ילדה מחטטת באף (צילום: oliwkowygaj, Istock)
בואו נתחיל בלהעיר בעדינות | צילום: oliwkowygaj, Istock

אין מחשבה שמלחיצה אותנו יותר מאשר שהילד יעשה פדיחות מחוץ לבית. בבית אנחנו מורגלים לטפל בהתפרצויות זעם, התחצפויות או סתם חוסר נימוס אלמנטרי אבל בחוץ אנחנו הופכים לבובות של הילדים בניסיון נואש להחזיר אותם למסלול מבלי להשאיר פצועים בשטח.

בבית אפשר לפתוח בסשן חינוכי ארוך ויסודי כשהילד מתחיל להתפרע אבל בחוץ אנחנו מאמצים כל פשרה מיידית כדי שאף אחד לא יחשוב שאנחנו מגדלים בבית פרא אדם. מדוע דווקא מחוץ לבית סיר הלחץ המשפחתי רותח?

לדברי דליה אלוני, פסיכולוגית חינוכית ומומחית באבחון ובטיפול בילדים, "הורים תופסים את ההתנהגות של הילד ככרטיס הביקור שלהם ולכן כשהילד מתנהג בצורה לא מתאימה לסיטואציה ההורים נוטים לחוש כשלון, תסכול ואפילו השפלה.

"בדרך כלל כשאנשים זרים רואים ילד שמתחצף, משתולל או צועק, הם נוטים להעביר ביקורת על ההורים ובמיוחד בישראל, מעיזים גם לתת הערות ועצות להורים", היא אומרת. "מצב כזה, בו כל אחד חושב שהוא יכול לעשות עבודה טובה יותר בחינוך הילד, יכול להביך עוד יותר את ההורה".

לדברי אלוני, "נימוסים הם קודם כל הרגלים שמקנים בבית מגיל צעיר. כשאנחנו מצליחים להעביר לילדים את המסר שאם הם יתנהגו בנימוס והתחשבות אז יהיה נעים בבית, אנחנו מצפים שהילד יצליח ליישם את הנימוסים הללו גם בסיטואציות אחרות".

מה לעשות כשזה לא מצליח? להלן רשימת הסיטואציות בהן ילדים נוטים לשחרר את הרסן וכמה עצות שיעזרו לכם להתמודד איתן בחוכמה ובהצלחה:

אכילה במסעדה: רעב וחוסר סבלנות

יציאה לארוחה עם ילדים במסעדה מקבצת כמה בעיות. קודם כל, מדובר בחלל סגור ואינטימי בו אנשים, בדרך כלל בוגרים, באים ליהנות ולקחת פסק זמן מהבלגן בחוץ. הישיבה במסעדה כוללת טקס ארוך של הגעה, המתנה למארחת, קבלת תפריט, הזמנת מנות, אכילה והמתנה לחשבון.

כללי הטקס מובנים לנו המבוגרים אך הילדים עשויים לגלות חוסר סבלנות ואפילו להביע מחאה רועשת. בכל רגע נתון יש מצב לאיבוד שליטה - התינוק המורעב צורח, המתבגרת מלווה אותו בתיפוף סכו"ם עצבני.

איך מתמודדים? "לפני יציאה למסעדה חשוב לבצע תיאום ציפיות והכנה מראש", מסבירה אלוני. "לנסח כללים מוגדרים לפני היציאה מהבית. לדוגמה: יושבים על הכסא ולא מסתובבים במסעדה, אוכלים עם מזלג וסכין, אומרים תודה כשהמלצר מגיש את האוכל.

"ברגע שמסבירים מה ההתנהגויות המקובלות במקום ומה הרציונל שעומד מאחריהן הילדים יבינו יותר מול מה הם עומדים. ניתן להסביר להם ששאר האנשים באים למסעדה ליהנות, בדיוק כמוהם, ולכן גם הם צריכים לתרום את חלקם ביצירת האווירה הנעימה.

