ביום ראשון יונחו על שולחן הממשלה ההמלצות החדשות של משרדי החינוך והבריאות, לפיהן ניתן לחזור לשגרה חינוכית מלאה ברשויות עם תחלואה נמוכה. מסתמן כי ההנחיות החדשות יכללו גם את הצהרונים הפרטיים שנותרו סגורים, למרות שהצהרונים הציבוריים של משרד החינוך נפתחו כבר בתחילת השבוע. 

למרות שההחלטה בנושא הצהרונים הציבוריים אושרה כבר בסוף השבוע שעבר, לא נתקבלה אז כל החלטה לגבי הצהרונים הפרטיים. שרה בכר מקרית ביאליק, הבעלים של "צהרון שרה" מזה חמש שנים, טוענת בתוקף שמדובר במהלך מכוון במשרד החינוך במטרה לחסל את הצהרונים הפרטיים.

"אין ספק שיש כאן מניע סמוי של המדינה. מקשים עלינו באישורים מכאן ועד אילת, ללא סיבה מוצדקת", אמרה ל-mako הורים הם שוכחים שמי שמגיע אלינו לרוב עבר כבר בצהרונים הציבוריים ובחר לשלם יותר כדי שהילד שלו יקבל יותר", הסבירה. "עכשיו הם מטפסים על הגל ומנסים לחסל אותנו בצל המשבר. זו החלטה שנובעת מכסף ומאינטרסים, ולא מהתחשבות בנפשם הרכה של הילדים".

לדבריה, היא הפסידה יותר מ-60 אלף שקלים בצל המשבר. "בריאות הילדים חשובה לי מאוד, ולכן נעלתי את שערי הצהרון בלי לחשוב פעמיים ברגע שהכריזו על הפסקת העבודה. אבל היום, כשדורשים מהילדים הקסומים שלי שרגילים למסגרת שלי לעבור למסגרת של בית ספר כי החליטו שקניון שעוברים בו מעל 12,000 בני אדם ביום הוא קפסולה סטרילית יותר ממני, זה מכעיס. אי אפשר שלא לתהות מה עומד מאחורי ההחלטה הזו".

גלי אלון, בעלת צהרון מזה 12 שנים, מרגישה אף היא כי משרד החינוך ובתי הספר רומסים אותה. "מדוע אפשר לערבב קפסולות בבתי הספר ואצלי לא, למרות שאני הרבה יותר נגישה, אישית וסטרילית? הם קיבלו מימון וכביכול 'ישמרו על הקפסולות', אבל אף אחד לא יפקח עליהם. להם יש כוח שלי אין".

גלי אלון בעלת צהרון (צילום: באדיבות המרואיינים)
גלי אלון. "להורים אין תקציב לשלם" | צילום: באדיבות המרואיינים

אלון הפסידה 40 אלף שקלים במהלך תקופת הקורונה, והורים רבים חוששים לשלם לה עבור המשך השנה מחשש להתפרצות חוזרת של הנגיף. "להורים אין תקציב לשלם בצורה שוטפת, ויש כאלה שמפחדים לשלם מראש כי לא יודעים לאן המשבר יגיע. השיקולים שנעשו במערכת לא ברורים ובוודאי לא הגיוניים. אנחנו הברגים הקטנים והשקופים ואנחנו לא באמת מעניינים אותם. אני נותנת את ליבי לילדים ולמשפחות. הלב שלי מתפורר מגעגועים, אלה ילדים שאני מגדלת מספר שנים. אני נמצאת איתם בשעות קריטיות, מחבקת, מקשיבה ומאכילה. הריקנות הזו קשה לי מאוד".