התעללות בתלמיד
התעללות בתלמיד | צילום: mactrunk, Thinkstock
יש כמה עובדות שאין עליהן עוררין והן קשות לעיכול אבל חשוב להכיר בהן: הראשונה היא שפגיעה מינית עלולה לקרות לכל ילד וילדה, בכל שכבות הגיל, ובכל מקום. השנייה היא שילדים לרוב לא ימהרו לספר על פגיעה מינית בהם. הסיבות לכך טמונות לרוב בבלבול, חוסר הבנה של הסיטואציה, הבטחה לשמירת הסוד תחת איום או פיתוי ותחושת אשמה ובושה. בנוסף, ילדים עשויים לחשוש שלא יאמינו להם או שיאשימו אותם בפגיעה שהם עצמם חוו ולכן לא ידווחו עליה.

חשוב להבין שפגיעה מינית היא לא רק אונס, אלא כל הקשר מיני כמו איום מילולי, חשיפת איברי מין, הפשטה, הצצה, ליטוף, מגע פיזי וחדירה. ברוב המקרים הפגיעה המינית לא מלווה בהפעלת כוח כנגד הילד, שכן תמימותו וחולשתו, כמו גם סמכותו של המבוגר, מאפשרים לו לפגוע בילד תוך שהוא מסתפק בפיתויים שונים או באיומים מבלי שיצטרך להפעיל כוח. רק לעתים רחוקות ילד יספר מיוזמתו על פגיעה מינית, ולרוב ילד שמספר על פגיעה כזו אינה בודה אותה מלבו.

מרבית הפוגעים מינית הם גברים, אך גם נשים פוגעות מינית בילדים. פגיעה מינית בילד יכולה להיעשות על ידי אדם זר לחלוטין, אך לרוב היא מבוצעת על ידי מישהו המוכר לילד. במקרה כזה יש סיכוי שהפגיעה לא היתה חד פעמית, אלא מתמשכת וחוזרת.

לרוב, כשילד נפגע, תופיע סדרה של סימפטומים. חשוב לבחון אותם בהתייחס לגיל הילד, אופיו ודפוסי התנהגותו בעבר. חשוב שתבחינו בסימנים מחשידים על כך שהילד חווה פגיעה מינית, גם מבלי שהילד דיבר על כך:

שינויים משמעותיים בהרגלי השינה. התעוררות מוקדמת, סיוטי לילה, נדודי שינה או לחילופין שינה מוגברת.

הפרעות בהרגלי האכילה. אובדן תיאבון או תיאבון מוגבר.

התעוררות של בעיות בלימודים. בעיות אלו יכולות להיות בעיות משמעת, ירידה בציונים, חוסר ריכוז, איחורים והיעדרויות.

שינויים בקשרים עם אנשים. התבודדות מוגברת, ניתוק קשרים, הימנעות מפעילות חברתית או פחד להישאר לבד עם אדם מסוים.

שינויי התנהגות. דוגמת עצבנות, אדישות, הסתגרות, התנהגות מינית או ידע מיני שאינם תואמים את הגיל.

שינויים במצב ההיגייני בריאותי. תלונות על כאבים, שינויים בלבוש, הזנחה בהיגיינה אישית, גירוי או פציעות באברי מין, דלקות בדרכי השתן, הפרשות לא רגילות.

אצל ילדים קשה מאוד להבחין בין מצב רוח חולף לבין מצוקה אמיתית ועל כן חשוב מאוד שלא להיבהל אלא לבחון בצורה שקולה את הדברים. במידה ואינכם בטוחים היוועצו עם איש מקצוע כאשר הדבר יעשה בשלב הראשוני ללא הילד. רק כשאתם בטוחים שילדכם נפגע פעלו בהתאם, ללא בהלה מיותרת שכן התגובה הראשונית שלכם משפיעה מאוד על הילד. בהלה של הורה מעבירה פחד לילד. 

נערה בדיכאון מחזיקה את הראש
שימו לב אם ישנם שינויים בקשרים עם אנשים ושינויי התנהגות | צילום: רועי ברקוביץ'

אז מה עושים?

1. ראשית חשוב מאוד להרגיע את הילד ולהקשיב לו בסבלנות, אריכות ובשקט.

2. רצוי לעודד אותו לספר ולהתייחס לרגשותיו אך לא ללחוץ ולהכביד עליו בשאלות.

3. אין להאשים את הילד במה שקרה ולא להטיל עליו את האחריות לכך.

4. חשוב לתת לו תחושה של אמון בדבריו ותמיכה בו.

5. אל תחקרו את ילדכם. השאירו זאת לאנשי המקצוע. תחקור שלכם עשוי להשפיע על החקירה.

6. הכי חשוב – להתלונן ולא להסתיר! ללא הגשת תלונה במשטרה יימנע מהילד הסיוע שהוא זקוק לו, לא תהיה חקירה ולא יהיה סיכוי לתפוס את הפוגע ולמנוע ממנו לפגוע בקורבנות נוספים. הגשת תלונה מבהירה לילד שאתם תומכים בו ותלמד אותו שהחברה ואתם מגינים עליו ואוסרים לפגוע בו.

חשוב לזכור שהילד מוגן על ידי חוק מיוחד – חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), התשט"ו – 1955. עיקרו של החוק הוא להגן על שלומם של ילדים נפגעי עבירה. החוק קובע שאת החקירה והפעולות הנדרשות להיעשות עקב עבירת מין בה היה מעורב ילד עד גיל 14, יעשו חוקרי ילדים אשר אינם אנשי משטרה. מטפלים אלה שהנם עובדים סוציאליים בשירות המבחן לנוער הוכשרו במיוחד לחקור את הילד, בגישה טיפולית ובמטרה לסייע לו ולמשפחתו.

במקביל, מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע טיפולי בעל ניסיון בתחום בכדי לסייע לילד להתמודד עם ההשלכות הרגשיות, ההתנהגותיות והנפשיות של הפגיעה. עוד חשוב לדעת שהחל משנת 2008, כל ילד שנפגע מעבירת מין, זכאי לקבל מימון לטיפול פסיכולוגי - נפשי. המימון נעשה באמצעות הלשכות לשירותים חברתיים.

קוד אימוג'י התרעה בקטין
קוד אימוג'י התרעה בקטין
*מיזם מהל"ב (מניעת התעללות בילדים) מטעם מכון חרוב והמועצה לשלום הילד יוצא בימים אלו בקמפיין הסברה שמטרתו המרכזית הטמעת קוד אימוג'יס מקובל בקרב הציבור הרחב, הן קטינים והן מבוגרים, המעיד על כך שהקטין המסמס חווה הזנחה, התעללות מינית, נפשית או פיזית. הרעיון העומד מאחורי המהלך הוא הטמעת מטבע לשון בשפה המקובלת אצל קטינים בימינו, שכל מי שיקבל או ישלח אותו ידע שמדובר בהתרעה על הזנחה, התעללות פיזית, מינית או נפשית כלפי קטין. השימוש בקוד מציע פתרון לקטינים החווים התעללות להעיד על מצבם בלי שיצטרכו לדבר על כך, שכן מדובר בנושא קשה וכואב אשר קטינים חוששים לחשוף אותו.

*מירה קרני היא מנהלת פניות הציבור במועצה לשלום הילד השותפה במיזם מהל"ב

>> בתי בת ה-13 הוטרדה מינית מול עיני