"אבא מייצג את הגבולות"
במחקר חדש שריכז מידע ממחקרים רבים שנערכו בנושא בשנים האחרונות, בראשו עומד ד"ר וינסנט גילרמו ראמוס, מרצה לעבודה סוציאלית מאוניברסיטת ניו יורק, נטען כי לאבות ישנה השפעה ייחודית על ההתנהגות המינית של ילדיו המתבגרים, ובמיוחד בקרב בנות. "אבות מחנכים בצורה שונה מאמהות, ומעניקים הזדמנות לתמוך בבני הנוער בצורה שונה שיכולה לבוא רק מהם", נאמר במחקר. "כל המחקרים מראים קשר בין המעורבות האבהית בחינוך המיני לבין גיל המגע המיני הראשון של בני הנוער, ושעמדת האב בנושא המין משפיעה מאוד – לאבות אשר תמכו במין בגיל הנעורים היו ילדים שקיימו יחסי מין. אלה שהתנגדו לרעיון זכו לילדים שדחו את המגע המיני לתקופה משמעותית. מחקר נוסף נדרש על מנת להבין מהן אותן התנהגויות אבהיות בחינוך שמצליחות להיות כה אפקטיביות ומשפיעות".
בתוך מחקרו של ראמוס, שהתפרסם בכתב העת הרפואי "רפואת ילדים", ניתן למצוא לא מעט נתונים סטטיסטיים הנוגעים למספר בני הנוער המקיימים יחסי מין. אחד המטרידים מביניהם מצביע על כך שכארבעים אחוזים מאלה שהחלו לקיים יחסים, עושים זאת ללא אמצעי הגנה.
"הנעורים הם תקופה של לקיחת סיכונים, ולסיכונים אלה יכולה להיות השפעה על כל החיים - ממחלות ועד הריון", מזכיר ראמוס. "מחקרים מראים שיחסים חיוביים בין בני נוער להוריהם, כאלה בעלי פתיחות ופיקוח המתנהלים יד ביד, מובילים לתוצאות טובות מבחינת שיקול הדעת של בני הנוער ואחריותם, אך לרוב ההתמקדות היא באמהות. במסגרת המחקר הזה אספתי 13 מחקרים חדשים בנושא, העוסקים ספציפית בדמות האב, או דמות גברית קרובה אחרת, כמו אב חורג, דוד או סב על מנת לבודד את ההשפעה הספציפית.
"מחקר אחד שנערך על בני נוער בגילאי 11-18 הראה שילדים לאבות מאוד קפדנים או מאוד מתירנים התחילו לקיים יחסי מין מוקדם מילדים לאבות בעלי התנהלות אמצע, של משמעת יחד עם פתיחות. אני מאמין שזה משום שאבות מאוזנים לא רק נותנים חוקים אלא גם מסבירים את ההגיון שמאחוריהם, ומדברים יותר. על בני הנוער לדעת מהם החוקים, אך גם לחוש שבוטחים בהם ושיש להם למי לפנות במידה וקורה משהו".
"כל הנאמר במחקר מאוד נכון בעיניי, לאבות השפעה מאוד גדולה, בעיקר על בנותיהם", אומרת לימור בנדל, סקסולוגית ומדריכת הורים ב'עשר פלוס' – מגזין אינטרנט להורים למתבגרים. בנדל מקבלת את ההשפעה הטובה שיכולה להיות לאבות, אך מזהירה מההשפעה הרעה שעשויה להיות לא פחות משמעותית. "מיניות מדברת על דימוי הגוף, ויש אבות שהם מאוד ביקורתיים בנושא הזה. נשים רבות מגיעות לטיפול מאחר שבילדות אביהן אמר להן לא להתלבש בצורה שנתפסת אצלו כפרובוקטיבית, או לא להתנהג באופן פרובוקטיבי בחברה, והכניס דימוי שלילי למקום של המיניות בחייהן. במקרים כאלו המיניות עוברת דיכוי וזה פוגע בדימוי העצמי של אותה נערה. היא הנערה רואה עצמה כמופקרת וזולה, במקום להבין שהגוף שלה הוא שלה.
במקום זה, האב יכול לחזק את הדימוי העצמי שלה ולהראות לה בצורה חיובית את המקום המיני שלה. כדאי שאבות ידברו בצורה אוהבת על מיניות ועל תפקידה. חשוב להגיד לילדים בני 12-13 שכאשר אוהבים מישהו אז מחבקים ומנשקים, שזה טבעי שהם מרגישים משיכה ורוצים לגעת, לא להעביר ביקורת ולא ליצור מרחב שלילי סביב המיניות. כך הילדים יגדלו עם ביטחון עצמי. אבא מייצג את הגבולות בעולם, וחשוב שיבהיר לילדיו שמיניות היא דרך שבה מביעים אהבה, וזה בסדר".