"בסוף הארוחה חשוב לתת לילד חיזוק חיובי, גם אם הייתה התפרצות והערנו לו על כך. תמיד אפשר למצוא נקודה אחרת שהייתה בסדר".

מילה שלנו: התייחסו ליציאה למסעדה כשעון שמתקתק. נסו לעבור כמה שיותר שלבים מבלי לקצר את סבלנותו של הילד. בחרו מסעדה קרובה לבית, שלא מצריכה עמידה בפקקים ואם אפשר אז מסעדה מוכרת בה הילדים מכירים את התפריט והמלצרים. דאגו להזמין חשבון מיד כשהמנה האחרונה מוגשת ואל תשכחו לצ'פר את המלצר בטיפ נחמד, למקרה שתתקלו בו פעם נוספת.

עמידה בתור בסופר: מכשול הממתקים

ילד יושב על הכורסא כועס (צילום: istockphoto)
אל תצפו מהם להמתין בסבלנות למקום במסעדה | צילום: istockphoto

קנייה בסופר וקניות בכלל הן משימות הדורשות לחימה בכמה חזיתות מקבילות. מצד אחד הגנה מקסימלית על הארנק שצפוי לספוג מכה קשה מכמות המתנות והממתקים שדחפתם לילד כדי לקנות כמה רגעים של שקט, ומצד שני השלמה של רשימת הקניות באופן אופטימלי, רציונלי ומהיר.
קניה מרוכזת בסופר דורשת המון סבלנות, גם עבורנו מבוגרים, ולכן אין פלא שאנחנו נוהגים להשתמש בילד כתירוץ להידחף או לקצר תורים וקוצרים כמות כפולה של מבטי שנאה מהנוכחים.

איך מתמודדים? "קניה בסופר יכולה להיות מעניינת ונעימה לילדים", אומרת אלוני. "כדאי לעשות להם הכנה מראש ולתת תפקיד לכל ילד - אחד אחראי על הירקות, אחר על הגבינות. מחלקת הפירות והירקות יכולה להיות מאוד מעניינת עבורם ואפשר לבקש מהם למצוא את הירק או הפרי המסוימים, לבחור ולספור אותם.

"הבעיות מתחילות, בדרך כלל, כשמגיעים לאגף המתוקים. שם מתחילות הדרישות ולכן חשוב לסכם מראש על ממתק אחד. אם הילד מתעקש שהוא רוצה עוד דברים, צריך לומר לו בשקט ובנחישות שעליו לעמוד בהסכם שקבעתם בבית.

"אם מגיעים למצב של בכי והתפרצות חשוב לדבר עם הילדים בגובה העיניים ולהגיד בצורה אסרטיבית שאם הוא ימשיך להתנהג בצורה כזו, תיאלצו לצאת מהחנות".

מילה שלנו: נסו להימנע מלעשות קניות עם הילדים. הנדסו את היום כך שתוכלו לבצע אותן בשעה שאחד מההורים נשאר בבית, בשעה שהם במסגרות או אצל סבתא. גם קניות דרך האינטרנט הן אופציה.

אם בכל זאת יצאתם עם הילדים לקניות, הקפידו שהם לא יהיו רעבים או עייפים ונסו להפעיל אותם כמה שאפשר כדי להוריד את מינוני ה-"אמא תקני לי".

משחק בגן שעשועים:  פורקים עול

זהו בעצם המקום והזמן של הילדים להוציא אנרגיה, להשתולל, לצעוק ולשחרר את הקוף הפנימי שבהם. יחד עם זאת, גם לגן השעשועים יש חוקים ורצוי לשמור עליהם על מנת שלא תגורשו ממנו בעתיד.

