טלוויזיה ישנה (צילום: getty images)
ההנחיות הישנות ניתנו לפני כניסת האייפדים והאפליקציות לחיינו | צילום: getty images
כמעט כל מי שהפך להורה בשנים האחרונות שאל את עצמו כמה וכמה פעמים מה עשו הורים לפני המסכים, שהפכו לבייביסיטר הזמין והיעיל ביותר שיש, ויחד עם זאת לאבן מחלוקת, גם מול הילד וגם מול רגשות האשם ההוריים. אחרי הכל, בכל יום קם לו מחקר נוסף שחוזר ומספר לנו בכל הזדמנות שמסכים מעכבים את ההתפתחות, גורמים להשמנת יתר, והם פחות או יותר השטן בהתגלמותו. האקדמיה האמריקנית לרפואת ילדים (AAP) הבינה לאחרונה שהזמנים משתנים, שהילדים של היום גדלים בסביבה שונה מאוד מבעבר ושיש להתייחס אל המסכים כעובדה בשטח, והחליטו לעדכן את ההמלצות שלהם ולשנות אותן באופן דרמטי.

בעבר ההמלצה הגורפת והידועה הייתה שלא לאפשר לילדים מתחת לגיל שנתיים להתקרב לשום סוג של מסך, ושילדים בני שנתיים ומעלה יכולים להיחשף למסכים, במינון של עד שעתיים ביום, כשמדובר בכל סוגי המסכים גם יחד. ד״ר ארי בראון, העומדת בראש ה-AAP, מסבירה את השינוי החריף הזה: ״אנחנו כאן כדי לעזור להורים״, היא אומרת. ״בעולם שבו ׳זמן מסך׳ הפך כבר פשוט ל׳זמן׳ רגיל, ההנחיות שלנו מוכרחות להשתנות ולזוז עם הקדמה, אחרת נהפוך ללא רלוונטיים. אנחנו יודעים כמה זה מאתגר היום עם המסכים, ורוצים להציג גישה יותר ריאליסטית לנושא. כרופאת ילדים ואם, אני נלחמת בנושא הזה באופן אישי וגם בקליניקה. החשיפה לטכנולוגיה מביאה עמה גם יתרונות, אבל גם חששות. הכי חשוב לתת לילדים שלנו השכלה לגבי ה׳אזרחות הטכנולוגית׳ שלהם. ההורים צריכים להחליט מתי להציג לילדים את העולם הדיגיטלי וכמה חשיפה לאפשר בכל שלב. ההנחיות הישנות ניתנו לפני כניסת האייפדים והאפליקציות לחיינו. ההנחייה התייחסה לשעות פנאי, זה היה לפני שהשתמשו במסכים למטרות לימוד".

ילד משועמם (צילום: אימג'בנק / Thinkstock)
למדו את הילדים את ערכה של תקשורת פנים מול פנים | צילום: אימג'בנק / Thinkstock
לכן, כאמור, החליטה האקדמיה לבטל את החוקים הישנים, שמרבית ההורים לא עמדו בהם, ולבוא עם פחות חוקים ויותר עצות. הרי הטיפים החדשים של האקדמיה להורים בנושא חשיפה למסכים:  

  • התייחסו למדיה כפי שהייתם מתייחסים לכל סביבה אחרת בחיי הילדים. אותם חוקים הוריים צריכים להתקיים בסביבה הוירטואלית. הציבו גבולות והילדים צריכים לקבל אותם. הכירו את חבריהם, אלה מהמחשב ואלה מהחיים. הכירו את הפלטפורמות בהן הם משתמשים ודעו בדיוק מה הם עושים שם.
  • הוו דוגמה חיובית. למדו את הילדים להיות טובים וחיוביים ברשת. הגבילו את השימוש האישי שלכם בשעות בהן אתם עם הילדים. הורות טובה דורשת המנעות ממסכים.
  • למדו את הילדים את ערכה של תקשורת פנים מול פנים. ילדים צעירים לומדים כך על העולם באופן הטוב ביותר. שוחחו מספיק עם הילדים, תקשורת דו צדדית היא קריטית לרכישת שפה. אפשר לנהל שיחות גם אונליין עם בני משפחה מרוחקים או הורה שנמצא במקום אחר, אבל השיחה קריטית להתפתחות הדיבור של הילדים.
  • משחק משותף עם הילדים מלמד מאוד. אפשר לשחק יחד גם משחקי וידאו, או משחקי מחשב. המשחק המשותף מלמד ונותן לילדים ניסיון ופרספקטיבה. טוב גם להראות לילדים איך מפסידים בכבוד ומשחקים לפי הכללים, ואפשר לעשות את זה גם במשחקים וירטואליים.
  • כדאי לחקור את האפליקציות שמאשרים לשימוש הילדים. יש כמעט מאה אלף אפליקציות באנגלית שמתוייגות כחינוכיות, אבל הלכה למעשה, זה רחוק מהאמת. חפשו המלצות וביקורות ובדקו את הגיל המתאים לכל אפליקציה ומשחק.
  • קבעו זמן מיוחד למשחק אופליין, וזמן מוגדר למשחק אונליין. משחק מייצר יצירתיות. המשחק אופליין עם הילד חייב להיות במקום הראשון, בייחוד כשמדובר ילדים צעירים.
  • זה בסדר לתת לבני נוער לבלות הרבה הרשת. הרשת מייצרת מערכות יחסים אמיתיות וזה חלק מלהיות בני נוער היום. המדיה יכולה לתת תמיכה לצעירים ומגבשת את הזהות שלהם. דאגו לכך שהילדים מתנהגים כמו שצריך אונליין ואופליין. שמרו על ערוצי תקשורת פתוחים ותמיד בדקו אם יש להם חששו או שאלות.
  • יצרו איזורים נטולי טכנולוגיה. שולחן האוכל למשל. טענו את המכשירים בלילה מחוץ לחדרי הילדים. ההתנהלות הזו תייצר זמן משפחה איכותי ושינה טובה יותר.
  • צפו לטעויות. ילדים ישגו בשימוש שלהם במדיה. היו סבלניים ואמפתיים. אלה הן אפשרויות ללמוד מהן. אירועים כמו סקסטינג או העלאת תמונות של פגיעה עצמית הם דגלים אדומים ודורשים טיפול.

 >> איך נולד מיתוס "פיית השיניים" ולמה אומרים "פעם שלישית גלידה"?