מעוניינים להיות הורים טובים יותר? ובכן, אולי כדאי שתוודאו שהילדים שלכם ישנים כמו שצריך. מחקר חדש שנעשה לאחרונה, בחן את הקשר שבין הרגלי השינה של פעוטות לבין איכות ההורות אותה הם חווים.
במחקר שנערך במעבדה להתפתחות חברתית בראשות פרופ׳ אריאל כנפו-נעם מהאוניברסיטה העברית, במסגרת המחקר הישראלי להתפתחות המשפחה (מ.י.ל.ה) נמצא כי אימהות לתינוקות שהראו בעיות שינה בגיל 9 חודשים נטו להראות עלייה ברגש השלילי שלהן כלפי התינוק מגיל 9 חודשים לגיל 18 חודשים.
במחקר עצמו השתתפו 392 משפחות ישראליות: כ-180 אבות וכ-270 אימהות. במהלכו, הוזמנו הורים והפעוטות שלהם למעבדה פעמיים: בפעם הראשונה כשהפעוטות היו בני 9 חודשים ופעם נוספת - כשהיו בני 18 חודשים. בנוסף למטלות שונות שהם והוריהם נדרשו לבצע במעבדה (כגון מטלות שבודקות את האמפתיה של התינוקות או את הפחד שלהם מזרים), ההורים התבקשו לענות על שאלון שבחן את ההורות שלהם ואת הרגלי השינה של ילדיהם. בין היתר הם נשאלו: באיזו שעה הפעוטות הולכים לישון, כמה שעות הם ישנים במהלך הלילה וכמה זמן לוקח להם להירדם. בנוסף, ההורים מילאו שאלון לגבי ההתנהגות ההורית שלהם כלפי ילדיהם. כדי לבחון את תחושות ההורים, הם נדרשו להתייחס בשאלון למשפטים כגון: "אני לא מתייחס לתינוק שלי", "אני מענישה את הילד שלי בצורה קשה כשאני כועסת", "התינוק שלי הוא מטרד בעיניי" ועוד.
"ההשוואה היא בין ההורה לבין עצמו"
"מעניין אם הורים בכלל חושבים ששינה לא טובה של ילדיהם עלולה להשפיע או להיות קשורה להתנהגות היומיומית שלהם כלפי ילדיהם", תוהה ד״ר דנה ורצברגר, מצוות המחקר,
"למעשה ידוע כי בין עשרים לשלושים אחוזים מכלל התינוקות והילדים, חווים נדודי שינה התנהגותיים, ואם לא נביא את העניין בחשבון ונתייחס לכך בהתאם - עלולות להיות לכך השלכות שליליות על ההתנהגות שלנו כלפי ילדינו״, היא אומרת.
"זה נכון שהתנהגות הורית היא תוצאה של פרמטרים רבים כמו אמונות, חינוך ביתי וסוג אישיות", מצטרף ומתייחס פרופ' כנפו-נעם, "אולם אף שהתנהגות הורית תלויה בגורמים שונים, המחקר בחן את ההתנהגות הספציפית של ההורים לאורך זמן, כלומר ההשוואה הייתה בין ההורה לבין עצמו. וכך נמדדה התנהגותו בשלב מסוים ולאחר מכן בשלב אחר".
כאמור, העלייה ברגש השלילי אצל הורים לתינוקות עם בעיות שינה תועדה אך ורק אצל האימהות, ולא אצל האבות. הסבר אפשרי לכך, לדבריו, נובע מתוך ההנחה שהאימהות היו מעורבות יותר במהלך הטיפול בילדים לאורך הלילה, אם כי לא נמצאו עדויות לכך שהנקה או הרגלי אכילה מסוימים השפיעו על התוצאות. בנוסף, לפי המחקר נראה כי שנת הילדים משתפרת ככל שהפעוטות גדלים והופכים לילדים.
"גם לילדים יש תפקיד משמעותי ביחסי הורה-ילד"
המחקר נערך בשילוב כוחות על ידי ד״ר דנה ורצברגר, בעבר דוקטורנטית במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית וכיום פוסט דוקטורנטית במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה סטנפורד; יחד עם אוריה ברוכי ופרופ׳ אריאל כנפו-נעם מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, בשיתוף פרופ' ליאת טיקוצקי מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. הוא אף התפרסם בכתב העת המדעיJournal of developmental and behavioral pediatrics. לפי מסקנות המחקר, שנת תינוקות וילדים קטנים קשורה להתפתחות היחסים בין הילדים להוריהם (בעיקר לאימהות), וכאשר היא אינה טובה מספיק, עלולה להיות לכך השלכה על התנהגות ההורה כלפי הילד.
"בעיות שינה הן עניין טבעי בגיל הינקות, אולם כאשר הן נמשכות בגיל מאוחר יותר ופוגעות בפעוטות - הן עלולות להשפיע על איכות השינה של ההורים בלילה, מה שבפועל עשוי להשפיע על איכות ההורות שהפעוטות חווים", מסכמת ד"ר ורצברגר, "תוצאות המחקר מדגישות שהורים ובייחוד אימהות, לא רק משפיעים על התפתחות ילדיהם, אלא עשויים להיות גם מושפעים בעצמם מהרגלי הילדים כבר מתקופת הינקות, ולמעשה גם לילד יש תפקיד משמעותי ביחסי הורה - ילד. על ההורים להיות מודעים להשפעה שיש לילדיהם על תפקודם הכללי ועל התנהגותם כלפי ילדיהם. זאת על מנת שיוכלו לצמצם השפעה שלילית אפשרית, וכדי שיאפשרו לילד לגדול בסביבה מטיבה".