מי שגדל בשנות השמונים לא יכול שלא להיזכר באהבה גדולה במולי רינגוולד, מי שהיתה קולו הג׳ינג׳י, הצעיר והמתוק של דור שלם של צעירים שביקשו להגדיר את עצמם. העניין בא לשיאו בשלושת סרטיו של ג׳ון יוז בכיכוב: "יפה בוורוד", "בת 16 הייתי" ו"מועדון ארוחת הבוקר". היום, 30 שנה אחרי (פלוס מינוס), מולי עדיין שחקנית בטלוויזיה ובתיאטרון, והיא גם אמא לנערה, מטילדה בת ה-13, שנחשפת לסרטים ולמורשת של אמא, והחשיפה הזו לא פשוטה, כך מסתבר.
רינגוולד התארחה בתוכנית ׳טודיי׳ על מנת לקדם את תפקידה הראשי בהפקת ברודוויי של הסרט ׳תנאים של חיבה׳, ונשאלה על הסרטים האיקוניים הללו מנקודת מבט של אמא. ״את שני הסרטים הראשונים הראיתי לה מזמן, אבל את השלישי היה לי קשה לשחרר״, אמרה כשהיא מתכוונת ל׳מועדון ארוחת הבוקר׳. ״היה לי נורא חשוב להראות לה את הסרט הזה, והיא באמת אהבה אותו. הסרט הזה הכי חשוב לי מכולם, ופחדתי שהיא לא תאהב אותו. היא ממש התחברה אליו, להפתעתי. היא התחברה בצורה שלא ציפיתי לה. מדהים שאנחנו עוברים מלהשתוקק לאישור של ההורים שלנו, ללבקש את זה של ילדינו״.
בניגוד מוחלט לתפקידה הנצחי בנערה, משחקת עכשיו רינגוולד, 48, סבתא, ואת הכל היא מקבלת באהבה. ״זה קצת משוגע, יש לי ילדים צעירים בבית ואני לא ממש מרגישה שהגעתי לשלב הזה בינתיים, אבל כדי לשחק סבתא הייתי צריכה לקבל את הרעיון הזה. למזלי גם הדמות שלי, אורורה, לא רואה את עצמה כסבתא אלא כאישה מינית שנמצאת בשיאה. זה די מתאים. לצערי העובדה ששיחקתי נערה בכל כך הרבה סרטים לא עשתה אותי למומחית בנושא. כלום לא למדתי מזה, אבל הבנתי שכל טינאייג׳ר מגיע עם עניינים משלו, עם דברים שהוא צריך להתמודד איתם, והיום יש דברים שאני צריכה להתמודד איתם כאמא שהוריי לא היו צריכים להתעסק בה. דברים כמו האינטרנט, אינסטגרם, הרצון להיראות בדיוק באופן מאוד מסויים. הורי התמודדו עם נושאים שונים, אבל בסופו של דבר בני נוער הם מצוברחים, בלתי צפויים ואימפולסיביים. זה נשאר בדיוק כמו שהיה״.