עבור רוב המתבגרים האהבה הראשונה היא לא האחרונה, וקשר רציני בתיכון יכול להתחיל אחרי חנוכה ולהגמר לפני פורים. זמן עובד אחרת אצלם; הם משתנים בקצב מטורף, ופוגשים אחד את שניה כל יום בבית ספר (מתי אתם נפגשתם עם מישהו חדש כל יום?). המהירות הזאת יוצרת קשרים שיכולים להיות אינטנסיביים יותר מקשרים של מבוגרים, ולפעמים גם דרמטיים יותר.

כשנוסעים מהר קשה יותר לעצור. פרידה היא חוויה לא נעימה בכל גיל, ועבור בני נוער לא מנוסים התהליך כולו רצוף במכשולים: קשה להם לקבל שהפרידה נחוצה, לבצע אותה בצורה נעימה ובהמשך גם להתגבר עליה. בתור הורים, זה הרגע שלכם לעזור – גם עם פחמימות וחיבוקים, וגם עם הכנה לפרידות שעוד יבואו. במדינה בה כשליש מהזוגות מתגרשים, תפישה בריאה של פרידה והמשמעות שלה היא כלי חשוב לחיים. נרצה לעזור להם לעצב אחת.

מתבגרים מתקשים כבר בשלב של להבין מה זו פרידה. רובם מרגישים שהמשמעות של פרידה היא כישלון: נכשלנו להחזיק את הקשר, נכשלנו באהבה, "מישהו אשם וכנראה שזה אני". התפישה הזאת הופכת כל סיום של קשר לחוויה שמעידה על הפגמים שלהם כבני אדם.

>> לחץ, חרדה ואכזבה: מה פורנו עושה למתבגרים?

כאן אתם נכנסים לתמונה: אתם יכולים להסביר להם שכולנו משתנים כל הזמן, וכך גם הדברים שרצינו או הזדקקנו להם לפני חודשיים או שנה הם כבר לא הדברים שאנחנו רוצים וצריכים היום. כמו שלא נכשלנו כשסיימנו חטיבה ועברנו לתיכון – מיצינו את הקשר עם החטיבה, למדנו כל מה שיכולנו מהקשר איתה, והגיע הזמן להתקדם הלאה – כך גם בזוגיות. פעמים רבות היא נגמרת בגלל שהשתננו או בגלל שאנחנו לא מתאימים יותר וצריכים משהו אחר. זה יכול להיות עצוב כשקשר נגמר, אבל זה לא אומר שנכשלנו או שהקשר היה לא טוב.

האתגר השני שרוב בני הנוער מתקשים איתו הוא "איך נפרדים": מתי עושים את זה, מה אומרים לצד השני, איפה כדאי לבצע את השיחה והאם יש טיימינג טוב לפרידה. רובם  (ואם נודה באמת, גם אנחנו) מתפתים להסתפק בהודעה או פשוט לסנן ולהיעלם כדי לא להתמודד עם הסיטואציה, במיוחד בקשרים קצרים וטריים. לא תמיד הם מבינים את הכאב שההתנהגות הזו גורמת לצד השני.

לכן, אם הם מסיימים קשר נעים, נרצה לתת להם כלים כדי שיוכלו גם לסיים אותו בצורה נעימה: לתכנן איך הם יסבירו את מה שהם מרגישים, לבחור מקום וזמן בו יוכלו לדבר בצורה כנה, להבהיר שאין טעם לגרור את זה - ובעיקר להכין את עצמם לכך שבני הזוג עשויים להיות כועסים ומבולבלים (ולוודא שהם לא מפתחים תקוות שווא).

האתגר האחרון הוא להתגבר. גם אם אנחנו הצד שיזם את הפרידה, אנחנו לא לוחצים על סוויץ' ומפסיקים לדאוג לצד השני. עדיין קשה וכואב לנו, במיוחד כי לאורך זמן התרגלנו לשגרה משותפת: הודעות של בוקר טוב בוואטסאפ, תיוגים באינסטגרם, שיתוף של בעיות ובדיחות לאורך היום. אפשר להציע להם ניתוק דיגיטלי מהאקס, כדי שיהיה קל יותר להתמודד. נוכל לעזור להם ליזום פעילויות עם חברים ומחוץ לבית כדי למלא את הזמן באנשים ובכיף שימהלו את הבאסה. נוכל גם לשחרר ולתת להם את המרחב שהם צריכים. ופחמימות, הרבה פחמימות.

יש מתבגרים שיחוו פרידות ראשונות מאוד קלות ויעברו הלאה; יש כאלו שעבורם זה משבר. יש כאלו שחוו קשר לא טוב, שפגע בהם, ואז הפרידה שמתאימה היא אחרת – יותר חשוב שיגנו על עצמם וינתקו מגע. יש לא מעט זוגות מתבגרים שהתהליך מבלבל מדי עבורם, ואז הם נפרדים וחוזרים ונפרדים וחוזרים שוב ושוב. יותר מהכל, נרצה לעזור להם להבין את הפרידה בהתאם לקשר שהם עזבו – העומק שלו, המחוייבות שהרגישו לצד השני והזיכרונות שהם רוצים לשמור. להגיד להתראות זה אף פעם לא פשוט.

אלפי גלברד הוא בעל תואר שני בפסיכולוגיה (MA), מנחה סדנאות והרצאות למיניות והתבגרות בריאה.

מתלבטים/ות? כתבו לאלפי: kolhashelot@gmail.com