טוב, הגיע הזמן להודות בזה. לא נולדנו מושלמים כמו שאנחנו היום. לכולנו לקח קצת זמן להתעצב, לפתח חוש טעם סביר וללמוד על בשרנו מעט חוקים בסיסיים באסתטיקה. בניגוד לילדים של היום, בעלי המודעות העצמית הגבוהה, שמצטלמים ומעלים תמונות לרשת יותר מכמות הפעמים ביום בה הם הולכים לשירותים, הילדים של פעם, לפני 15 שנה ומעלה, לא נאלצו לספק דין וחשבון לאף אחד ב-364 ימים מהשנה. ביום ה-365, כן. זה היה היום שבו מצטלמים לתמונות המחזור.
הגיע הזמן להביט לאחור ולצחוק
בארה"ב עורכים ספר מחזור בכל שנה, ולא רק בסיום הלימודים, ורוב הנערים, בעיקר אלה בעלי המראה העגום במיוחד, דאגו לאפסן את הספרים האלה עמוק בבוידעם של ההורים, ולהיזכר בהם, בפרטיות, רק שנים רבות מאוחר יותר, כשהם כבר יפים וחכמים יותר, בעלי הומור עצמי ובן זוג תומך. לא עוד. בלוג מצחיק ומצליח מוציא את הפאדיחות מהנפטלין, ופורש בפני העולם כולו את התמונות הכי הכי מצחיקות, מביכות ונעדרות חוש אסתטי שיש.
בהתחלה פירסם האתר רק תמונות של קורבנות אפנה אלמוניים, אבל עם הזמן וההצלחה התחילו האנשים עצמם, כבמין תרפיה המונית, להוציא את עצמם מהארון, ולחלוק עם הרשת העולמית את זוועות העבר, בחיוך גדול על השפתיים. "ריכזנו בפניכם את כל הדברים שמביכים אותנו בגיל ההתבגרות, וגורמים לתקופה הזאת להיות הכי זכירה, פגיעה ומשונה בחיים", מבטיחים יוצרי הבלוג. "הגיע הזמן להביט לאחור ולצחוק על עצמנו. וגם עליכם".
קרבנות השיער
אין ספק שהבחור שבתמונה הלך על לוק חגיגי ובלתי נשכח לכבוד תמונת המחזור הזאת. רק נראה שהשיער שמקדימה התייאש מהאירוע וביצע התאבדות הפגנתית. בצדק.
"פעם הלוק הזה היה הגיוני, ואפילו אופנתי!" תישבע הבחורה הזאת לילדיה כשאלה יתקלו בתמונה, ירימו גבה, ואז יישפכו מצחוק. לפחות היא תוכל, בתור הוכחה, להושיב אותם מול פרק בסדרה דגראסי.
"והנה לפניכם הסיבה שבגללה לא הסתפרתי משנת 1995", אומרת הגולשת לוקה שנידבה בעצמה את התמונה הזאת. האמת, צודקת.
הג'ל על הפדחת, המחלפות על הכתפיים והשפם מבהירים שמדובר, ללא ספק, בבחור שהשיער שלו היה חשוב לו, ושהוא טיפח אותו והשקיע בו הרבה פנאי ומחשבה. טוב, היה לו הרבה זמן פנוי. סביר שכל עוד הוא נראה ככה, אף בחורה לא הסכימה לדבר איתו.
עוד תסרוקת בלתי אפשרית להינדוס. זאת, בתוספת לעגיל באוזן, החולצה הזוועתית והשפם הפלומתי יוצרות אירוע באמת יוצא מן הכלל.
קרבנות האפנה
הווסט, החולצה, הסרטים בשיערות, או החיוך? מה מכל אלה, לפי דעתכם, הוא הגורם שמעורר כיום הכי הרבה חרטה בבחורה שלפנינו? התחרות צמודה.
"לבשתי את החולצה הזאת במשך שלוש שנים במיוחד לצילומי ספר המחזור", מתוודה אליסון אגוסטי, הילדה שבתמונה. באמת נדמה שבעוד רגע אחת הקואלות החמודות עומדת לזנק מתוך החולצה המזעזעת הישר בין שיניה של אליסון, מתוך סירוב מוחץ להיות שוב חלק מהאירוע המביך הזה.
אפשר רק להצדיע למסירות האופנתית שיש למתבגרים, שפשוט לוקחים את הכל לקצה. כשהילדים של הבחורצ'יק הזה יצבעו גם הם את השיער לירוק ויקשיבו בחדרם למוזיקה זועמת, לא יהיה לו הרבה מה לומר להם. אולי אם הוא יוציא את התמונה הזאת מהאלבום, הם עשויים לחשוב שוב על כל העניין.
יש אנשים שלא יכולים לחכות עד לזקנה לפני שהם יוצרים לעצמם קרחות בלתי מחמיאות על הפדחת. הנה אחד מהם.
"הייתי מעריצה מטורפת של נירוונה, והתעקשתי להצטלם עם שיער על עין אחת", מספרת שרה, שהיתה בת 14 כשהצטלמה. "הצלם היה עצבני. הוא אמר שאני מקבלת רק תמונה אחת ושזה לא רעיון טוב. התעקשתי. אחר כך התחננתי שיצלם אותי שוב אבל הוא סירב".
פשוט מוזרים
אין שילוב טוב יותר מאשר גשר בשיניים ורובה ציד על הכתף. מדובר באביזרי חובה שאף פעם לא יוצאים מהאפנה. וכשמוסיפים לזה את עיטורי הניצחון שעל הווסט מתקבלת יצירת אומנות של ממש.
"תאמינו או לא, הבחור הזה פה, הוא שערך את ספר המחזור שלנו", מספרת קולין ששלחה את התמונה. נראה שהוא מביט לעבר עתיד טוב יותר, ולא לעבר המראה.
"לדעתי הייתי פה חנון בן עשר", מספר לואיס. "ולא היה לי מושג שמשהו לא בסדר. עד היום אנשים נקרעים מצחוק כשאני מראה להם את התמונה הזאת". גם אנחנו.
רוצים לזכות באלבום דיגיטלי?
אז אם גם לכם יש תמונת מחזור מצחיקה, מביכה, או סתם נעדרת חוש אסתטי (אנחנו יודעים שיש), הגיע הזמן להוציא אותה מספר המחזור המאובק ולשלוח אותה אלינו לכתובת family@mako.co.il. צרפו פרטים אישיים: שם מלא, מספר טלפון (יעשה בו שימוש לאיתור הזוכה בלבד), השנה שבה צולמה התמונה וכמה מילים על הרגע המביך. שלושת הזוכים יקבלו אלבום דיגיטלי מתנת אלבומבום. ההשתפתות בכפוף לתקנון. אחת לכמה שבועות נפרסם תמונות נבחרות ששלחתם, אז שווה להיכנס ולבדוק אם גם שלכם נמצאת שם.