תקופת מבחני הבגרות היא תקופה אינטנסיבית הגורמת למתח וחרדה לתלמידים ולהוריהם כאחד. למרות הדיון בערך החינוכי של בחינות הבגרות, אין ספק שהן שלב משמעותי בחיי הנערים והנערות ותחנה חשובה בהתפתחותם. בחינות הבגרות הן התמודדות ראשונה עם מבצע לימודי גדול, וככאלה הן משפיעות על תחושת מסוגלותם העצמית של התלמידים ועל המטרות שיציבו לעצמם לעתיד. הבגרויות הן צומת משמעותי והזדמנות להורים לעזור לילדיהם בניהול עצמי בכל התחומים: הצבת מטרות ובניית תוכניות, ניהול זמן, ניהול המוטיבציה והקשב, הפעלת אסטרטגיות למידה, ובמיוחד ויסות עצמי רגשי וחברתי המחזק את האוטונומיה, המעורבות וההובלה של הלומדים. כל אלה תוך כדי התייחסות לעולמם הפנימי, כיבוד האוטונומיה שלהם וראייה רב ממדית שלהם – קוגניטיבית, רגשית וחברתית.

אז מה חשוב להם: הצבת מטרות, תכנון הלמידה וניהול הזמן והקשב

השאלה הראשונה שיש להפנות לתלמידים הניגשים לבגרות נוגעת למטרותיהם בתקופה זו. עודדו אותם להגדיר מה חשוב להם במישורי חייהם השונים, כגון: למידה מאורגנת וברגיעה, הגעה להישגים, שמירה על קשרים חברתיים, על תחביבים ועל אימוני ספורט.

באופן מפתיע אולי תגלו שכשהילדים מאמינים בעצמם הם רוצים ללמוד וחשוב להם להצליח. מטרותיהם האישיות צריכות להניע את התהליכים, ותפקידכם כהורים לעזור לפעול להשגתן.

ליצירת חוויות הצלחה אתם יכולים לעזור לילדיכם לבנות לתוכניות עבודה לתקופת הבחינות ולנהל את הזמן במהלכה. בתוכנית ישולב לוח זמני התגבורים, בחינות המתכונת ובחינות הבגרות. על בסיסה כל נער ונערה יארגנו את מבנה הלמידה האישיים שלהם בהתאם למטרותיהם, לרצונותיהם ולמאפייני הלמידה והקשב שלהם.

עוד פעם עם רגש: ויסות רגשי וחברתי וקידום המוטיבציה

חשובים במיוחד הכלים הרגשיים, החברתיים והמוטיבציוניים שהתלמידים מפעילים בתקופת הבחינות, בגלל השפעתם הניכרת על איכות חייהם ועל יכולתם להתמודד עם דרישות הלמידה. תוכלו לפנות למורים ולבקש מהם לקיים הפעלות רגשיות מגוונות, שיאפשרו לתלמידים לבטא את תחושותיהם. המורים יכולים להיעזר בקלפים, בתמונות, בשירים ובסיפורים, במוזיקה ובכלי יצירה. במקביל, חשוב לבקש שיערכו גם הפעלות חברתיות המחזקות את חוויית השייכות ותחושת השותפות במשימה. כדאי לעודד מפגשים לימודיים וחברתיים של התלמידים דווקא בתקופת הבחינות – הכוללים ארוחה משותפת או מסיבות הצלחה לאחר המבחנים. בבית כדאי לעודד ללמוד עם חברים, מה שיוצר מוטיבציה ומקל רגשית.

תכנון ימי הלמידה באופן שמחזק מבחינה רגשית וחברתית ישפר גם את הקשב והמוטיבציה של התלמידים. חשוב לעודד אותם לגוון את הפעילות הלימודית, לחלק אותה למשימות מוגדרות ולערוך הפסקות יזומות לתנועה גופנית ולפעילות חברתית, וכן לתת לעצמם פרסים עצמיים בסיום המבחן.

במקביל, תוכלו להציע לילדיכם כלים להרגעה עצמית והפחתת מתחים כמו נשימות, מיינדפולנס, דמיון מודרך, הקשבה למוזיקה  – בהתאמה לכל ילד. אפשר ללמדם כיצד להפוך את המשפטים השליליים שהם אומרים לעצמם למשפטים המעודדים התמודדות: במקום "המבחן הזה מאוד קשה. אני בטוח אכשל" חשוב שילמדו לומר לעצמם "אני מנסה, יש לי סיכוי להצליח".

איך ללמוד: הפעלת אסטרטגיות למידה ובחינה

בחנו עם ילדיכם מהן אסטרטגיות הלמידה המתאימות להם. לדוגמה: סימון המידע העיקרי, כתיבת ראשי פרקים ובניית מפות תוכן גרפיות, בניית אלגוריתמים לפתרון בעיות וכדומה. במקביל, חשוב לדבר איתם על אסטרטגיות להתמודדות בזמן הבחינות – הרגעה עצמית, סריקה השאלון וסימון הבחירה לפי ההנחיות, סימון מילות מפתח בשאלות, כתיבת ראשי פרקים וכדומה. הציגו להם אסטרטגיות שונות ועזרו להם להתאמן בהפעלתן.

 ד"ר עינת ליכטינגר היא מרצה בתחום הוויסות העצמי במכללה לחינוך אורנים ומחברת הספר "קומץ שמיים ביד –קידום תהליכי ויסות עצמי בבית הספר ובגן" (הוצאת מכון מופ"ת)