היכולות הקוגניטיביות שלנו בגיל הילדות מתבטאות באופן שונה וייחודי. כך למשל, בעוד שאחד יצליח לקרא באופן רצוף וברור, אחר עשוי לחוות קושי משמעותי בתחום. קושי כזה עשוי להיות ביטוי לדיסלקציה - הפרעה נוירו-התפתחותית המתבטאת ברכישת מיומנות הקריאה ובביצועיה.
"תהליך רכישת הקריאה הוא אחד התהליכים המורכבים ביותר הנדרשים מילד במהלך הלמידה, היות שהוא דורש ממנו ליצור חיבור בין שתי האונות במוח, ולהגיע לתוצאה של הפקת משמעות באופן אוטומטי תוך מספר שניות", מוסיפה רבקה אלקובי, מטפלת ב-somebuddytherapy, דוקטורנטית בחינוך מיוחד, יועצת חינוכית ופסיכותרפיסטית.
"מחקרים שערכו פרופסור נעמה פרידמן ועמיתיה מאוניברסיטת תל אביב מעידים על 11 תתי-סוגים של דיסלקציה בשפה העברית", מציינת ד"ר גילת טרבלסי, מדריכה פדגוגית ומרצה במחלקה לחינוך מיוחד במכללת סמינר הקיבוצים. "חלקם מתבטאים ברמה התפיסתית, חלקם ברמה הפונולוגית, וחלקם ברמת הסמנטיקה".
לדבריה, דיסלקציה יכולה להופיע גם לצד הפרעות נוירו-התפתחותיות נוספות, כמו הפרעת קשב או ליקויי כתיבה - אך לא בהכרח. לפי ה-DSM-5, ספר ההגדרות להפרעות של ארגון הפסיכיאטרים והפסיכולוגים האמריקאי, דיסלקציה היא "הפרעה ספציפית בקריאה", והיא אחת מתוך מספר הפרעות ספציפיות בלמידה.
"היום יודעים לומר שהמקור לדיסלקציה הוא נוירולוגי", מסבירה טרבלסי. "ההשערה היא כי גנטיקה עשויה לשחק תפקיד בעניין, אך לא בהכרח מדובר בעניין תורשתי. גם גורמים הקשורים בעוברות, בלידה ובהתפתחות יכולים להשפיע בנושא".
מהם התסמינים האופייניים?
"ילד הסובל מדיסלקציה עלול להתקשות ברכישת הקריאה ובביצועה, כלומר לקרוא באופן איטי, בלתי רציף או לא מדויק", מסבירה טרבלסי. "שיכול אותיות למשל היא דוגמה לחוסר דיוק".
איך מאבחנים?
לפי ה-DSM-5, כשעולה חשד לבעיית קריאה, ראשית יש לשלול בעיות ראייה, שמיעה, או כל מצב בריאותי או סביבתי אחר, כמו רמת הוראה נמוכה או מחסור בהזדמנויות ללמידה. בנוסף, חשוב לבצע תהליך שנקרא "תגובה להתערבות" (RTI), בו מנסים למצות את כל הדרכים שיסייעו לקדם את הילד באמצעות התערבות "סטנדרטית" בבית הספר, כלומר מבלי להשתמש בעזרים מתחום החינוך המיוחד. "במקרים רבים, הילד אכן מצליח להשלים את הפער, ואינו זקוק להתערבות חינוכית מיוחדת. אז מדובר בקשי ולא בלקות", מסבירה טרבלסי.
אם לא ניכר שיפור חרף המאמצים וההתערבות האינטנסיבית, הילד יופנה לאבחון אצל מומחה לאבחון דידקטי שהוסמך לאבחון ליקויים בקריאה. אם הוא מבטא קשיים גם בהיבטים רגשיים או חברתיים, יישקל להפנותו גם לאבחון פסיכו-דידקטי אצל פסיכולוג חינוכי. "ככל שרמת החומרה של הדיסלקציה גבוהה יותר, כך עולה הסבירות לאבחון בשלב מוקדם",
מתי כדאי לגשת לאבחון?
כדאי לשקול לגשת לאבחון לאחר קבלת פניות חוזרות ונשנות מצד המורה בנושא בעיות מהותיות ברכישת הקריאה, ולאחר שכבר נערכו מספר ניסיונות שונים של התערבות. במקרים שבהם קיים רקע של עיכוב התפתחותי או שפתי, חשוב לגשת לאבחון כבר במהלך כיתה א' – אך לא לפני: "בשלב זה הילד עדיין פתוח ללמידה, וייתכן שייראה התקדמות בהמשך הדרך", מדגישה טרבלסי.
