אם מישהו היה אומר לכם שעשרות ניצולי שואה הגיעו לאירוע מעריצות של ג'סטין ביבר או "וואן דיירקשן", כנראה שהייתם אומרים לו שהוא שתה יותר מדי. הורמונים, צעקות היסטריות, אהבה עיוורת – אלו הדברים הראשונים שחושבים עליהם כששומעים על המעריצות הצעירות, ועזרה לניצולי שואה היא בטח לא בעשירייה הפותחת של האסוציאציות שמעלה בכם השם ביבר. אבל לפעמים המציאות מפתיעה: מסתבר שמועדוני המעריצות הישראלים של הכוכבים החליטו להתאחד כדי לאסוף כסף ולתרום אותו לניצולי שואה.
כך, ביום שני האחרון, כמעט אלף מעריצות "וואן דיירקשן" ו"ג'סטין ביבר" נהרו לפארק הירקון וקיימו שם מכירות שכל הכנסותיהן הועברו לניצולי שואה בישראל. הן נפרדו ממזכרות, מכרו משקאות ועוגות שאפו, הפעילו עמדת לקים וקעקועי חינה של הכוכבים, ערכו הגרלות בתשלום, הופעות של שירי הלהקות ועמדת צילומים עם קרטונים של הבנים – כשכל ההכנסות מועברות לטובת הניצולים.
ההפנינג הזה הוא לא עניין של מה בכך כשעוצרים רגע ומבינים שמדובר בנערות צעירות שיזמו לבדן צעד חברתי. "אנשים חושבים שאנחנו סתומות, שלנוער של היום אין כלום בראש פרט להערצה", אומרת אוראל ראלי, מעריצת "וואן דיירקשן" בת 16 וחצי ואחת ממארגנות אירוע ההתרמה. "אבל אלו שטויות והמציאות היא שמעסיקים אותנו עוד המון דברים, ואירועי ההתרמה, בהם נאספים אלפי שקלים, הוא ההוכחה".
כשהיא אומרת אירועי התרמה, היא מתכוונת לכך שזהו ממש לא האירוע הראשון שהיא וחברותיה בקבוצות המעריצות יזמו. הן כבר קיימו אירוע התרמה לילדים חולי סרטן ולבעלי חיים, ובכל אירוע כזה הן מצליחות לאסוף אלפי שקלים. וכן, אם צריך להזכיר, מדובר בילדות וילדים בגיל העשרה, אלה שאנחנו תמיד חושבים עליהם שהם לא עושים הרבה עם עצמם מלבד להסתובב בגנים ציבוריים, לשתות אלכוהול ולעשן, ומה שמעניין אותם זה בעיקר כסף.
כח מסחרי עצום
שיתוף הפעולה הזה בין קבוצות המעריצות למען מטרה נעלה, נולד כשהמארגנות ראו שלאירועי המעריצות שלהן מגיעות נערות רבות והבינו שביחד יש להן כח לא קטן. “למה שגורמים מסחריים ירוויחו מהמפגשים שלנו? אנחנו יכולות להרוויח מהם ולהשתמש בכסף למטרה טובה", מסבירה יובל אופיר, בת 15 מכפר סבא, אחת ממנהלות אתר מועדון המעריצים והמעריצות של ביבר בארץ, שקיים כבר כמעט שלוש שנים ומונה, תחזיקו חזק – כ-30,000 נערות ונערים.
"אני חושבת ש'וואן דיירקשן' וגם ביבר היו שמחים לדעת שאנחנו יוזמות פעולה ותורמות כסף בעקבות מפגש מעריצות, ולא סתם צועקות את השם שלהם", מוסיפה ראלי. “את האירוע הראשון עשינו למען חולי סרטן ואספנו בו כ-5,000 שקלים, את השני למען בעלי חיים ואספנו בן כ-6,000 שקלים וכיוון שבתקופה האחרונה שמענו על עוד ועוד מקרים של ניצולי שואה שזקוקים לעזרה, החלטנו להקדיש את המפגש השלישי להם. גייסנו באירוע הזה כ-11,000 שקל".
