מודל הכיתה הירוקה פג אמש, וכן תקנות הקורונה מתבטלות. בעוד קצב ההדבקות עולה כל הזמן, ולמעשה מכפיל את עצמו, ההורים חוששים לשלום הילדים. ההנחיות של המדינה לא ברורות, הן משתנות ללא הרף, והורים רבים נותרו מתוסכלים ממה שהם מגדירים במילה אחת: "טרלול".
רבים מהם פנו את הרשת כדי להוציא קיטור. "ההורים רק מרגישים טרלול, הילדים כבר מטורללים מהשנה שעברה", משתפת רות, אמא לילדים במוסדות החינוך. כ-80 אלף תלמידים נמצאים בבידוד, והורים רבים מסרבים לשלוח את ילדיהם למסגרות השונות מחשש להצטרף לרשימת הנדבקים. יש מי שרואה במצב סגר בפועל.
לפי ההערכות, אחד מכל שלושה ישראלים צפוי להידבק באומיקרון בשבועות הקרובים. לציבור יש תחושה שבממשלה השלימו עם העובדה שהווריאנט החדש כבר כאן ושהוא מתפשט בקצב מהיר - ולכן הפעולות שננקטות נועדו בעיקר לנסות "לתחום" אותו עם כל הכלים האפשריים: מתן מנת החיסון הרביעית, התרופה החדשה שמסייעת לחולי הקורונה הקשים - וגם העובדה שזן האומיקרון נחשב לאלים פחות וגורם לתחלואה קלה יותר בהשוואה לגלים הקודמים של הקורונה. ההערכות הן שהגל הזה יימשך כשבועיים-שלושה, יגיע לשיא עם מספרי מאומתים גבוהים ממה שראינו עד היום - ואז ידעך במהירות יחסית.
עד הדעיכה, הייאוש שולט. מיכל, אמא לחמישה, מספרת: "עמדתי עכשיו שעה בתור לאנטיגן מוסדי, ומחר צריך לעשות את זה שוב עם עוד אחת. הכול על חשבון שעות העבודה. זה בהנחה שעד מחר לא יקום עוד איזה גוף בעל כוח, או עוד ח"כ עם שיגעון גדלות, וישנה שוב את ההנחיות. יש תחושה שאנחנו עובדים אצלם ולא הם אצלנו, מייאש"
בפועל, כתוצאה מכך, הורים רבים מרגישים כי יש אווירה כללית של אובדן שליטה וחוסר הבנה של ההנחיות. המורים - בחוסר אונים - מודיעים מאוחר שהיה חולה מאומת, וכל הכיתה נכנסת לבידוד ליומיים. "יש טירוף וטיפשות, נמאס כבר. אני לא יכולה לתאר את ההרגשה של ההורים, שמפסידים עבודה או יוצאים באמצע העבודה, ועומדים שעות בתור לבדיקה מטופשת. כל זה רק בשביל יומיים שהילד יישב בבית", אומרת רינה, גם היא אמא לילדים במוסדות החינוך. אליה מצטרף אסף, אב לחמישה, שאומר כי הוא מרגיש "ייאוש עמוק ומוחלט. זה אובדן דרך ואין לי מושג כבר מה רוצים ממני ומכולם".
"הינה שוב נסגר הגן מוקדם כי אין סייעת. מחר גם אין גננת - היא בבידוד עם הילדה", מוסיפה שירה, גם היא אמא ששותפה לתחושות. "המצב אינו רגיל, אני מניחה שכולנו מודעים לזה. גם בכיתות יש אנדרלמוסיה שלמה. הורים בלית ברירה הופכים להיות גם המורים".
בין הכסאות נמצאים הילדים עצמם, שמוצאים את עצמם ללא שגרה, ועם מגע אנושי מצומצם. הפערים החברתיים והלימודיים רק מתעצמים. לאחרונה, הנהגת ההורים הארצית התנגדה בתוקף למדיניות ואמרה כי אין כל הצדקה להעניש ולסגור בתי ספר שלמים.
"ההורים מרחמים על הילדים שבכיתה ד' ונמצאים ברמה של כיתה ב', וזועמים על מערכת החינוך שעושה שביתה בשביל כרטיסייה באוטובוס למורות, אבל לא בשביל העתיד של הילדים, שלא לומדים כבר שנתיים כמו שצריך", מסכמת אסתר.