כיצד מתבצע האבחון?
ישנם מדדים שונים המאפשרים לבחון את יכולת הקריאה של הילד בהתאם לגילו, כמו למשל מספר המילים שהוא מסוגל לקרוא בדקה. "האבחון יזהה את נקודות החוזק והקושי של הילד, לצד מתן אבחנה מדויקת, ובהמשך תתקבל גם המלצה על דרכים למידה לשיפור הקריאה באמצעות הוראה מותאמת", אומרת טרבלסי.
כיצד מטפלים בדיסלקציה?
טיפול מותאם בדיסלקציה נעשה באמצעות הוראה מותאמת בקריאה על ידי מורה לחינוך מיוחד, או ע"י מומחה שהוכשר לכך, עם עדיפות לטיפול בתוך בית הספר. זאת, רק לאחר שהילד קיבל אישור מוועדת הזכאות והאפיון המוסדית אליה הופנה בהמשך להמלצת המורה או היועצת.
שיטת ההוראה מותאמת להפרעה ממנה סובל הילד. אם היכולות הפונטיות שלו חזקות יותר מהרכיב החזותי, למשל, שיטת העבודה תכלול בעיקר אמצעים פונטיים. תרגיל אפשרי הוא הגייה בקול של מילים שחולקו להברות.
מהי דיסגרפיה ומה הקשר שלה לדיסלקציה?
"דיסגרפיה היא הפרעה ספציפית בביטויים הכתובים", מסבירה טרבלסי. "היא יכולה להתבטא בליקויים בעיצוב כתב היד, באיות או בהבעה בכתב. ישנן דיסלקציות המלוות בהפרעה כזאת, אך לא באופן גורף".
עד כמה הטיפול אכן יעיל בפתרון הדיסלקציה?
טרבלסי מדגישה שהתערבות אינטנסיבית אמנם יכולה לשפר את רמת הביצועים של הילד – אך לא תרפא דיסלקציה. דיסלקציה לא יכולה להיעלם, לא מבחינה נוירולוגית ולא מבחינה גנטית.
האם זה משפיע על המשך החיים?
אחת השאלות המטרידות הורים רבים היא כיצד דיסלקציה משפיעה על תפקוד הילד בהמשך החיים. "חשוב להבהיר כי דיסלקציה אינה מהווה מדד למנת משכל", מוסיפה טרבלסי. "ישנם ילדים חכמים ונבונים המאובחנים כדיסלקטיים, שמצליחים בחייהם הבוגרים".
אז מה כן אפשר לעשות? "הסיכוי לרווחתו ולהצלחתו של הילד, קשור באופן ישיר לגישה ולמודעות של המורים ושל ההורים לנושא: חשוב לעודד אותו ולהעצים את נקודות החוזק שלו, וראוי לסייע לו לצבור כמה שיותר חוויות של הצלחה. כל זה לצד התערבות מותאמת כמובן.
"ילד עם דיסלקציה שחווה גישה התפתחותית מיטיבה, יוכל לעסוק כמעט בכל תחום שיבחר בהמשך חייו. לראייה - ישנם רופאים, אנשי הייטק ומדענים רבים שאובחנו עם דיסלקציה. אגב, לרוב אלה נאלצים להתמודד איתה גם בחייהם הבוגרים ובעיקר לחיות עמה בשלום. למרבה המזל, בעידן הדיגיטלי, ישנם עזרים שונים שיכולים לסייע לאנשי מקצוע לצלוח את אתגרי הקריאה הנדרשים במסגרת עבודתם, למשל באמצעות תוכנות הקראה שונות".
כמו כן, אפשר לסייע לילד לשפר את יכולות הקריאה שלו גם בבית ובדרכים יצירתיות. "אפשר להחביא לו מילים חדשות בכריך, ולאחר מכן לשאול אותו איזו מילה חדשה הוא למד", מפרטת אלקובי. "אפשר גם לבקש ממנו לברר את המשמעות של מילה לא מוכרת, להקריא לו ספר ולעצור בקטע המותח כדי לעורר אצלו סקרנות להמשך קריאה עצמאית. ככל שהילדים חשופים יותר למילים מכל הבחינות (פונטית, סמנטית ומורפולוגית) – כך הם יכולים להבין טוב יותר את ההקשר ואת המשמעות ותהליך הקריאה נעשה פשוט יותר".