על מנת להתמודד עם הקשיים אותם משבר הקורונה מזמן, בני הנוער מבלים זמן רב ברשתות החברתיות. כך הם נעשים חשופים יותר לסכנות ברשת, כמו שיימינג, בריונות, התחזות וניצול. עבור בני ובנות נוער בסיכון, המצב מסוכן בהרבה.
בזמן שרוב המסגרות הפורמאליות והבלתי פורמאליות לנוער סגרו את שעריהן, עלם, העמותה לנוער וצעירים בסיכון, ממשיכה לשרת את בני הנוער בהתאם להוראות משרד הבריאות והרווחה. "התמיכה, גם אם היא לא מתקיימת פנים אל פנים, לצד ההזמינות הגבוהה, משפיעות מאוד על בני הנוער", מסבירה אירית אלוני, ראש תחום מרכזי הנוער בעלם. "השתיים הן מרכיבים חשובים במיוחד בסיוע ובתמיכה נפשית".
אלון (שם בדוי), נער בן 17, גדל במשפחת אומנה עם שני אחיו הקטנים, בעלי צרכים מיוחדים, לאחר ששלושתם הוצאו מביתם על ידי שירותי הרווחה. הוא החל להגיע למרכז הנוער כשהיה בן 13 ומאז מגיע כמעט מדי יום; זה המקום בו הוא יכול לדאוג לעצמו וללמוד לבטוח באחרים. בעקבות משבר אלון סגור בביתו, ללא אפשרות להגיע למרכז. לדבריו, הוא צופה בטלוויזיה ומשחק בפלאפון במשך שעות; הוא מרגיש בודד ולא מצליח לטפח קשרים חברתיים.
השהות הממושכת בבתים מביאה עמה מורכבות משל עצמה; רבים מתמודדים עם קשיים בעקבות פיטורי הוריהם, שלרוב נמצאים בעצמם במצב של לחץ ודחק. כך מחריפים הקשיים בדינמיקה המשפחתית, כשבני הנוער נותרים ללא מסגרות תומכות. חלקם חווים התפרצויות רגשיות, תגובות גופניות והתנהגותיות – ולפעמים גם גולשים לאלימות.
נאוה ברק, נשיאת עמותת עלם: "אלפי בני נוער, צעירים וצעירות בסיכון, חסרי עורף משפחתי, הפכו לשקופים יותר מאי פעם", אומרת נאוה ברק, נשיאת עמותת עלם. "אם בשגרה הם מתמודדים עם קשיים, המציאות בצל הקורונה מביאה עימה מצוקות ואתגרים חדשים, ההולכים ומתהדקים סביבם מידי יום. בשעה קשה זו, הם חשופים יותר לפגיעות, לאלימות, להתעללות ולבדידות. בזמן שהבית הוא המקום הבטוח עבור צעירים נורמטיביים, עבור בני נוער רבים בסיכון הבית הוא מקום מאיים, חונק ולא פעם עם תופעות של אלימות מילולית, פיזית ואף מינית. בתוך המציאות הזאת, אנחנו בעלם ממשיכים ביתר שאת לסייע להם לתמודד עם מצוקותיהם ולהתגבר על הקשיים".
בעמותה החליטו להעביר את עבודת השטח של המרכז לרשת. הם מקפידים לקיים שיחות Zoom עם החניכים. "פתאום בשיחת זום רואים את הנערים במקומות האישיים והפרטיים ביותר", מספר עידן, מנהל אחת מניידות הרחוב של עלם. "למשל, נער בן 14 ששוכב בחדר עם מלא מזרונים וקירות מתקלפים. האמא נכנסת, צועקת. הוא צועק עליה בחזרה. הוא מבקש ממנה סיגריות והיא נותנת לו".
רועי חומרי, ראש תחום עבודת רחוב בעלם, מוסיף: "'בית' היא מילה שעבור רובנו טעונה בערכים חיוביים כמו חום, אהבה, אוכל ומיטה בטוחה. אך לא תמיד בית הוא מקום מוגן. עבור אלפי הנערות והנערים עמם עובדת עמותת עלם, הבית מסוכן יותר מכל וירוס. הוא לא נושא עימו ערכים חיוביים, אלא להפך. הנערים שלנו הופכים במצב הזה לשקופים, או חוזרים לתפקידם כשק החבטות של ההורים שלהם. במצב הזה נותרות להן שתי אפשרויות: לברוח מהר ככל שניתן לאלכוהול, לאוכל ולסמים – או לברוח החוצה לרחוב ולחפש ריגושים".