מחקרים חושפים כי בישראל, להורים חשוב, יותר מברוב הארצות האחרות בעולם המערבי, שלילדים שלהם יהיו חברים. יותר מהצלחה בלימודים, קריירה משגשגת או הרבה כסף, עבור ההורים המקומיים, אושר נמדד בחברויות ופופולריות. להורים לילדים על הספקטרום האוטיסטי העניין הזה חשוב לא פחות, ומורכב בהרבה. פרוייקט חדש של מרכז לאוטיזם חושף את יופיה ומשמעותה של חברות לילדים על הספקטרום.

התמונות, שהן חלק מ"פרוייקט החברות הטבעית", הן יוזמה של מרכז מרכוס לאוטיזם באטלנטה, ג'ורג'יה, ונחשפים בהן מספר ילדים שעברו שינוי גדול וקסום כשנכנס חבר לעולמם. נייג׳ל אודון, למשל, היום בן שלוש, לא היה יוצר קשר עין כשהיה בן שנה, ולכן לא הצליח לייצר סיטואציה של משחק עם אחרים למרות שרצה בה. האוטיזם הוא האשם בכך, מן הסתם, ולאמו, ג׳ני, זה היה קשה מנשוא. בזכות התוכנית החדשה של המרכז, נייג׳ל הפך כה פופולרי שהוא עכשיו מכונה ׳ראש עריית הגן׳.

"מעולם לא האמנתי שזה יכול לקרות בכלל," מספרת אמו הנרגשת. "הוא ואחותו משחקים ומתגוששים, תוך שבועות הוא פתאום השתנה. הוא פונה אלי ואומר: בואי, אמא. אני רוצה לשחק איתך. אני רוצה להראות לך משהו. בתוכנית הזו הוא לומד איך לתקשר עם ילדים אחרים, וזו הכנה לחיים." את התוכנית מלווים, כאמור, הצילומים, שם אפשר לראות את החברויות נבנות. "הפרוייקט מוכיח כי גם הילדים האלה יכולים לבנות חברויות עמוקות וקרובות, בדיוק כמו של החברים שלהם."

גם קלואי ג׳יימס בת החמש עברה שינוי אדיר בזכות התוכנית. קלואי סובלת מאוטיזם ברמה חריפה יותר ואין לה יכולות מילוליות כלל. הקשיים שלה רבים יותר משל נייג׳ל, וגורמים לה לזעם ותסכול רב. "בעבר היא היתה נוהגת בילדים אחרים באגרסיביות מרוב תסכול," חולקת אמא שלה, קארן. "היא לא ידעה להגיד כשהיא רעבה או עייפה, ולא לבקש דברים. מאז התוכנית היא למדה לומר מספר מילים, וגם מצאה עוד דרכים לתקשר, טובות מאלה שהיו לה בעבר. היא למדה להצביע לעבר הדברים שהיא רוצה. החברות שמצאה קלואי אינה עם ילד אלא עם כלבים. במרכז עבדה עם כלב מיוחד, והוריה אימצו עבורה כלב שהיא פשוט לא זזה מצידו. "זו מהפכה מבחינתנו, היא תמיד עם הכלב ובזכותו נפתחה ולמדה לתקשר."

בתמונות המקסימות ניתן לראות את מה שאי אפשר לתאר גם לא באלפי מילים, ובעיקר לזכור עד כמה האתגרים שמציב האוטיזם, וגם שונויות אחרות, יכולים לבודד, ועד כמה דבר פשוט כמו קשר יכול ליצור שינוי גדול ומשמעותי.