בישראל פועלים כ-1,200 בתי ספר מסוג זה: כלומר ניסויים, בתי ספר לאמנויות, בתי ספר דמוקרטיים, אנתרופוסופיים ועוד. כל מוסדות החינוך לתלמידי כיתות א'-ט' נמצאים בבעלות המדינה ובמימון עיקרי של משרד החינוך והרשויות המקומיות ואילו התיכוניים מוגדרים כבתי ספר פרטיים. לפני כשנתיים, בעקבות ביקורת של מבקר המדינה במספר בתי ספר בירושלים, נמתחה ביקורת חריפה על משרד החינוך על כך שאינו אוכף את הנחיות חוזר המנכ"ל הקובע שיש להגביל את סכום התשלום הנוסף של ההורים. בעקבות ההחלטה לחייב את בתי הספר לנהוג על פי החוזר כבר מהשנה הבאה ובאופן מדורג להפסיק את תשלומי ההורים הנוספים בתוך שלוש שנים, ההורים החליטו להקים צעקה.
כל בתי הספר המדוברים עומדים בתנאים שמציבה המדינה באשר ללימודי הליבה. אלא שברובם, לצד תנ"ך אנגלית וחשבון, ישנם שיעורים מגוונים בתחומי עניין רבים ובעיקר מסגרות קטנות ותומכות יותר. לא כל התלמידים מתאימים למוסדות הרגילים.
וזה גם המקום לגילוי נאות. אני התקשיתי להשתלב במסגרות החינוך הרגילות ולאחר קשיים לימודיים וחברתיים נזרקתי מהתיכון בו למדתי. אז הגעתי לתיכון הניסויי בירושלים, אחד מבתי הספר הנמצאים בסכנת סגירה כרגע. הימים הראשונים היו הלם תרבות, ראיתי שם תלמידים שונים ומשונים שבבית הספר הקודם שלי בוודאי היו מטרה נוחה ללעג, אבל שם הם פרחו. בבית הספר הזה למדתי לפני תושב"ע וספרות, שערכיו של אדם הם שמעידים על טיבו ולא המראה החיצוני או הציון שהוציא במחבן האחרון במתמטיקה. אמנם לא סיימתי את התיכון עם בגרות מלאה, אבל זו הייתה בחירה שלי, שכובדה על ידי המורים שלי, שהסכימו לתת לי מסגרת חינוכית וחברתית ולא זרקו אותי כדי שלא אפגע להם בממוצע הבגרויות הבית ספרי.
"הילדים אוהבים ללכת לביתה ספר וחוזרים מלאי סקרנות"
פרט לבית הספר הניסויי בירושלים, שכולל שני בתי ספר יסודיים ותיכון, גם בית הספר תל"י לתגבור לימודי יהדות, בית הספר הדו-לשוני לילדים ערבים ויהודים, בית הספר קשת המערב בין תלמידים חילוניים לדתיים ובית הספר האנתרופוסופי "אדם" - כל אלו נמצאים כעת תחת סכנת התמוטטות. בתי ספר בכל רחבי הארץ נמצאים מול האפשרות שייסגרו, לצד בתי ספר רבים אחרים ברחבי הארץ. אולם חמשת המוסדות הירושלמים חברו יחד למאבק על קיומם.
גיורא משלם כ-6,000 שקלים לשנה בעבור כל אחד מילדיו שלומד ב"ניסויי" במקום כ-1,700 שקלים שמשלמים הורים לילדים במוסדות ממלכתיים רגילים. סכום לא מבוטל עבור לא מעט הורים, אבל יש כאלה שמצליחים לעמוד בזה: "זה עניין של סדרי עדיפויות, ואני במקום לשדרג את הרכב או לצאת לחופשה מעדיף לדאוג לחינוך הילדים שלי".
"בתי הספר האלה נתמכים בתשלומי הורים, בנוסף לתשלומים הרגילים שמאשר משרד החינוך", מסביר דבל את השיטה שנהוגה כבר שנים, "הדבר נעשה בשיתוף מלא עם משרד החינוך, שמפקח על המורים הנוספים שמועסקים על ידי עמותות ההורים וגם בשיתוף מלא של העיריות. מה שמעצבן במיוחד הוא שההנחיה החדשה אינה כוללת את בתי הספר התורניים, הנתמכים מתשלומי הורים גבוהים - כלומר מי שבוחר לשלוח את ילדיו לחינוך תורני מותר לו לשלם אלפי שקלים מכיסו, אבל מי שבוחר לשלוח את ילדיו לחינוך אחר אסור לו לשלם כסף מכיסו".
"במקום להסדיר את העניין, משרד החינוך מבקש להרוג את העניין"
עכשיו, לקראת שנת הלימודים הבאה, בתי הספר האלו נדרשים לקיצוץ משמעותי בהוצאות במטרה להגיע בתוך שלוש שנים לאפס הוצאות נוספות, כדי להימנע לחלוטין מתשלומי הורים. אלא שמשמעות הדבר, כך טוענים ההורים ובתי הספר, היא ויתור משמעותי על ערכים ותוספים של בתי הספר היחודיים. "במקום להסדיר את העניין, משרד החינוך מבקש פשוט להרוג את העניין. בתחילת השנה הנוכחית הגיעו להסדר זמני לפיו המפקחות של משרד החינוך אישרו את העסקת המורים הנוספים. אבל בתי הספר נדרשו לחתום על מתווה המנכ"לית להפחתה הדרגתית של תשלומי ההורים. אנחנו לא מסכימים לזה ודורשים הסדרה של התשלומים האלה", אומר דבל בכעס.
