הבלוג של מיה מיטב , ׳אמא ירוקה׳, עזר לאמהות ישראל במשך שנים להביא את הטבע לעיר, והעניק להן כלים להתמודדות שפויה עם השפע והג׳אנק. מיה לימדה על אוכל בריא, מיחזור, גינה בבית, חילקה מתכונים לשייקים ירוקים, והתגובות לא איחרו לבוא. עכשיו, שש שנים אחר כך, היא מוציאה סדרת ספרי נוער חדשה (״הבלוגר״, הוצאת כתר), כשהפעם הבלוגר הוא נער צעיר.

מיטב יצרה את הבלוג שלה בשנת 2011, אז היתה אמא לשניים. ״אני הייתי אז מטופלת בשני בנים בני שלוש ושש, במאמצי-על לגדל אותם באורח בריא מבחינה פיזית ונפשית, או בקיצור: הישרדות הגירסא המשפחתית,״ היא נזכרת. ״להפתעתי הבלוג התקבל באהבה, הפוסטים קודמו וקיבלו חשיפה, תגובות ולייקים. אנשים שלא הכרתי כתבו לי תגובות מחממות לב בתוך הבלוג וגם בפייסבוק, וכך, אחרי שנים ארוכות של קריאה מכל הבא ליד, למעשה עברתי צד וגיליתי את חדוות הכתיבה. לא כתבתי יומנים כילדה, לא כתבתי כלום למגירה, בקושי צלחתי את בית הספר בשלום, והנה, קיבלתי בכל זאת הזדמנות פז.״

כשהבינה שהכתיבה משמעותית בחייה, נרשמה מיטב למגוון סדנאות בהנחיית סופרים. באחת מהן, עם דפנה בן צבי, התחילה פתאום לכתוב בחרוזים. ״כמעט בכל תרגיל כתיבה שקיבלנו – המילים הסתדרו להן בשרשרת מחורזת והפכו לשירים קטנים, על חיי היומיום של הילדים. בינתיים נולד לי עוד תינוק והחלטתי לא לשוב מחופשת הלידה לעבודתי כמטפלת גוף-נפש, ולהקדיש זמן אמיתי לכתיבה. נרשמתי לעוד מבחר סדנאות כתיבה. את ימי העברתי בהנקה ובהחלפת חיתולים, טיולים בגינה עם העולל, התרוצצות עם הגדולים, מטלות בבית, בית הספר והגן, במקביל לכתיבה בבלוג, ופיתוח רעיונות לסיפורים שהחלו לנבוט ולנקר במוחי חסר השינה.״

עם פריחתם של ספרי ילדים בסוגת היומן האישי, ובהשראת הבלוג האישי שלה ומערכת היחסים עם ילדיה אשר גדלו והגיעו אל סף גיל ההתבגרות, החליטה מיטב לכתוב ספר על נער שפותח בלוג וחייו משתנים מקצה לקצה. כך התחילה לכתוב את הספר היוצא בימים אלו לאור: תעלומת הצופן הסודי. ״מסופר בו על נער מחונן בן רבע ל-12 אשר נלחם עם העולם ופותח בלוג בשם: ׳דני מאסלי׳. בהתחלה הוא בעיקר מקטר על ׳בצפר׳, אמא שלו ואחיו הקטנים, ומופתע לגלות שילדים אחרים מגיבים למה שהוא כותב. יום אחד הוא פותח חבילה מוזרה שחשב שאביו שלח לו מחו"ל, ובה צופן סודי. ׳דני׳ והמגיבים הקבועים מתחילים לפענח את הצופן ומכאן מתחילה הרפתקת מתח חוצת יבשות ומלאת הפתעות.״

בזמן הארוך בו חיכתה לתשובה מהוצאות הספרים, הספיקה לכתוב ואף להוציא לאור ספר בהשראת בנה הקטן, בשם: ׳אמא, מה זה עושה?׳ ובימים אלו היא עובדת על עוד ספר לפעוטות. ״הילדים מאד גאים בי מאז שהתחלתי לכתוב ולפרסם, וכאמא לבנים קשוחים זה מוסיף לי הרבה נקודות זכות,״ היא מספרת. ״אני משתפת אותם בכל התהליך - החל מלשאול אותם איך אומרים כל מיני מושגים בצורה מדוייקת, להתייעץ לגבי האיורים ועד להגהות על הספר. כאמא למחוננים אני רואה מקרוב איך המתנה הזו של להיות מאד חכם יכולה לפעמים להכביד ולהעיק, כי זה אומר להיות שונה מהאחרים, ולילד זו התמודדות כמו כל שונות אחרת.״