יש לילד שלכם מצבי רוח משתנים? הוא רוצה לבלות עד שעה מאוחרת? הבת רוצה להתאפר למרות שהיא רק בת 10? לנעול את הדלת בחדר ובעיקר להתווכח ולריב אתכם על כל דבר? כנראה שיש לכם מתבגר בבית.
חדר מבצרו?
גיל ההתבגרות הוא גיל בו הילד מרגיש שהוא כבר לא ילד, אך עדיין לא מבוגר. הוא עובר שינויים פיזיים ותהליכים נפשיים כאחד, גופו גדל ומתפתח וגם שכלו, והוא מתחיל לתפוס את עצמו כעצמאי וייחודי. הוא מנסה לבחון את הגבולות של מה שהוא עושה ומה שעליו לעשות בבית, בבית הספר ובחברה. כל אלה גורמים לו לשאלות רבות המביאות יחד איתן התלבטויות וגם חששות.
בתקופה זו הילד מנסה להתרחק מהוריו כחלק מהרצון שלו להתבדל ולהיות עצמאי והוא משקיע בטיפוח יחסיו עם הסביבה. לחברים בשלב זה השפעה רבה על ההחלטות שלו - הוא רוצה להראות, לדבר ולהתנהג כמוהם. עם החברים הוא מרגיש שווה ומקומו מובן לו, ויחד איתם הוא מגבש לעצמו זהות.
אנו, ההורים, עדים לתהליך זה. לצד זה שאנחנו רוצים שהוא יתפתח ויהיה עצמאי, אנחנו גם לא מאמינים ביכולתו המלאה להיות אחראי ולא סומכים עליו לגמרי. העימותים איתו לעיתים גורמים לנו לחוש כי איבדנו שליטה עליו. כחלק מרצונו להרגיש עצמאי הוא משתלט על חדרו, מסתגר בו ולמעשה מעתיק את כל אורח חייו לשם. אנחנו עלולים להרגיש כי בשלב זה תפקידנו הוא רק לדאוג שיהיה אוכל וחשמל בבית, וכמובן, כסף נזיל. אך זה לא חייב להיות כך. חובתנו כהורים להציב לילדינו גבולות, גם בגיל ההתבגרות. תזכרו תמיד שהצבת הגבולות מגנה עליו מול הפיתויים הרבים הנמצאים סביבו.
אז איך נמשיך את תפקידנו כהורים ולא נתרחק מילדנו? הנה שישה כללי ברזל:
1. שיחה – עשו לכם הרגל ומדי יום שוחחו עם ילדכם. שבחו אותו על מעשיו ותנו לו משוב על התנהגותו. בשיחה זו עודדו אותו לשתף בכך שגם אתם תשתפו ולא רק תשאלו שאלות שיגרמו לו להרגיש תחת חקירה.
2. החדר – אמנם חדרו של הילד הוא שלו, אך הוא עדיין בביתכם ואתם בעלי הבית. יחד עם המתבגר, קבעו כללים ברורים מה מותר לעשות בחדר ומה לא. למשל, מותר לתלות תמונות על הקיר אך אסור להשחית אותו. חשוב להסדיר בשיחה גם את נושא הניקיון עליו יש בדרך כלל ויכוחים רבים. במידה ואתם מרשים בחדר לעשות הכל, ודאו כי הוא אחראי על ניקיונו. במידה ואתם אלו שמנקים הגדירו מהם כללי הסדר להם אתם מצפים, למשל, לא לזרוק בגדים על הרצפה.
3. מחשב – מקמו את המחשב במקום מרכזי בבית ולא בחדרו של הילד וכך תהיה לכם בקרה על התכנים אליהם חשוף ילדכם. בנוסף הקפידו על שימוש בתוכנות המאפשרות בקרה והגבלה של תכני הגלישה במחשב ובסמארטפון.
4. אוכל – הקפידו לאכול רק במטבח סביב השולחן ומנעו מילדכם לקחת אוכל ולהיכנס לחדר. דבר זה יעודד אינטראקציה עם המתבגר וייתן לו סיבה לצאת מהחדר ולשבת עם המשפחה.
5. חברים – "אמור לי מי הם חבריך ואומר לך מי אתה". השתדלו לעודד את ילדכם להתחבר עם ילדים הדומים לו בסגנונם. במידה ונראה לכם כי הוא מתעקש להתחבר דווקא לנערים שאינכם אוהבים הביעו דעתכם בנושא. קחו בחשבון שלא תוכלו למנוע את מערכת היחסים השלילית בעיניכם, ולכן חשוב שתדגישו תמיד מה מותר ומה אסור. איסור מוחלט על הקשר יגרום לילדכם להתרחק מכם ולהתקרב עוד יותר אל החבר "השלילי".
6. תפקיד – הטילו על ילדכם תפקיד משמעותי בבית, תפקיד בו הוא ירגיש אחראי ותורם. הדבר חשוב כדי שהוא לא ירגיש שתפקידכם הוא רק לשרת אותו וכן יחזק את תחושת השייכות שלו לבית.
עדיין לא עוזר?
ניסיתם את כל אלה אך הוא עדיין לא מקשיב? חשוב שתזכרו כי אתם ההורים, והמתבגרים, עד כמה שהם נראים בעיניכם גדולים, הם עדיין ילדים ולכן אסור לכם לקבל מציאות של התחצפות, הסתגרות בחדר ומרדנות. הכוח נמצא בידיכם. אתם יכולים למנוע מהם דמי כיס וגישה לפעילות מועדפת. חשוב שהמתבגר יבין כי אם הוא לא מכבד את כללי הבית ואתכם, ההורים, הוא לא יוכל ליהנות מהמותרות סביבו, הוא לא יוכל לקבל מכם כסף, להמשיך לגלוש במחשב ולדבר ללא הגבלה בנייד.
גם אנו ההורים היינו מתבגרים לא מזמן ויחד עם כל הקשיים שחווינו כמתבגרים, המרידות והוויכוחים עם ההורים שלנו, היום ברור לנו שהם ההורים הכי טובים בעולם. זכרו זאת כשאתם מתמודדים עם התנהגות וקשיים של המתבגרים שלכם ותשאבו מכך עידוד, כי זו דרכו של עולם והיום אתם בתפקיד ההורה שצריך לשים גבולות ולכוון את הילד המתבגר שלכם בדרכו להפוך למבוגר ועצמאי בחייו.
* הכותבת, תמר כהן לביא, היא מנחה בכירה לייעוץ והכוונה הורית. לעמוד הפייסבוק שלה לחצו כאן.