קצת אחרי שסיפורה העצוב ועיניה התמימות של מיכל סלה ז"ל כיסו את כל העיתונים וגרמו לבטן של כולנו להתהפך, ביקרנו אני והילדים בספריה. כל אחד התפזר למדף האהוב עליו, והנה ניגשת אלי בתי בת השבע עם ספר ענקי של סיפורי דיסני ביד, ובעיניה תחנונים: אמא, בבקשה, בואי נקרא יחד סיפור. פניתי לראות את הספר שהבת שלי כל כך רוצה לקרוא: היפה והחיה. רק לא זה… אני נאנחת. זה סיפור נוראי. את לא באמת רוצה לקרוא אותו. בואי נקרא סיפור אחר. אבל אני רוצה דווקא את הסיפור הזה. אני אוהבת את הנסיכה כאן, יש לה שיער בדיוק כמו שלי, מתעקשת הבת שלי. ואני מסתכלת עליה, ובמקום לראות אותה אני רואה את החיוך של מיכל סלה ז"ל.
רעיון מעניין נובט בי. אני אקרא איתה את הסיפור הנוראי הזה, ואז אשתמש בו כדי ללמד אותה על מערכות יחסים מתעללות - איך לזהות אותן - איך לבקש עזרה - ואיך לשמור על עצמה. כל מה שמיכל סלה לא ידעה. יש הרבה מה לטעון נגד הרעיון הזה, כי באמת, מה הקשר בין ילדה קטנה ותמימה ומערכות יחסים מתעללות? לא עדיף לחכות עד שהיא תהיה בגיל המתאים? אני לא פוחדת שהיא תאבד את התמימות שלה?
הנה הסיבות לכך שכל זאת החלטתי לעשות את זה:
- מתי זה בכלל הזמן המתאים לדבר על מערכות יחסים מתעללות? יש איזשהן נסיבות שבהן זה עולה בשיחה באופן טבעי?
- מי מבטיח לנו שלא נחכה יותר מדי - ובסוף כשניזכר, הילדה כבר לא תהיה ילדה אלא נערה ואישה - והיא תהיה כבר מאוהבת?
- אם אני יכולה להעביר לה את המסרים האלה בלי לפגוע בתמימות שלה - האם זה לא עדיף מאשר לשלוח אותה חסרת הגנה אל העולם הגדול?
בעיני התשובה ברורה, ואני מאמינה בכל לבי שיש עוד הרבה הורים שיסכימו איתי. אז כיצד מנהלים דיון על הסיפור היפה והחיה בצורה כזו שתציף על מעל לפני השטח את הסיפור האמיתי שמאחורי סיפור ה'אהבה' של היפה והחיה - על כל הדגלים האדומים, תמרורי האזהרה ואורות החירום המהבהבים שטמונים בו?
אלה שלוש הנקודות העיקריות:
- החיה בסיפור כולאת את היפה ולא נותנת לה לצאת מהבית וכן לא מניחה לה לראות את בני המשפחה שלה. התנהגות כזו עשויה להתפרש על ידי הילדות שקוראות את הסיפור כאהבה. החיה כל כך אוהבת את היפה - שהוא לא מסוגל להפרד ממנה אפילו לרגע אחד. כדי לחשוף את האמונה המזיקה, לנטרל אותה ולהחליף אותה באמונה אחרת, נשאל את הילדה שאלה פשוטה ביותר: למה החיה לא נותנת ליפה לצאת מהטירה?אם קיבלת מהילדה תשובה כמו: 'כי הוא רע ולא יודע איך צריך להיות נחמד לנסיכות', מצוין, את יכולה להירגע. אבל אם קיבלת תשובה כמו: 'כי הוא אוהב אותה ולא מסוגל להפרד ממנה', זה הזמן לגשת לעבודה.
אפשר להציע סיפור אחר כדוגמה: שני גננים אוהבים פרח. אחד מהם קוטף את הפרח ושם אותו בצנצנת ליד המיטה שלו כדי שהוא יוכל להנות מהיופי ומהריח הנעים של הפרח, והשני בא כל יום לבקר את הפרח בשדה, נהנה מיופיו ומריחו אך משאיר אותו באוויר הצח בקרב שאר חבריו הפרחים. מי אוהב את הפרח יותר? ומי אוהב יותר את עצמו? אם היית פרח - אצל מי מהגננים האלה היית רוצה לגדול? האם לאהוב מישהו משמעו לרצות שהוא יהיה לידי בכל מחיר? למי מהגננים האלה דומה החיה? האם החיה אוהב את היפה או שאולי הוא אוהב הרבה יותר את עצמו? - בסיפור אביה של היפה הסגיר אותה בכבודו ובעצמו אל המפלצת. כדאי להזכיר לילדה שבעולם האמיתי יש אנשים שיעשו הכל כדי להגן עליה, אילו תבוא ותשתף. זו הזדמנות להזכיר לילדה שאבא ואמא - התפקיד שלהם הוא לשמור על הילדים ולהגן עליהם. בגלל זה הם משתדלים שתאכל בריא - כדי להגן על הגוף שלה מפני מחלות, ושתצחצח שיניים, כדי להגן על השיניים שלה מפני החיידקים, וכן גם להגן עליה מפני אנשים שיכולים להזיק לה.
- השאלה הגדולה שיש לשאול היא: למה היפה לא ברחה מהטירה? כנראה שהיא פחדה מהחיה. ומישהו שפוחדים ממנו - האם כדאי להמשיך להיות לידו? היפה לא חייבת לפחד מהחיה. והיא גם לא חייבת להמשיך לגור איתו בטירה. יש המון המון פתרונות שהיא היתה יכולה להשתמש בהם כדי להתרחק ממנו ולעזור לעצמה.
שעה וחצי של שיחה עוברות, והספרנית מודיעה שסוגרים את הספריה. בתי עדיין מתעקשת לשאול את הספר של דיסני. ואני לא יודעת אם עשיתי טוב או לא, ואין לי מושג מה מהשיחה הזו יישאר איתה גם כשתגדל. אני רק יודעת שאי אפשר לשתוק יותר מול הסיפורים הקשים. ויש לנו כוח לשנות. אם נלמד את הבנות והבנים שלנו מה ההבדל בין שליטה ובין אהבה, ניתן להם כלים להתקרב למי שאוהב אותם, ולהתרחק ממי שרוצה לשלוט בהם. נאמר להם בצורה מפורשת: אני כאן בשבילך תמיד, ואם מישהו פוגע בך, אם אתה פוחד ממישהו - תבוא אלי ונחשוב ביחד איך אפשר לעזור לך ואני מבטיחה לעשות הכל, אבל הכל - כדי לשמור עליך. אז אולי נוכל למנוע את הסיפור הבא.
המאמר נכתב לזכרה של מיכל סלה ז"ל ולזכרה של כל אישה שהוקרבה על מזבח הקנאה, האובססיה והשליטה.
מיכל כהן אליעזר, עובדת סוציאלית ואמא לחמישה ילדים