מכיוון שמדובר בסיטואציה אקטיבית סביר להניח שהילד ירצה להתנדנד דווקא בנדנדה עם התור הכי ארוך, לקחת חלק בקטטה עצבנית שמתפתחת ולהגיר שובלי זיעה שסוחטים מבטי גועל משאר האמהות. חשוב לזכור שכמעט לכל גן יש פרלמנט עצבני של אמהות דעתניות שמומלץ להתקבל אל חיקו ולא ליפול למלתעותיו.

איך מתמודדים? לדברי אלוני, "משחק בחברה בגן שעשועים הוא סיטואציה שמוכרת לילד מהגן. הוא רגיל אליה ומכיר את הכללים של עמידה בתור, ויתור, שיתוף וכו'. אם הילד מתנהג בצורה פרועה, או לא מתחשבת, צריך להזכיר לו את הכללים ולהדגיש בפניו שהוא צריך לעמוד בהם בדיוק כפי שהוא נשמע להם בגן.

"יש להורים נטייה להתערב מהר מדי במצבים שהילדים יודעים בדרך כלל לפתור לבד. אני מציעה לכל הורה להתמקד בילד שלו ובמעשיו ולא להיקלע לעימותים על מה שהילד של האחר עשה. אם הילד מתחיל להתפרע כדאי לגשת לפינה אחרת או למתקן אחר ולהציע בפניו פעילות אחרת שהוא אוהב לעשות".

מילה שלנו: למרות שילדים אוהבים שגרה ומקומות מוכרים ניתן לגוון בגנים אליהם הולכים לשחק. הילד עשוי להסתקרן מהסביבה הלא מוכרת ומהמתקנים החדשים ויעדיף לריב פחות.

ביקור בבית של חברים: דיני נזיקין

במקרה שנשאר לכם זוג חברים מעודכן, אחרי שהרחבתם את המשפחה, יש סיכוי טוב שביקור בית הרסני עם הילדים, ינתק סופית את הקשר. בעוד הבית שלכם הפך לסוג של מזבלה חיננית עם רהיטים משילב, החברים נטולי הילדים מתעקש להרחיב את אוסף המוזיקה ולקיים מפגשי חברים על כוסית שרדונה.

סירוב להזמנה עלול להיחשב כפגיעה קשה ואין לכם ברירה אלא לארוז את הילדים במיטב מחלצותיהם ולהפתיע עם שי יקר במיוחד.

איך מתמודדים? "כדאי להסביר לילדים אצל מי אנחנו הולכים להתארח, איך נראה הבית שלהם ומה נהוג שם", מסבירה אלוני. "חשוב להסביר כי בניגוד לבית שלנו, בו מותר להסתובב ולגעת בדברים, בבית של החברים צריך להיזהר ולהתנהג בנימוס. הכנה של הילד מראש עשויה למנוע אסונות קטנים".

מילה שלנו: אם מדובר במפגש של זוגות בלבד, אל תוותרו על בייביסיטר ותגיעו לבד. אם החברים מתעקשים שתבואו עם החמודים הקטנים כדאי לעשות גם להם הכנה מראש על הנזק האפשרי, ולבקש שיחביאו את החפצים היקרים להם בפינה נסתרת.

שמחה משפחתית: אתם לא לבד

מדובר באירוע בעל מורכבות כפולה: מצד אחד מדובר באנשים שהילד מכיר ובמקרים נדירים אפילו מחבב, ומצד שני קיים סיכוי שדווקא הסביבה המוכרת תיתן דרור לכל השדים הפנימיים שלו.

אירוע משפחתי הוא אירוע מחייב שאי אפשר להבריז ממנו או לחתוך מוקדם. כמו תמיד, פנקס ההתחשבנויות המשפחתי פתוח והיד הרושמת. הקטנטנים עשויים לקבל הרבה תשומת לב וזה עלול לגרום בדיוק לתגובה ההפוכה - הסתגרות או הפגנת חוצפה.

