למערכת השיקולים הזו נכנסת גם תפיסה של "טיפול פסיכולוגי בגיל כל כך מוקדם? זה לא קצת מוגזם?". ובכן, לא. זה ממש לא מוגזם.
חשוב לזכור שאתם, ההורים, הנכם האנשים הכי קרובים לילדיכם. אתם אלה שמכירים את הניואנסים הדקים ביותר בהתנהגותם וממש כמו במקרים של התייעצות רפואית, עדיף לפנות אלף פעמים בלי סיבה מאשר לפספס איתות מצוקה אמיתי. מאחר שלגורמים פיזיולוגים יש השפעה גדולה על ההתנהגות בכלל ועל התנהגות ילדים בפרט - כדאי תמיד להתחיל בבירור אצל רופא ילדים על מנת לשלול מחלות או פגיעות פיזיות אחרות.
יש רגרסיה?
אז הנה כמה נקודות שיכולות לסייע לכם להגיע להחלטה מושכלת האם כדאי להפנות את ילדיכם לטיפול מקצועי, אבל כדאי מאוד לשים לב לקונטקסט: אם הילד נראה שמח ורגוע, מתפתח היטב ומתנהג כרגיל ובכל זאת נופל באחת הקטגוריות המצוינות כאן - לא צריך להבהיל את הילד אל ספת הפסיכולוג. אפשר ורצוי לראות את התמונה בכללותה ולא להיתפס לחרדות בכיוון כזה או אחר.
ואלה המצבים שראויים לתשומת לב מיוחדת:
1. כאשר חל שינוי קיצוני בהתנהגות או בתפקוד היום יומי של הילד בלי שנוכל לומר מהי סיבת השינוי. שימו לב לנסיבות מיוחדות כמו לידת אח, נסיעה של הורה או שינוי משמעותי בצוות המטפלים של הילד; במקרים כאלה הסיבה בהחלט נראית לעין ואין צורך לרוץ לפסיכולוג.
2. כאשר הילד מתנהג בתוקפנות פיזית או מילולית קיצונית, או כאשר הוא מתקשה להתרכז, לא מפסיק לזוז ולא מצליח לעקוב אחרי הוראות של אדם מבוגר.
3. כאשר מבחינים אצל הילד בסוג של רגרסיה; אם למשל הוא מאבד התנהגויות בוגרות שכבר היו מבוססות אצלו (חוזר להרטיב לאחר שנגמל או דורש נוכחות של ההורה במצבים שבהם כבר לא היה צריך אותו). שימו לב: הכוונה היא לשינוי התנהגותי פתאומי ולא למצב של שינוי התפתחותי עקב נסיבות ספציפיות.
4. כאשר הילד נראה עצוב, ומסתמן שאיבד עניין בדברים אשר עד כה הסבו לו שמחה.
5. אם הילד מפגין שינויים קיצוניים בדפוסי השינה, למשל ילד שמתחיל להתעורר פעמים רבות במהלך הלילה, לא מצליח להירדם או ישן שעות רבות ומתקשה לקום בבוקר. או לחילופין, ילד שמפגין שינוי בדפוסי האכילה, למשל מפסיק לפתע לאכול או מתחיל לאכול כמויות גדולות של אוכל - וכל זאת ללא סיבה רפואית.
6. במקרים של סיוטי לילה קשים או כאלה חוזרים על עצמם לאורך תקופה.
7. כאשר הילד מפגין התנהגות מינית לא הולמת: אם הוא מגלה ידע מיני שלא מתאים לגילו ועסוק לרוב במשחק מיני (משחקי תפקידים או באמצעות בובות או חפצים) או באוננות במינון שתופס נתח גדול מדי מזמן המשחק שלו.
8. כאשר ילד מתאכזר במודע לבעלי חיים. אין הכוונה למשחק תמים שגורם חוסר נעימות רגעי לבעל חיים, אלא להתנהגויות אשר מצביעות בבירור על מודעות לסבל של החיה.
9. כאשר ילד מתנהג בצורה שמצביעה על רמת חרדה גבוהה כמו משיכה עצמית של שערות, גבות, אכילה של ציפורניים עד זוב דם, פציעת העור וכו'.
10. כאשר ילד מגלה עניין רב ובלתי שגרתי באש - נמשך לאש או מנסה ליזום פעילויות הקשורות לאש לעתים קרובות.
11. כאשר ילד בן שנה וחצי ומעלה מפחד ממצבים חדשים או מאנשים חדשים עד כדי כך שהוא עושה כל שביכולתו להימנע ממצבים כאלה, ואף נראה כסובל ממצוקה רבה כאשר הוא נאלץ להתמודד עם סיטואציות דומות.
12. כאשר יש פער גדול בין התפתחותו הקוגניטיבית, המוטורית או הרגשית של הילד, ורופא ילדים מומחה מאשר את קיום הפער. במקרה זה חשוב מאוד לתת לאיש מקצוע ניטרלי לאבחן את הבעיה ולא להיכנס באופן אוטומטי ללחץ אם הילד לא מתפתח בקצב או בדרך שהתפתחה אחותו.
