המדע חוזר ומזכיר לנו שדיכאון, כמו אתגרי נפש אחרים, הוא עניין תורשתי לא פחות מסביבתי. מחקר חדש מגלה שמדובר בעניין פיזי שניתן לזהות בתצורת המוח של ילדים להורים עם נטייה דכאונית. במסגרת המחקר הגדול ביותר מסוגו אי פעם, אוניברסיטת קולומביה ניתחה את דימויי מוחותיהם של מעל 7,000 ילדים וחזרה עם תוצאות.
את הדיכאון מזהים לראשונה לרוב בגיל ההתבגרות, אך ידוע כי הורים שסבלו מדיכאונות מעלים באחוזים רבים את הסיכוי לדיכאון אצל ילדיהם, שצפויים לסבול גם הם, פי שניים עד שלושה מהרגיל. את הילדים הללו סימנו החוקרים מראש כבעלי סיכוי גבוה לסבול מדיכאון, ובדימויי המוח שלהם אפשר היה לראות שינוי מבני באונה הפרונטלית, בחלק המכונה הפוטמן הימני, המקושר לענייני מוטיבציה, הנאה והישגיות. אצל הילדים שנולדו להורים דכאוניים, אותו חלק היה קטן יותר.
המחקר המעניין פורסם בכתב העת של האקדמיה האמריקאית לפסיכיאטריית ילדים ונוער, והממצא מטריד את החוקרים.
"הגילוי מדגיש את הסיכון הגבוה של ילדי הורים דכאוניים לסבול מדיכאון, ולהיות בסיכון בגיל ההתבגרות", אומר החוקר הראשי רנדי אורבך, "מחקרי עבר קשרו בין פוטמן קטן יותר ליכולת פחותה לחוות הנאה, דבר שעשוי להוביל לדיכאון, שימוש בסמים והתנהגות אובדנית. כשאנו רואים שמדובר בדבר מולד שעובר בתורשה, האוכלוסיה הזו נעשית רגישה באופן ברור".
המחקר לא תם. קבוצת הביקורת הזו תמשיך להיות במעקב באוניברסיטת קולומביה במשך עשר השנים הקרובות כדי לנסות להבין האם הפוטמן הימני המוקטן קשור רק לדיכאון או להפרעות נפשיות נוספות, וגם לחפש שינויים נוספים במבנה המוח.