בסוף הרצאה לבני נוער בשכבת י"א באחד מבתי הספר במרכז הארץ ניגשו אלי מספר תלמידים וטענו בתסכול, שהיה עוזר להם אם היו מקבלים את המידע על הנזקים של מריחואנה בגיל מוקדם יותר. שוחחתי איתם על המשמעות של טענתם ועל כך שגם בגיל 16 לא מאוחר מדי כדי לשנות הרגלים, אך בעיקר שמחתי שהמידע והמסר נקלטים ושהם אכן גורמים לבחינה ושינוי הרגלים והתנהגויות סיכוניות של בני נוער. לצערי, בקרוב תלמידים רבים לא יקבלו את המידע הזה גם בכיתה יא' מכיוון שתוכניות המניעה אשר מפעילה הרשות לביטחון קהילתי נסגרות.

כחלק מקריסת המערכות הכללית שמדינת ישראל עוברת, אנו לקראת אסון נוסף – סגירת תוכניות המניעה.  

תוכניות מניעה של התנהגויות סיכוניות כמו שימוש באלכוהול וסמים, אלימות ובריונות, התנהגויות מיניות לא מותאמות ועוד, הן הרבה פחות "סקסיות" בקרב הציבור הרחב מכיוון שמטרתן למנוע מהתנהגות לקרות. הן גם מצטלמות פחות טוב בתקשורת. אולם אלה הן הפעולות המשפיעות ביותר במונחים של עלות-תועלת. לדוגמה: סקירת מחקרים שבוצעו בארה"ב דיווחו שתוכניות מניעת עישון סיגריות בקרב ילדים הקטינו את מספר בני הנוער שהתחילו לעשן ב-20 אחוזים (לעומת קבוצות הביקורת).  

רוב ההתנהגויות הסיכוניות בתחום האלכוהול, הסמים והאלימות, מתחילות בשנות ההתבגרות המוקדמות כאשר המוח עדיין מתפתח. לכן, תוכניות המניעה מתמקדות בעיקר בילדים ובני נוער ובמטפליהם.

השבוע הודיע משרד האוצר על קיצוץ של שני שליש בתקציב הרשות לביטחון קהילתי אשר אחראית למאבק באלימות, סמים ואלכוהול. זהו בעצם גזר דין מוות לרשות.

המשמעות בפועל היא שמדריכי המוגנות (שאני מניח שרוב הקוראים כלל לא שמעו עליהם) אשר מלווים תלמידים עם קשיי התנהגות, סורקים את שטח בית הספר בהפסקות כדי למנוע מקרי אלימות ותומכים בתלמידים הנעדרים מהכיתות – כבר לא יהיו שם.

המשמעות היא שסיירות ההורים אשר מסתובבות בגינות ובמרחבים הציבוריים בלילות ובסופי שבוע ופוגשות את בני הנוער במטרה לתת להם סיוע ותמיכה ראשוניים במצבי סיכון כמו השתכרות, אובדן שליטה ומקרי אלימות – כבר לא יסיירו.

המשמעות היא שבעידן שבו לראשונה הורים מגדלים ילדים לתוך עולם שלא דומה לעולם שבו הם גדלו, סדנאות הדרכת הורים אשר מסייעות להורים להישאר משמעותיים ורלוונטיים, כבר לא ימומנו.

המשמעות היא ששוטרים ופקחים עירוניים ששומרים ברחובות על הביטחון האישי שלכם – כבר לא ישמרו.

המשמעות היא שהדרכות של צוותים חינוכיים שנועדו לסייע למורים לזהות ילדים בסיכון – כבר לא יינתנו.

דו"ח המועצה הלאומית לשלום הילד של שנת 2018 הראה עלייה בעבירות הרשת כלפי ילדים ובני נוער, ועלייה במספר הקטינים שניסו להתאבד בעשור האחרון. בעוד שמספר הילדים במדינה גדל  והמצוקות מתרבות ומעמיקות, לא רק שאין גידול בהיקפי המשאבים המקצועיים ובתקצוב אלא יש קיצוץ עמוק אשר מעמיד את הילדים של כולנו בסכנת חיים ממשית.

ממשלת ישראל הסירה מעליה את האחריות למוגנות של הילדים שלכם ומהיום היא עוברת אליכם.

רן בראון הוא מנהל מכון מתבגרים, עובד סוציאלי, יועץ ארגוני ומנחה קבוצות