על רקע העלייה המתמדת באלימות ורצח נשים במערכות יחסים, חשוב לחנך וללמד בני נוער כבר מגיל צעיר איך לזהות מערכות יחסים אלימות ואיך להתמודד עימן.  

זוגיות בריאה, גם בגיל ההתבגרות, מורכבת מאמון, כנות, כבוד, שוויון ונכונות להתפשר. מערכות יחסים אלימות קיימות גם בקרב מתבגרים ועשויות להכיל אלימות פיזית, רגשית ו/או מינית.

סוג כזה של אלימות מוגדר כ"חיזור אלים" ויכול להתרחש פנים אל פנים או מאחורי המסך. דוגמאות לאלימות מקוונת היא שליחת הודעות בתכיפות, דרישה ופרסום של תמונות מיניות של בת הזוג ללא הסכמתה ("את לא שולחת לי תמונה שלך? מה את לא סומכת עלי? איך אני יכול להיות עם מישהי שלא סומכת עלי?"), הודעות תקיפות (איפה אתה? מה עושה? עם מי? מתי אתה חוזר?), ביוש בפומבי, מעקב אחר מיקום (סטוקינג) הרחקה מחברים ומשפחה, כפייה של סגנון לבוש ואיזה תמונות/פוסטים יעלה הפרטנר לרשת ועוד.

נוער לעיתים חושבים שהתנהגויות כמו הקנטות וכינויי גנאי הן מקובלות ומהוות חלק מהקשר. אך התנהגויות אלה עשויות להפוך להתעללות ולהתפתח לצורות חמורות של אלימות. מתבגרים רבים נמנעים לדווח על התנהגויות כאלה מתוך חשש לתגובות של הסביבה.

המטרה היא לעצור את האלימות לפני שהיא מתחילה. לכן המניעה הטובה ביותר היא לחנך מתבגרים איך ליצור מערכות יחסים בריאות. זה כולל גם לימוד מיומנויות של אסרטיביות ותקשורת ברורה, התמודדות עם קונפליקטים ואי הסכמות.

זיהוי נורות אזהרה – רוב מערכות היחסים האלימות מתחילות עם סימנים קטנים שמתבגרים טועים לחשוב שהן מייצגים אהבה ואכפתיות. לרוב אלא פעולות שליטה אשר עלולות להוביל לעוד ניסיונות לשלוט. נורת האזהרה השכיחה ביותר היא קנאה, שליחת הודעות וטלפונים בתדירות מוגזמת והתעקשות לבלות כל דקה חופשית ביחד.

למדו אותם שכל פעולה של שליטה או אלימות היא נורת אזהרה. יש לסיים את מערכת היחסים גם אם בן הזוג מתנצל ומבטיח לא לעשות זאת שוב לעולם. התנהגויות של שליטה ואלימות במערכת יחסים לרוב חוזרות על עצמן.

העומדים מהצד - על בני נוער להבין שלשתוק כאשר מישהו נפגע זאת לא דאגה. נכון, זה עניין מאוד אישי. לא נוח אבל חייבים להתערב ולדווח.  

הפכו למקור המידע המהימן שלהם – תיזמו שיחות על מערכות יחסים. עשו שימוש בסצנה מתוך סדרה (כמו כפולה, פלמ"ח, חינוך מיני), קטע מספר, יוטיובר שמדבר על זה (הפרידה של בן זיני וטיילור), אירוע בחדשות (מאיה ווישניאק) והתחילו שיחה. פתחו בשאלה (מה דעתך?) דברו על מה בריא ומה לא בריא במערכת יחסים. בררו איתם אם חוו זאת פעם, אם הם מכירים מישהו שחווה את זה. למרות המבוכה שלעיתים יש, דברו גם על יחסי מין. וודאו שאתם שואלים ומביעים עמדה אך נמנעים מלזלזל בדעתם או בתרבות שלהם. וודאו שהמתבגר/ת מבין מה הכוונה של כבוד לרצונות והרגשות של בת הזוג או בן הזוג.  

למדו אותם שכל פעולה של שליטה או אלימות היא נורת אזהרה. יש לסיים את מערכת היחסים גם אם בן הזוג מתנצל ומבטיח לא לעשות זאת שוב לעולם

דברו על טוב והרע במערכות יחסים – רוב המתבגרים מתבוננים במערכת היחסים רק דרך העדשה הרומנטית. חזקו אותם בהתרגשות המאפיינת את תחילת הקשר אבל גם הכינו אותם לעליות והירידות הטבעיות ביחסים. וודאו שהם יודעים שבעוד אי הסכמות הן מקובלות, התמודדות עימם בצורה פוגעת ולא מכבדת לא מקובלת. מומלץ גם לצייד אותם בהצעות איך לצאת ממצבים בעיתיים. דוגמה: הם יכולים לומר "זה לא מתאים לי", "אני לא מרגישה נוח עם זה".

בני נוער במיטה
לא הכל רומנטיקה | צילום: Feel Photo Art, shutterstock

תרגלו איתם אסרטיביות – אחד הכלים החשובים ביותר שהורה יכול לצייד את הילד ביכולת לבטא בצורה ברורה את רגשותיו, דעותיו ורצונותיו. חפשו הזדמנויות עבורם לתרגל שיתוף במחשבותיהם ורגשותיהם על ידי שאלה פשוטה: "מה אתה חושב על זה? איך אתה מרגיש לגבי זה?". כשמתאפשר עודדו אותם לומר "לא" על דברים שהם לא רוצים לעשות. לדוגמה:  הסבירו להם שזה מקובל לבקש ממישהו לעזוב את ביתם כאשר הם מתנהגים בצורה בוטה, לא מכבדת או שלילית. הם יכולים לומר משהו כמו: "אני רוצה שתלך עכשיו". זה גם בסדר לסרב למפגשים חברתיים כשלא רוצים. אימון באסרטיביות בגיל צעיר יכין אותם למצבים מורכבים יותר כמו לחץ חברתי, בריונות וחיזור אלים.

הסבירו על ההבדל בין שליטה לשותפות –  הסבירו שניסיון "לשלוט" במצב על ידי מניפולציה, מיקוח או תוקפנות זה לא מקובל. במקום זה אפשר לנהל מו"מ ולמצוא פתרון משותף. התנהגויות נוספות שכדאי לדון בהם אם ריצוי ונתינה. זה בריא להיות נדיב ואמפתי. אבל זה לא בריא כאשר הנתינה היא באופן קבוע חד צדדית וללא גבולות וכשקיים ניסיון מתמיד להתחבב ולרצות את הפרטנר כדי לזכות בחיבתו.

הגדירו מדיניות "בלי סודות" – מערכות יחסים אלימות עלולות להוביל לסודות גם כאשר יודעים שמשהו לא בסדר. וודאו שהם מבינים שמערכת יחסים שמורכבת מהרבה סודות לרוב מכילה גם התנהגויות פוגעניות אחרות. למדו אותם שלהיות חזק זה לא אומר לפתור הכל לבד. להיפך, להיות חזק זה שיהיה לך את האומץ לשתף מישהו במה שקורה לך בחיים ולבקש עזרה.

זכרו שכמו עם חינוך לזהירות בדרכים ולתזונה בריאה גם חינוך למיניות בריאה הוא תהליך שכולל טפטופים ושיחות קצרות לאורך הדרך. זאת לא שיחה חד פעמית.

רן בראון הוא עובד סוציאלי, יועץ ארגוני, מנחה קבוצות ומנהל מכון "מתבגרים". מוזמנים לקבוצת הפייסבוק "הורות בימי קורונה – להיות הורה רלוונטי"