את האירוע האחרון בחרו המעריצות לקיים בשיתוף פעולה עם עמותת "עם שמח" הפועלת עבור ניצולי השואה וחצי מהכנסות האירוע יועברו אליה. בחצי השני של התרומות ישתמשו הבנות כדי לסייע בעצמן לניצולים. עשרות ניצולי שואה הגיעו לאירוע באמצעות אוטובוס מיוחד כדי להכיר את הבנות באופן אישי ולהוקיר להן תודה. "הם הסתובבו בין הדוכנים וההופעות, התרגשו נורא והודו לנו", מספרת ראלי. "אחרי מפגש המעריצות אנחנו עומדות להגיע לבתים של ניצולי שואה, לנקות אותם, לבדוק מה הם צריכים ולרכוש זאת עבורם – בין אם זה תרופות או מזון. אנחנו מרגישות צורך עצום לתת לאנשים שבזכותם יש לנו מדינה".
יריבות? ממש לא
כאמור, מועדון המעריצות של ביבר הוא כבר ותיק יחסית בישראל, אבל מועדון המעריצות הישראלי של "וואן דיירקשן" ממש נושף בעורפו. הוא פועל בארץ כבר שלוש שנים וחברות בו כמעט 23,000 בנות. עיקר הפעילות מתקיימת סביב הכוכבים ומעבר לשיחות ערות על החיים שלהם ועדכונים ברכילות האחרונה, היא כוללת גם ניסיונות חוזרים ונשנים להביא אותם להופעה בארץ.
"אנחנו מנסות להביא אותם ולעורר את תשומת לבם באמצעות פלאשמובים וליפ-דאבים של שירים שלהם. בפלאשמוב הראשון שלנו השתתפו 500 מעריצות ומעריצים ובשני 900 מעריצות ומעריצים. עשינו גם ליפ דאב בהשתתפות של לא פחות 800 אנשים". למרות המאמץ, ההודעה המיוחלת על הופעה בארץ טרם הגיעה, אבל ראלי וחברותיה לא מאבדות תקווה.
סביר להניח שמביני העניין שביניכם עדיין קצת מופתעים. לא מאירוע ההתרמה, אלא משיתוף הפעולה בין מעריצות ביבר למעריצות וואן דיירקשן שנחשבות לאויבות מרות ומתחזקות יריבות בסגנון “אואזיס” ו”בלר” שאולי מוכרת להם משנות התשעים העליזות. "בעולם יש דעה קדומה עלינו, כאילו אנחנו רבות כל היום אחת עם השנייה כי הכוכבים נחשבים ליריבים", מסבירה ראלי, "אבל בחיים הם חברים טובים. יצא לנו להכיר מעריצות של ביבר דרך חברות משותפות והפכנו לחברות טובות מאוד בחיי היום היום".
גם מעריצות ביבר מוכנות לשים את כל המחלוקות בצד למען המטרה הנעלה. "תמיד תהיה מין תחרות כי קבוצות המעריצים דומות, אבל אנחנו משתדלות להתעלם מהתחרות ולהיפגש כדי לדבר ולנצל את הכוח הגדול שיש לנו", מוסיפה אופיר.
אירוע ההתרמה של השבוע הסתיים, אבל המעריצות כבר חושבות על אירוע ההתרמה הבא. "אנחנו חיות ממפגש למפגש וברגע שמפגש אחד מסתיים אנחנו מיד מתחילות לתכנן את המפגש הבא", מסבירה אופיר, "אנחנו מחשבות מתי החופש הבא ומחפשות דברים חדשים לעשות, שינויים, איך נעשה את המפגש הבא יותר טוב ויותר יעיל, ולמי נוכל לתרום את הכסף".