בואו נדבר רגע על התופעה הזאת שגורמת לכל הורה שפוי לרצות לתלוש כל שערה מראשו:
בררנות באוכל. הרי מה כבר ביקשנו - לאכול מלפפון קטן? לתת שני ביסים מהחביתה? לסיים את הפרוסה עם הגבינה? מה הביג דיל? "תזונה נכונה ועשירה בתקופת ההתפתחות, הכוללת את כל אבות המזון, היא כלי חיוני לגדילה תקינה ולתפקוד תקין של הגוף, הן מבחינה קוגניטיבית והן מבחינה פיזיולוגית", מסבירה שרית עטיה, דיאטנית קלינית במועצת החלב. "לכן, מומלץ לפעול במספר דרכים כאשר נתקלים במצב של סירוב תמידי מצד הילד כלפי מזונות חיוניים". ועכשיו, שימו לב לעצות שלה - הן שוות זהב:
משפרים את הגישה של הילדים למזון
זה כלל מאוד פשוט: ככל שקל יותר להגיע אל המזון, כך עולה הסיכוי שהוא יאכל. לכן, כבר בארוחת הערב הבאה, דאגו להניח במרכז השולחן מאכל בריא כמו למשל קופסת גבינה לבנה או טונה פתוחה כשלצידה כפית. הפעולה הזאת תחסוך מהילדים את המאמץ הנדרש לתחילת האכילה וכך גדל הסיכוי שהם לא יהססו להשתמש בכפית ויתחילו לאכול, בעיקר אם הם רעבים.
דואגים לשולחן מגוון ועשיר
כשילד אומר שהוא לא אוהב מאכל מסוים, אל תתווכחו איתו. בינינו, גם אתם לא אוהבים הכל. מה כן? פשוט דאגו שהשולחן יהיה עשיר ויכלול מגוון מאכלים, שכוללים לפחות מוצר אחד שהוא מחבב. עכשיו, נראה אותו מוצא תירוץ.
ממשיכים להציע
הילד מסרב לאכול יוגורט? במקום ללכת על האופציה הקלה ולהוציא את המאכל מהתפריט לאלתר, נסו להציע אותו שוב. לא תמיד מה שלא הולך בפעם הראשונה לא ילך גם בשנייה (או בשלישית או בעשירית). ואם גם אז זה לא יעבוד, נסו את העצה הבאה.
היו יצירתיים
אז מה אם הוא לא אוהב יוגורט? פסטה הוא כן אוהב? תוכלו לשלב את היוגורט ברוטב העגבניות ותקבלו אחלה רוזה. ואם הוא לא אוהב עגבניות? גם לזה יש פתרון: יוגורט יכול להשתלב נהדר בכל פשטידה. ולגבי העגבניות - כמה טיפות מהן בתוך החביתה יעשו את העבודה.
אל תעשו איתו מו"מ
"אם תאכל גבינה לבנה, תקבל שוקולד"! תגידו, השתגעתם? זה בדיוק מסוג המשפטים שאתם צריכים להוציא מהלקסיקון. למה? כי בצורה כזאת הילד לומד שלאכול זו פעולה כל כך לא מהנה שהוא גם אמור לקבל עליה סוג של "פיצוי". מעבר לכך, התניית אכילה בקבלת מתוקים עלולה לגרום לאכילה רגשית שתתפתח בגיל מאוחר יותר, אשר תגרום לילד לאכול מתוקים כדי להתנחם או כצורך לא בריא לזכות בקינוח לאחר כל ארוחה.
אל תרדפו אחריו
יש הורים שמוכנים לכרוע על ארבע, לרדוף אחרי הפעוט ולהיתקע בכל רהיט שנקלע לדרכם בדרך, רק כדי שהאדון הקטן או הגברת יואילו להכניס משהו לפיהם. ובכן – טעות גדולה. תפקידכם להכין ארוחה טעימה, לערוך את השולחן ולשבת לאכול בעצמכם. אבל מאותו רגע, הכדור בידיים שלהם. מרדפים רק ישדרו לילד שהוא "עושה טובה" וימנעו ממנו לפתח הרגלי אכילה בריאים של ישיבה מסודרת מול השולחן.
שתפו אותו בהכנה
באופן כללי, ילדים נוטים לשתף פעולה עם נושאים שבהם הם מעורבים. נסו לשתף אותם במהלך הכנת הארוחה, תנו להם "משימות" כמו עריכת השולחן, סידור הירקות על הצלחת, מזיגת החלב בכוסות ביחד אתכם ועוד. כשהחוויה משפחתית וחיובית יותר, קל יותר להטמיע הרגלי אכילה נכונים ובריאים.
הוו דוגמה אישית
עכשיו תקשיבו היטב לעצה הבאה כי היא ככל הנראה החשובה מכל מה ששמעתם עד כה: גם אם תקפידו ליישם כל אחד מהטיפים שהצענו אבל בשורה תחתונה לא תשבו בעצמכם לאכול, אתם למעשה משדרים לילד מסר אחר ממה שאתם אומרים לו. שבו עם הילדים ליד השולחן, אכלו גבינות, ירקות, קטניות ושלל מזונות בריאים אחרים - אחרי הכל, אין כמו דוגמה אישית.