לפני שאדם גדל ועובר לגור בבית שלם שכולו שלו, חייו מסתכמים בחדר אחד קטן. החדר הזה הוא מין מיקרוקוסמוס של עולמו ואופיו של מי שמתגורר בו, וכפי שחדרי ילדים יכולים לומר לנו המון על בעליהם, כך גם חדריהם של בני נוער, ובייחוד של נערות, רגע לפני שהן הופכות לנשים ויוצאות אל העולם. האמנית ראניה מטאר, צלמת אמריקנית ממוצא לבנוני, מספקת לנו בעבודתה "נערה בחדרה", הצצה מיוחדת לתוך עולם שלם ומבלבל, שנמצא על קו התפר בין עולם הילדות לעולם המבוגרים: חדרי השינה של נערות מתבגרות. העבודה היא פרוייקט מתמשך, רוב התמונות צולמו בערים שונות במדינת מסצ'וסטס, אך כל כמה זמן מטאר מעדכנת ומוסיפה תמונות של נערות מכל רחבי העולם.
"המקום היחיד ששייך רק להן"
"כאם לנערה מתבגרת, אני צופה בדאגה ופליאה בדרכה של בתי מילדות לבגרות", מספרת מטאר. "זוהי תקופה מסובכת מאוד, ואני צופה בה ובחברותיה כבר זמן רב ונעשיתי מרותקת לתהליך הטרנספורמציה הזה. האישיות הבוגרת מתגבשת, ולצדה חוסר ביטחון תהומי.
"חדר השינה הוא המקום היחיד שהבנות מרגישות ששייך רק להן, בו הן שולטות. הן מעצבות את החדרים, מחפשות ומבטאות את אישיותן בדרך זו. חדר השינה הוא המקום בו הן מורידות את ההגנות, שם אפשר למצוא גם את הילדה הקטנה וגם את האישה שהיא עומדת להיות. פעמים רבות אפשר למצוא פוסטרים של להקות רוק ופוליטיקטים תלויים מעל מיטה מלאה בבובות מהילדות. אני מודה מעומק לבי לכל הנערות על הנכונות לחלוק אתי את המרחב הפרטי שלהן".
קריסטל, בת 17 מבוסטון, מסצ'וסטס
תחת פוסטרים של להקות רוק אפלוליות ובועטות, שוכבת לה קריסטל ורודת השיער, מוקפת חטיפים ובובות צמריריות ורדרדות, מגלמת על גופה את הניגודיות בין שני העולמות, כשלרגליה מגפי פרווה ורודים, ותחתיהם גרביונים קרועים במכוון.
מארה, בת 15 מבוסטון, מסצ'וסטס
למרות חזותה המאוד ילדותית של מארה, הכוללת חולצת "הלו קיטי", על קירות חדרה הפשוט אפשר למצוא כיתובים לא תמימים בכלל, כמו "סקסי", "לדייב יש תחת בשל", וציטוט של חברה בשם קייט, שאמרה: "אני לעולם לא אבלע פין עשוי גבינה".
ביסאן, בת 16, בית לחם
בחדרה הצנוע של ביסאן אפשר למצוא בעיקר תמרוקים וציוד לטיפוח: בשמים, דיאודורנט, מחליק לשיער, קרם לחות ואיפור. אולם לצד כל אלה יש גם דגל פלסטין קטן מאוד, עדות צנועה למאבק כואב שמתחולל מחוץ לחלון חדרה.
רושה, בת 17 מדורצ'סטר, מסצ'וסטס
בין התמונות והפוסטרים שמעטרים את קיר חדרה של רושה, אפשר לראות את אהבתה לסדרה "דם אמיתי", כמה מחברותיה, וגם צילום אולטרסאונד אחד. כל דבר ברושה נראה ילדותי למדי, פרט לבטן ההריון הגדולה.
סיינה, בת 17 מברוקליין, מסצ'וסטס
על גבי סדינים סתורים עם ציורי כלבלבים, בובה ענקית מימי ילדותה, ומחשב נישא פתוח, יושבת סיינה, כשמאחוריה טפט מעשה ידיה, מלא בתמונות של דוגמניות דקיקות בבגדים חושפניים, המשמשות לה, מן הסתם, מודל לחיים.
מדיסון קלואי, בת 16 מקורנוול, ניו יורק
בחדרה הצבעוני והמסודר, שמלא במגזינים לבנות נוער, יושבת מדיסון קלואי במדי קבוצת המעודדות של בית ספרה, אך היא כלל לא נראית עליזה ומלאת חיים, כפי שאנו רגילים לראות מעודדות. היא נראית עייפה, מבולבלת ומלאת מחשבות.
אריאל, בת 17 מווינצ'סטר, מסצ'וסטס
אריאל יושבת על מיטת ילדותה באותה תנוחה בה ישבה שנים רבות, כשלצידה קנגורו צעצוע והיא מביטה בחתול שלה שמתבונן ברחוב. הסממן היחידי לגיל ההתבגרות היא חזיה שחורה המתנדנדת לה מאדן החלון.
ג'סי, בת 18 מלומינסטר, מסצ'וסטס
ג'סי יושבת לצד דובי גדול שוודאי ליווה אותה שנים רבות, אך נראה שהיא כבר מוכנה להעביר את הדוב הלאה, אל התינוק שבבטנה. לצידה, על המיטה יש שלל נעליים ובגדים עבור הילדה, שכשתיוולד תסתיים ילדותה של ג'סי באופן רשמי, ותהפוך אותה לאם.
אנה, בת 19 מווינצ'סטר, מסצ'וסטס
הג'ינג'ית הבועטת בעלת הגרבונים המחוררים החליטה להצטלם כשהיא יושבת לצד ארון בגדים פתוח ומאובזר היטב, כשלצידה חפצים אקלקטיים, כמו פוסטר של ג'ימי הנדריקס, וטלפון מצופה פרווה ורדרדה, המראים על צדדים שונים באישיותה המגוונת.
אלהאם, בת 18 ממחנה הפליטים שתילה, ביירות
המצב בחדרה של אלהאם הוא הפוך מאצל רוב הבנות האחרות בפרוייקט. אצלה, הסימנים היחידים לכך שהיא נערה רגילה, הם מצעי המינימאוס הילדותיים שעוד עוטים את מיטתה וכתובת קטנה בעיפרון: א'+מ'= אהבה. בקרוב ודאי יעלמו גם אלה, ויגיע הקץ לילדות.