הילדים שלכם חצופים? הם לא שומעים לכם ולא נותנים כבוד לאחרים, מדברים בצורה לא נעימה לסובבים ועושים מעשים שהשתיקה יפה להם? אל תגידו: זו תקופה, זה יעבור. מומחית הורות בעלת רבי מכר בשם איליין רוז גליקמן, שהיא גם אמא (לשלושה ילדים לא חצופים, לדבריה), מבקשת מכל ההורים לקחת אחריות. בספרה החדש ׳הילד שלך חצוף והכל באשמתך׳ שיצא בהוצאת פינגווין היוקרתית האמריקנית, היא מונה את הסיבות להאשמה הבוטה הזו, ונותנת גם כלים להתמודדות.
״אם לא נלמד את ילדינו להתנהג בצורה טובה יותר, אף אחד אחר לא יבוא ויעשה את זה במקומנו,״ רוז גליקמן מבשרת. ״והצעד הראשון לקראת תיקון ההתנהגות החצופה הוא בהבנה של מה ההורה עושה כדי לתרום לה.״ המומחית מונה 13 התנהגויות בעייתיות של הורים שיוצרות ילדים מפונקים, חצופים ופרחחיים:
1. אתם חושבים שהם פשוט מביעים את עצמם
״אם הילד נושך, מכה או מתבכיין ואתם אומרים לעצמכם שוב ושוב: טוב, ככה זה פעוטות, זה יעבור, אתם בבעיה. גם בגיל צעיר, למעשים של הילדים צריכות להיות השלכות. לא רק חיבוקים והרגעה. אם אתם מסתפקים בלומר לילד: מתוק שלי, ספר לי, למה נשכת, אהוב קטן? אתם עושים לו נזק והופכים אותו לפרחח.״
2. אתם אוסרים עליהם לגדול
״לחלק מההורים קשה לתת לילדים לגדול. הורים שנותנים לילדיהם אחריות גדולה יותר, עצמאות וכלים לסמוך על עצמם, יעזרו להם להיות בוגרים. ילד בן תשע יכול כבר להתמודד עם זה שהוא לא משיג כל מה שהוא רוצה, ואם לא, אנחנו ההורים אחראים לכך.״
3. אתם מאשימים אחרים
״זה נכון שהילדים נחשפים להתנהגות רעה בטלוויזיה או במקומות אחרים, ולפעמים הם מחקים אותה, אבל תפקידם של ההורים לשנות את ההתנהגויות האלה, לדבר עם הילדים על מה שראו וספגו ולהבהיר להם איך ראוי להתנהג. העובדה שלא ההורה היה זה שהדגים לילד את ההתנהגות הרעה לא אומרת שההורה לא אחראי להסביר לו איך כן מתנהגים.״
4. יש לכם תפיסה מעוותת של הורות
״הרבה הורים חושבים שתפקידם להיות המעודדים הצמודים של הילדים. זו טעות. המרחק מעניק להורים יכולת התבוננות אובייקטיבית יותר. במקום לתהות איך תוכלו להראות לילד יותר תמיכה, כדאי להתמקד במה כדאי לעשות כדי לעזור לו לעשות בחירות בוגרות, אחראיות וטובות יותר, שיועילו לו בעתיד.״
5. אתם גורמים לו לחשוב שהכל מגיע לו
״לא קל להיות הורים. אנחנו לא נהנים להגיד לא לילדינו, והם שונאים כשאומרים להם לא. כשילדים מתרגלים לשמוע כן כל הזמן, הם מפתחים תחושת זכאות וכלום לא מספיק להם. כשהילדים מתבכיינים שהם רוצים משהו ואנחנו נותנים להם אותו, הם ילמדו לבקש ככה כל דבר. מהר מאוד הם ירגישו שמגיע להם כל דבר רק כי הם רצו.״
6. אתם מוותרים להם כי הם צעירים
״העובדה שהילד קטן לא אומרת שאי אפשר לחנך אותו. העובדה שהתנהגות מסויימת מתאימה לשלב ההתפתחותי לא אומרת שהיא לגיטימית. יש התנהגויות, כמו נשיכות או מכות, שאם לא נתייחס אליהן, הן ימשיכו וימשיכו.״