"זה הרבה כסף, אבל אני רוצה לתת לילדים שלי חינוך כזה"
דווקא בירושלים, עיר שמשלבת אוכלוסיה חרדית, חילונית וערבית, הכי טבע ישיפעל מוסד כמו בית הספר הדו לשוני, "יד ביד". כ-500 תלמידים ערבים ויהודים לומדים יחד, בעברית וערבית, בעלות של כ-5,000 שקלים לשנה בעבור כל תלמיד. "זה בית ספר מיוחד שנותן חינוך יהודי וערבי בו זמנית, מלמד שני נרטיבים", מספר לנו חאתם מטר – יו"ר שותף בוועד ההורים של בית הספר ששני ילדיו לומדים שם, "הם לומדים להעריך את אחד את השני, זה מדהים לראות איך בתוך זמן קצר קשה להבדיל מי מהילדים יהודי ומי ערבי, הם מדברים בשתי השפות ומשחקים יחד. גם מבחינת ימי חופש, בבית הספר נותנים להם את האופציה לקחת חופש בכל החגים, לפי בחירה. מה שמקצר חופשות ארוכות למשל, כמו חנוכה או פסח. אנחנו מסבירים שיש ימים כמו יום העצמאות שחשוב לעם הישראלי, יום הזיכרון, יום הנכבה, כל אחד מספר את הנרטיב שלו. אפשר לחלוק ולא הסכים אבל מדברים על הכל, לא מטאטים מתחת לשטיח ".
חאתם מרגיש היטב בכיסו את 10,000 השקלים שהוא מוציא בשנה למען חינוך ילדיו, אבל הוא עושה זאת בשמחה וברצון: "זה הרבה כסף, אבל זה לא מותרות כמו חוגים ואם אני רוצה לתת לילדים שלי חינוך כזה, זה עולה כסף. זה עניין של סדרי עדיפויות. אנחנו יודעים שבתי ספר ששייכים לזרם החרדי כן מרשים להם לגבות כסף תחת איזו מטריה, אבל יש להם הסדר משלהם. אנחנו מוכנים לוותר על התשלום, אבל תנו לנו את שעות הלימודים. משרד החינוך מגביל אותנו בכמות השעות, והתשלום שאנחנו גובים מהורים נועד לפצות על זה".
ולא רק בירושלים, בישראל שנחשבת למובילה בעולם בתחום החינוך הדמוקרטי. בישראל פועלים עשרות מוסדות חינוך מסוג זה, שמציעים שיטה אחרת ששמה את הילד במרכז. ההורים, התלמידים והמורים רואים את עצמם כקהילה שמקבלת החלטות ביחד.
המורים מודאגים: לא יודעים עדיין אם תהיה לנו עבודה
אכיפת חוזר המנכ"ל, שעשויה לצאת לפועל כבר בשנת הלימודים הקרובה, משמעותה קיצוץ נרחב בהיקף הפעילות שמציע החינוך הדמוקרטי והרחבת המסגרת האינטימית עד כדי פגיעה של ממש בשיטה. "אם למשל היום ילד פוגש את החונך שלו פעם בשבוע, לעבודה אחד על אחד, בשנה הבאה הילד יפגוש את החונך אחת לשבועיים", פלדמן מסביר, "גם מקצועות הרחבה של שיעורים מחוץ לליבה, יעמדו בסכנה וכמובן הגדלת הכיתות. אם לחונך כיום יש 16 תלמידים, בשנה הבאה הוא יעבוד עם יותר תלמידים, מה שמטבע הדברים יפגע ביכולת שלו לתת תשומת לב מרבית לכל תלמיד".
ולא רק התלמידים ייפגעו, פחות שעות לימודים משמען גם פחות מורים. "עוד לא מדברים איתנו באופן קונקרטי על פיטורי מורים", אומר בדאגה פלדמן, "אבל זה משהו שכן נמצא ברקע, אנחנו מחכים לגזירה הסופית ורק אז נדע איך להיערך לשנת הלימודים הבאה".
בינתיים הורי המוסדות היחודיים הירושלמים יוצאים למאבק, ומחכים לדיון בעתירה שהגישו לבג"ץ שנקבע לאמצע חודש יולי: "הדיון נדחה ל-11 ביולי, ותגובת משרד החינוך תוגש רק באחד ביולי, מועדים שמאוחרים מדי על מנת להיערך כמו שצריך לשנה הבאה. מה שאומר שכבר היום אנחנו צריכים לפטר את אותם מורים שנאסרה העסקתם. אין לנו התנגדות שהעניין יוסדר על פי חוק או בחוזר מנכ"ל, אבל בצורה שלא תחסל אותו".
ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "הנושא נמצא בהליכים משפטיים, והמשרד ייתן את התייחסות שלו במסגרת הזאת. ככלל המשרד מחייב בתי ספר אשר מעוניינים לקיים מסגרת ייחודית להסדיר את המעמד באמצעות גף ניסויים שמשרד החינוך".