יש שני ויכוחים שחוזרים על עצמם כבר שנים ארוכות בכל פתיחת שנת לימודים: הראשון, האם תהיה שביתה ושנת הלימודים תיפתח כסדרה. השני, למה תלמידים נמצאים בחופש באסרו חג? האם מדובר בחופש הלכתי או שבכלל זה סוג של פרטאץ' ישראלי שהחל בהחלטה שהתקבלה לפני שנים רבות ואיש לא יודע למה. ובכלל, מה זה אסרו חג ואיך זה התחבר למערכת החינוך הישראלית? זו שגם ככה סובלת מעודף ימי חופש שאין התאמה בין אלה של התלמידים לאלה של ההורים. דבר שהפך חמור עוד יותר אחרי שנה וחצי של קורונה וסגרים.
לא ברור מי היה הראשון שקבע שמדובר בחופש. על פי אתר הכנסת, וכמה גופי מחקר נוספים, החופשה נכנסה למערכת החופשים הרשמית של משרד החינוך במהלך שנות החמישים. באותה תקופה התוספת הזו הורגשה פחות, כיוון שבקיבוצים, במושבים ואף בחלק מהערים הגדולות, בראשן תל אביב, התעלמו מהתוספת. בשנות ה-60 החופשה הפכה לחלק ממערך חופשות התלמידים בישראל בכלל הערים. מאז שנות ה-90 גם במערכת החינוך של הקיבוצים מדובר ביום חופש למעט במסגרות הפרטיות של רוב הקיבוצים.
איש לא התלונן, לפחות לא באופן פומבי, עד שיוקר המחיה בישראל הפך לבלתי נסבל. בשנת 2008 פרצה המחאה הראשונה סביב הנושא. להורים נמאס והם דרשו לבטל את החופש לאלתר. בארגוני המורים לא התנגדו, אבל אמרו שמדובר בשינוי של הסכמים. במילים פשוטות: תנו את הכסף ואנחנו נלמד. מהצד של משרד החינוך והפוליטיקאים זה כבר היה הרבה יותר מורכב, בעיקר בשל הלחץ של המפלגות החרדיות. לכן הוחלט על הקמת ועדה.
בישראל, כמו בישראל, לא התקבלה כל החלטה והוועדה התמוססה. בשנת 2010 ההורים בישראל שוב התעוררו ופתחו במחאה נגד ימי החופש באסרו חג. ושוב המדינה מצידה הקימה ועדה לבחינת הנושא בראשות מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, שמואל סלבין. הוועדה הזו בחנה את כלל החופשות במערכת החינוך, לא רק האסרו חג, ועובדה זו לבדה הובילה לכישלון הצפוי מראש.
הוועדה הזו סיימה את עבודתה בשנת 2011 וקבעה כי יש לקצר את החופשות במערכת החינוך בחמישה ימים ובתמורה שנת הלימודים תוקדם לתחילת חודש אוגוסט. שר החינוך דאז גדעון סער אימץ את המסקנות אבל כלום לא קרה ומחזוריות של מאבק הורים והקמת ועדות חסרות כל יכולת מעשית התרחשו אחת לשנתיים. השינוי כידוע, לא הגיע.
יש שאומרים יום אחרי החג
אז מה זה בכלל אסרו חג? מקור השם בספר תהילים למרות שגם שם אין לו כל קשר ליום הסמוך לחג. מדובר במועד שחל לאחר ימי סוכות, שבועות ופסח כאשר זהו איננו יום חג אך במקביל גם לא יום חול. אם תרצו, מועד פרידה מהחג עצמו.
איך הגיע ה"אסרו חג" ללוח החופשות של תלמידי ישראל? מתברר שגם בעולם הדתי כלל לא יודעים להסביר את זה. חלק מפנים לפירוש רש"י לתלמוד. בגמרא נכתב "כל העושה איסור לחג באכילה ושתיה, מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח והקריב עליו קרבן, שנאמר 'אסרו חג בעבותים עד קרנות המזבח'". בפרוש רש"י נכתב כי יבורך מי שאוכל ושותה בחג ואז הוא הוסיף כי "ויש אומרים יום שלאחר החג". פרש מי שפרש וכך מצאנו את עצמנו עם שלושה ימי חופש שלא ברורים לאף אדם או מנהיג.
בהתחשב בעובדה שגם במגזר הדתי כלל לא רואים במועד חופש זה דבר מוצדק, הרי שעיקר הדיון כיום הוא כלכלי. פה יש לציין שארגוני המורים אומרים באופן הכי ברור שאין להם שום עניין באסרו חג. אולם מדובר ביום חופש על פי הסכמים ואם המדינה רוצה להוריד ולשנות את התנאים אז שתפצה ותשלם למורים.
על פניו יש בישראל הרבה יותר ימי לימוד מאשר ברוב מדינות העולם. בתיכונים שנת הלימודים הישראלית נמשכת 210 יום ואילו ביסודיים 220 יום. בעוד שבמדינות כמו צרפת שנת הלימודים נמשכת 180 ימים, כך גם בארה"ב ובספרד כ-160 ימי לימודים. רק שמדובר בנתון מטעה וזאת משום שברוב המדינות שבוע לימודים נמשך חמישה ימים בעוד שבישראל שישה. הבעיה מתחילה כאשר בודקים את לוח החופשות של התלמידים אל מול זה של ההורים.
על פי מחקר שבוצע עבור כנסת ישראל, עולה כי קיים פער של למעלה מ-60 ימים בין מערכת החופשות של ההורים לתלמידים. בחמש השנים האחרונות נקבעו בחוזרי מנכ"ל משרד החינוך בין 218 ל-220 ימי לימודים בשנה ולפי משרד החינוך מספר זה לא השתנה משמעותית בעשורים האחרונים.
בחוזר מוגדרים במסגרת חגי ישראל 41 ימי חופשה וכן חופשת קיץ של 53 יום שאינם בשבתות ובסך הכל 94 ימי חופש. להורים העובדים יש לא כולל שבתות וחגים רק שליש מימי החופש של ילדיהם התלמידים. מפה שמאבק על כל יום חופש כמו אסרו חג קריטי עבור ההורים שצריכים למצוא פתרון שכולל סבא וסבתא, חופש מהעבודה או בייבי סיטר בתשלום. האם זה הולך להשתנות? זה תלוי בקברניטי המדינה. אל תפתחו ציפיות.