7. אתם נותנים להם לדבר אליכם בצורה לא יפה
״אם הילד קורא לכם בשמות או מתנהג בצורה לא מכובדת, בעיקר ליד מבוגרים אחרים או חברים, אם הוא מבקש דברים בצורה לא מנומסת ואתם לא עושים דבר כדי לתקן את ההתנהגות, אתם מטפחים אותה. זו רק אשמתכם. אם אתם נותנים לילד לדבר אליכם באופן שבו לא הייתם נותנים לבן הזוג לדבר אליכם, או לחבר או למישהו מהעבודה, זה סימן שהוא הפך לפרחח, והכל באשמתכם.״
8. אתם לא בפוקוס על ההתנהגות שלהם
״גם כשהילד פעוט, עדיין חייבים להיות בריכוז מלא ולהתייחס לאופן בו הוא נוהג ולאיך שהייתם רוצים שהוא ינהג עם אחרים ואיתכם. צריך לחשוב על הכל כל הזמן אם מעוניינים שהילד יגדל להיות מנומס ומכבד לזולת. מגיל ממש צעיר צריך ללמד אותם להגיד תודה ובבקשה, צריך לתת דוגמה אישית טובה כל הזמן.״
מיכל דליות: איך מתמודדים עם ילד חצוף?
9. אתם לא רואים את כל התמונה
״זה הגיוני שאנחנו קצת משוחדים כלפי ילדינו, אבל צריך להזהר שלא עושים להם בכך שירות רע. שלא מתעלמים מהבעיות. העובדה שהילד מתנהג כמו פרחח רק חלק מהזמן ולא כל הזמן לא אומרת שלא צריך להתייחס לבעיה. כשאנחנו מצליחים להביט בתמונה המלאה, רק אז נוכל להתערב ולעשות שינוי לטובה. המבט הביקורתי לא מפחית מהאהבה לילדים. לפעמים קשה לנו לראות את החלקים האלה בילדים שלנו, אבל זו אחריותנו לתקן אותם.״
10. אתם לא יודעים להתמודד עם טנטרומים
״אם, במהלך טנטרום פומבי בסופרמרקט, במקום להוציא את הילד ולהתמודד עם העניין, אתם ממשיכים את הקניות, אתם מלמדים אותו שהוא מוזמן להמשיך להתנהג ככה, ומלמדים אותו לא להתחשב בזולת. הצורך של הילד להביע את עצמו ולשחרר תסכול וכעס לא חשובים יותר מהצורך של הזולת להתנהל בשקט בסופרמרקט או בכל מרחב ציבורי אחר.״
11. אתם פוחדים לכעוס
״אתם חושבים אלף פעם לפני כל מילה מחנכת שאתם אומרים כי אתם חוששים שזה יפגע בילדים לטווח הרחוק? מפחדים להרוס להם את הערך העצמי? הם לא יזכרו את הפעם ההיא שבה הענשתם אותם, הם יזכרו את העובדה שהיו להם הורים אוהבים שנתנו להם כלים לחיים ואהבו אותם מספיק כדי ללמד אותם איך להתנהג.״
12. אתם מגוננים מדי
״אם אתם עושים הכל כדי להגן על הילדים אתם מונעים מהם ללמוד על החיים. אתם מגנים עליהם מלדעת איך להתנהג בעולם. אם אתם מוותרים להם על עונשים או מטלות בבית, אתם מלמדים אותם להיות לא אחראיים ונוטלים מהם כלים חשובים. אם מאכזבים אותם כהורים.״
13. אתם מהססים להיות סמכותיים
״אל תהססו לקחת אחריות על הילד. התנהגות חצופה מגיעה מהורות פאסיבית, של הורים שלא לוקחים אחריות ולא רוצים להיות הבוס של הבית. אי אפשר לנהל עם הילדים משא ומתן אינסופי ולקוות להסכמתם. כשמורידים מהילדים את הסמכות, זו בעיה. הורות משמעה לאהוב ולהיות הבוס באותו הזמן, כשלכולם ברור שטובת הילדים נמצאת תמיד מול העיניים.״
>> הגננת אור ייני מסכימה ומאתגרת אתכם: איך תגיבו אם הגננת תעיר לכם על ילדכם?