המשפחה היא המקום החשוב ביותר בחיים שלנו. זה ה"מקום" אליו נולדנו, המורכב מהאנשים שהביאו אותנו לעולם, גידלו אותנו ועיצבו אותנו. למשפחה, בכל הרכב שהוא, ישנו תפקיד חשוב בחייו ילד. זו הסיבה לכך שמערכת החינוך הישראלית לה מקום של כבוד באמצעות אירועים המתקיימים היום בגני הילדים ובבתי הספר.
כידוע, בעבר כינו יום זה בשם "יום האם", אך לפני מספר שנים התקבלה ההחלטה לשנות זאת ליום המשפחה. הצורך בשינוי נולד כתוצאה מהמציאות המודרנית והמורכבת, בה ישנן לא מעט משפחות חד-הוריות, וכן בגלל תפיסה שיוויונית יותר של שני ההורים כבעלי השפעה מכרעת על ילדם. מכאן, שביום המשפחה לא נכון לדבר רק על המשפחה הסטראוטיפית שכוללת אב אם וילדים. בגני הילדים יש מקום לדבר גם על משפחה אחרת, וגם כזו שיש בה התמודדות עם אנשים שחסרים במשפחה בגלל שמתו.
להקשיב לילד, להיזכר במי שאיננו
ההתמודדות של הילד עם אובדן של אדם הקרוב אליו היא אתגר עבור הילד ועבור ההורה גם יחד, אתגר המחייב התייחסות מודעת ורגישה. ביום אחד בשנה, בהם חוגגים כל הילדים את יום המשפחה, ההתייחסות לאלו שאינם עוד חשובה לא פחות.
באופן טבעי, לילדים שהמשפחה אליה נולדו ממשיכה להתקיים באותה המסגרת עם אותם האנשים, ושחיי המשפחה מתנהלים ללא חריגות מיוחדות - יום המשפחה הוא יום משמח. אך מה קורה במשפחה בה מתמודדים עם אובדן או עם מוות? בין אם מדובר באובדן של הורים, אובדן של סבא וסבתא או אובדן של אח, ההתמודדות עשויה לעלות ביום זה.
הדבר הראשון שחשוב להקפיד עליו הוא להקשיב לילד. אם ההתמודדות עם האבל ניכרת על הילד – בין אם הוא מדבר על כך ובין אם הוא שותק אך נראה עצוב ומכונס, או גם שאינה ניכרת בגלוי, חשוב להתייחס למה שהוא מרגיש. חשוב להתייחס לאובדן כדי ללמד אותו לא להדחיק את הזיכרונות והרגשות.
הדבר השני הוא להימנע מהפיכת יום המשפחה ליום זיכרון. יום משפחה הוא יום שבו חשוב להיזכר במי שהיה במשפחה וחסר בה, אך גם חשוב להעביר את ההרגשה שמי שאיננו פיזית עדיין קיים במשפחה, בלב שלנו, ואנו מתגעגעים אליו.
לשיחה העוסקת באובדן יכולה להיות תגובה רגשית לא קלה אצל הילד. הוא עשוי להתנגד לשיחה או להגיב אליה בחוסר שקט. חשוב לקבל את התגובה הרגשית של הילד, לתת לה מקום ולא להניע אותו להתעלם ממנה או לשנות אותה. עם זאת, אם השיחה נראית כקשה מדי עבור הילד, אין צורך להתעמק בה ואפשר לסיים את השיחה או לשוחח על משהו אחר. אפשר לחזור לשיחה בהזדמנות אחרת, בניסוח אחר, ולא לחשוב שצריך להתעלם מהנושא.
אם יודעים לתת מקום לזיכרון של מי שאיננו עוד ולרגשות העולים בעקבות התמודדות עם אובדן, אפשר לעזור לילד להתמודד עם יום המשפחה בדרך מותאמת לעולמו ולמידת בגרותו, למרות רגישות הנושא.
הכותבת היא מומחית בפסיכולוגיה קלינית, חינוכית והתפתחותית ובהדרכת הורים. כמו כן, היא היועצת המקצועית של ספר הילדים החדש "הכוכב של סבתא" המסייע לילדים להתמודד עם אובדן במשפחה.