הם אוהבים לפזר את הצעצועים, הבגדים והספרים שלהם ברחבי הבית, עד שלפעמים נדמה שזה המשחק החביב עליהם ביותר. את סידור הבלגן הם כמובן משאירים לנו, ההורים, אבל כשמבקשים מהם לסייע או לפחות לאסוף מעט את מה שפיזרו, מתחילות מריבות. זה מתיש, זה מתסכל, אבל זה לא חייב להיות ככה. לא רק שניתן לשתף את הילדים בתהליך סידור הבית, זה אפילו חיוני אם רוצים שילמדו מגיל צעיר אווירה ותחושה של סדר ונקיון ומה הקשר ביניהם לבין משמעת עצמית וגבולות. אפשר ללמד אותם כבר מגיל שנתיים, בהתאם ליכולות ולכישורים שלהם, וזה אפילו יכול להיות מהנה.
ומה מתאים יותר, מאשר לשלב אותם בסידור הבית לקראת חג הפסח? הנה כמה טיפים שיעזרו לכם:
קבעו יום, שעה וכמה זמן תקדישו לכך: ילדים מתקשים להעריך זמן, וכדי שהמטלה לא תהפוך מייגעת ואינסופית, קבעו מועד התחלה וסיום. אפשר לדרבן את הילדים באמצעות שאלות כמו "תוך כמה זמן תוכלו להחזיר את הספרים למקום?" או באמצעות קביעת מסגרת זמן והפעלת שעון עצר ("יש לכם 15 דקות למיין טושים וצבעים. נראה אם תצליחו לעמוד בזה").
הגדירו משימות ברורות: הילדים יצליחו להשתלט על הבלגן ביתר קלות אם ידעו מה בדיוק אתם מצפים מהם, למשל: בחצי השעה הקרובה ממיינים את הבובות, הספרים או הדיסקים ומשחקי מחשב. אפשרו להם לקבל החלטות, כמו מה שומרים ומה מעבירים לגן או נותנים כתרומה.
אפשר לרשום את המטלות על בריסטול או לוח מחיק, להדביק מדבקות ליד כל מטלה שבוצעה או לאפשר לילדים למחוק אותה. ניתן אפילו לעשות מכך טקס קצר ומשעשע.
עזרו להם לסדר בקלות: כאשר לכל דבר יש מקום וכל דבר נגיש, קל יותר לסדר את הבית. לכן, כדאי להכין לילדים אביזרי אחסון, אפשר גם להציע להם לגשת לחנות ולבחור לעצמם קופסאות צבעוניות ולתכנן מראש מה לשים בתוכם - צעצועים בגדלים וסוגים שונים, ספרים, דיסקים ומשחקי מחשב וכדומה. כתבו על כל מגרה או קופסה למה היא נועדה או שימו מדבקת תמונה עבור ילדים שלא יודעים לקרוא, ודאגו כי כל אמצעי האחסון יהיו נגישים להם מבחינת גובהם וקלות פתיחתם.
כשמאפשרים לילדים למיין ולהחליט מה שומרים ומה זורקים, כשהמילה שלהם היא שקובעת וכשנותנים עידוד מילולי על החלטותיהם הטובות תורמים לחיזוק הביטחון העצמי שלהם, גורמים להם מחוייבות לאחריות ולסדר, ועל הדרך מדרבנים אותם לעזור בסידור הבית גם בהמשך, באותו אופן.
קיימו תחרות: כדי להפוך את המשימה למהנה יותר, כדאי ליצור אווירה חיובית, שלא לומר מאתגרת, ביצירת תחרות על מהירות, על רעיונות מקוריים לסידור, על הנכונות לוותר על פריטים ישנים שאינם בשימוש או על פרטים שאפשר לתרום לילדים נזקקים – ובכך ללמד אותם נתינה לאחר מהי.
חלקו פרסים והגדירו סנקציות: הילדים שמבצעים את שהוטל עליהם – זוכים (בפרס קטן, במדבקות או בחירת הסרט שיראו לפני השינה), אלו שלא – זכויותיהם נפגעות. אבל ידעו את הילדים מראש לגבי "תג המחיר". למשל, הכינו קופסה שבה תניחו צעצועים או ספרים שהם לא סידרו. מנעו מהילדים את הגישה לקופסה זו, והודיעו להם כי את מה שנשאר בה הם יוכלו לקבל רק כעבור כמה ימים (הגדירו מראש את יום קבלת הסחורה המוחרמת). ניתן לעשות הקלות בתקופת ההחרמה בתמורה לתרומה פעילה לסידור הבית, מעבר למה שדרשתם מהם, למשל.
שמשו דוגמא: אם אתם דורשים מהילדים לסדר את הצעצועים אבל בחדר השינה שלכם יש ערימות של כביסה, אתם משדרים מסר כפול. כדי שתצליחו לחנך את הילדים לשמירה על סידור הבית בכלל וסידור החדר בפרט, עליכם לשמש עבורם כמודל לחיקוי. הילדים ירוויחו שיעור לחיים, ואתם תרוויחו בית מסודר שנעים להימצא בו.
לארגן את גיל ההתבגרות
בגיל ההתבגרות יכולים מראה החדר ועיצובו להיות קרקע למאבקי כוחות בין הורים ומתבגרים. בעיקר משום שהעיצוב שנבחר עלול לגרום לכם תחושות לא נוחות – קירות צבעוניים, פוסטרים של זמרים וזמרות שאתם לא אוהבים וכדומה. ולמרות זאת, חשוב שתתנו יד חופשית ותאפשרו להם לבטא את עצמם בדרך שנראית להם וחשוב שתקפידו על זכויותיהם ופרטיותם, שהופכים חשובים במיוחד בגילאים אלה.
זה לא אומר שאתם חייבים להסכים עם בלגן, בגדים זרוקים על הרצפה, נעליים בכל מקום ופינת מחשב מלאת אבק וטינופת. כלומר, אפשר וצריך לשים גבול לחופש הביטוי. איך עושים זאת?
כדי למצוא את שביל הזהב, כדאי להציב בפני המתבגרים שתי אפשרויות:
1. הם מסדרים בעצמם את החדר בפרקי זמן שעליהם תחליטו במשותף.
2. אתם נכנסים ומסדרים החדר.
סביר להניח שהם יעדיפו לקחת את העניינים לידיים, העיקר למדר אתכם מהיכל ההתבגרות. כדי לסייע להם לעמוד במשימה הגדולה, הציעו להם לחלק אותה למשימות קטנות :
- לאתר את מה שמלוכלך, שבור, קרוע, לא בשימוש, או לא שייך לחדר, ולהכניס לשקיות גדולות (לזריקה לזבל, למחזור או כתרומה).
- למיין את הבגדים לערימות של בגדים נקיים, דורשי כביסה, קרועים או קטנים ועוד. את המיון הזה ניתן להמשיך על פני הפריטים השונים בחדר, כך שבכל פעם אפשר להשתלט על אפיק סידור אחד.
- היו נוכחים בבית כשהם מסדרים את החדר כדי לענות על שאלות במידת הצורך, לתת טיפים וכלים וכדי לעודד ולפרגן.
- שאלו את המתבגרים שלכם האם חסרים להם מקומות אחסון – יתכן שזו הסיבה שהכל זרוק בערימות על הרצפה. אם אכן זו הסיבה, שתפו אותם באפשרויות למציאת וסידור מקומות אחסון נוספים.
* הכותבת, שרית גושן פנטי, היא מנכ"ל אתר סידורים, המתמחה בשירותי ארגון וסידור הבית והעסק.