אירועים משפחתיים לא מוצלחים עלולים להכתים את התדמית המשפחתית שלכם לזמן בלתי מוגבל, כשבכל אירוע עתידי איזה דוד מעצבן יזכיר לקטנצ'יק איך הוא משך לו בזקן או התעקש להשתין על עוגת החתונה של הבת דודה.

איך מתמודדים? "אם השמחה נערכת אצלכם בבית רצוי לשתף את הילד בהכנות", אומרת אלוני. "בקביעת התפריט, ברשימת המשתתפים, בארגון התוכנית. ילדים מבינים שיש מדרג של אנשים שאפשר להתנהג איתם במידות שונות של חופשיות ואירוע משפחתי היא בדיוק שעת המבחן לזה.

"אם האירוע נערך בבית של בן משפחה אחר, או באולם, רצוי לדעת את כל הפרטים מראש ולתכנן אסטרטגיה - להגיע בשעה מסוימת, להכין פעילות נחמדה, לדאוג לשקיות מתנה קטנות וכו'".

מילה שלנו: אירוע משפחתי הוא אופציה מצוינת לחלוקת נטל ההשתלטות על הילדים. הפעילו את הסבא המסור או את הדוד ההיפראקטיבי ודאגו לשלב אותם בשמירה על מצב שפוי של שקט ונועם.

חיטוט באף: להעיר בעדינות

ילדה בפרצוף כועס מושכת בשיער לילדה אחרת (צילום: istockphoto)
לא יודעים לדחות סיפוקים | צילום: istockphoto

סביר להניח שאחד מהגילויים המרעישים בשנים הראשונות לחייו של ילדכם יתרחש בגזרת מערות האף. לא משנה כמה נייר הטישיו רך או כמה מגבוני האף ריחניים, האופציה הזמינה של דחיפת אצבע לאף תהווה עבורו את הברירה הטבעית. למרות שחיטוט באף הוא מחזה די שגרתי ואפילו נפוץ כשנוסעים במכונית בפקק או מחכים להתחלפותו של רמזור, אף הורה לא אוהב שהילד שלו עושה זאת בפומבי.

איך מתמודדים? "רצוי להעיר על כך לילד בעדינות ובטח שלא בצורה פוגענית. אם מדובר בתופעה שחוזרת על עצמה מומלץ לדבר איתו על הענין בבית ולהסביר לו למה היא גורמת לכם לאי נוחות".

מילה שלנו: נסו להקדים תרופה למכה ולדאוג שהאיזור יהיה נקי ופתוח בצאתכם מהבית. אם הילד שלכם בכל זאת התחיל בחיטוט זכרו שאחרי הכל, מדובר בתמונת מצב בלתי חריגה וסביר להניח שברגע שהילד שלכם יפסיק את הפעולה, אחד מילדי החברים שלכם יקח אליו את השרביט ויפצח בה.

לסיכום, "הקניית הרגלי התנהגות מתבצעת על ידי ההורים", מסבירה דליה אלוני. "ההתנהגות שלכם בבית, ההכנה שאתם מספקים לילד מראש, הכבוד ההדדי שנרכש בבית - כל אלו ישפיעו על התנהגותו של הילד בסביבה חיצונית ושונה.

"בגילים מסוימים, לילדים קשה להתגבר, לדחות סיפוקים ולהתמודד עם תסכול בסיטואציות מסוימות. חשוב לזכור שיש ילדים שמטבעם הם יותר חמי מזג והכי חשוב זה למצוא את הדרך האישית להקניית ההרגלים הללו לכל ילד. עם הזמן לומדים את מי אפשר לקחת לאיזה מקום, איזו סיטואציה קשה במיוחד לאחר, ומוצאים את האיזון המשפחתי".

עוד במשפחה:

>> האם צריך לאסור על בנים בני 6 להיכנס לשירותי נשים?
>> מה קשה לגדל יותר: בן או בת?
>> 5 עצות שילמדו אתכם באמת להקשיב לילדים שלכם