדול עליהם וכיסא של חינוך מיוחד היה קטן עליהם והם היו במסע נדודים אינסופי עד שמצאו את המקום שלהם. יש לזה השלכות מבחינה רגשית ומבחינת הזהות כי בית ספר יוצר זהות ושייכות, אנחנו רוצים לגדול עם קבוצת אנשים אבל אם אתה כל הזמן נתלש ממורים ותלמידים אתה מרגיש לא שייך".

בני הוזמי (צילום: באדיבות המצולם)
צילום: באדיבות המצולם

קורס הליבה בתוכנית אוניברסיטה משולבת הוא “האומנות לחיות – מבוא לפסיכולוגיה מעשית” – זהו קורס דו-שנתי שמאפשר ללומדים היכרות עם גישות נבחרות בפסיכולוגיה ככלי להתבוננות, לבניית “תעודת זהות של מסוגלות” ולגיבוש חזון אישי תואם יכולות. נכון להיום מעל ל-3500 בוגרים סיימו את הקורס. "בנינו קורס להעצמה אישית דרך לימודי פסיכולוגיה מונגשים קוגניטיבית. בקורס אין מבחנים, אין עבודות, יש מטלות רשות ויש תעודה, אנחנו שרוצים לתת חוויה מתקנת ללמידה שתהיה למידה נקייה מחרדות עד כמה שניתן והדבר היחיד שנדרש מהם זו התמדה, כי זה מסע".

ד"ר הוזמי מספר שהקורס מציג גישות נבחרות בפסיכולוגיה בשפה פשוטה, ומאפשר לסטודנטים לתרגם את התיאוריה למעשה. "לב העניין הוא הגישה ההומניסטית של אריך פרום - המפתח לאושר עובר דרך קבלה ואהבה עצמית. כל עוד אני חווה את עצמי כפגום קשה לי לאהוב את עצמי. בקורס הם לומדים דרכים להגביר את האהבה לעצמם, ולומדים להבין שהגורם ללקות הוא נוירולוגי אנטומי, והם לא צריכים להתנצל על כך. בחלק השני של הקורס המשתתפים לומדים להכיר את עצמם ולגלות את הכוחות שלהם, להגביר את האחווה לאחר, ולהבין שיש להם מה לתת במרחב החברתי. בחלק האחרון של הקורס הם לומדים לקבוע מטרות ריאליות ומתמקדים בעבודה ובמציאת זוגיות". לדברי ד"ר הוזמי, משתתפי הקורס מתקבלים אחרי אינטק קליני על מנת לוודא שברמה קוגניטיבית הם יכולים להשתתף בשיח, שאין להם בעיות התנהגות ושאינם זקוקים להשגחה.

כיצד הלימודים תורמים להם בחיי היומיום?

"הם עוזרים להם בעולם העבודה משום שהם מכירים את עצמם יותר טוב, ואז מסמנים מטרות ריאליות. הקורס נותן חוויה מתקנת לימודית וחברתית, המשתתפים נפגשים עם מי שחווה רקע דומה, ואף מצליחים לעיתים להכיר ולבנות משפחה".

"היום אני מרגיש שיש לי הכל"

גיא שפירא (29) מהרצליה, עובד במפעל גלידות "וניליה" בהוד השרון שסיים שנה שנייה באוניברסיטה המשולבת של בית איזי שפירא. גיא מספר שהרגיש שהאוניברסיטה אינה מקום בשבילו אך אחרי שהתקבל ולמד בקורס "האמנות לחיות" הרגיש ששינה חייו. "הלימודים נתנו לי כלים לחיים ולהתמודדות עם מצבים שונים בעבודה כמו איך לדבר עם הבוס, להסביר את עצמי בדרך אסרטיבית ובצורה מכובדת", מספר גיא, "זה עזר לי ביחסים עם ליאל, בני אמר שחשוב שיהיה לי עבודה ואהבה ושאם יש את שניהם אז יש לי הכול. אני מרגיש שיש לי הכול היום".

גיא מספר שאת ליאל (28) מאשדוד, הכיר בגיל 17 באיי סי קיו, במשך שנה היו ביחד, וכעבור 12 שנה החליטו לחזור, בעוד כ-5 חודשים הם עומדים להתחתן. "אימא שלי דיברה עם אימא שלה ושאלה אם אפשר לנסות שוב. החלטנו שאנחנו כבר בוגרים ואי אפשר להתווכח צריך ללמוד לוותר, גם כשלא נוח להתפשר צריך למצוא את האיזון".

גיא וליאל (צילום: באדיבות המצולמים)
צילום: באדיבות המצולמים

גיא מספר כי המוגבלות שלו הייתה בעיקר בדיבור, אך היום לאחר טיפול אינטנסיבי הוא התגבר עליה. "אימא שלי תמכה בי לאורך כל הדרך, אני מרגיש שאני אדם רגיל כמו כולם, גם לליאל הייתה בעיה ואני והיא שווים כמו כולם ולא שונים מאף אחד. ליאל נרשמה לאחרונה ללימודים, והצטרפתי אליה לקורס חוזר. הרגשתי בתוכי שהיא צריכה את זה, אמרתי לה שתנסה היום היא מחייכת וכייף לה והיא מרוצה, וזה הכי חשוב. שאני מאמין ברגע שאדם שואף גבוה ורוצה ללמוד, אם יש לו כח רצון והכול אין סיבה שלא יצליח".