לא, הוא לא יתחרט. הוא חושב על כך כבר הרבה זמן  וזה מה שהוא רוצה. הוא החליט והוא הולך לעשות את זה, בין אם תרצו ובין אם לא. הניסיונות הנואשים שלכם להניא אותו מההחלטה לעשות  קעקוע מפסיקים להיות אפקטיביים בשלב מסוים, ולא יעזרו אינספור הסברים ושכנועים על כך שזה לנצח ולא ניתן למחיקה. אבל מה שאתם כן יכולים לעשות בשלב הזה הוא להיות מעורבים ומודעים, ואולי גם ללמוד כמה דברים שלא ידעתם בעניין קעקועים – שאפילו המתבגר שלכם ישמח לדעת.

פירסינג וקעקועים
אם את מקעקעת את שמו של החבר, כדאי שתתחתני איתו | צילום: webphotographeer, Istock

אילו צבעים קל להסיר?

ד”ר דן רגב הוא מומחה לכירורגיה פלסטית ואסתטית שרבים פונים אליו בבקשה “להסיר” קעקוע שהם עשו בהיותם צעירים ותמימים, וכעת הם אינם מעוניינים בו עוד. לדבריו, ישנן כמה עובדות חשובות ומהותיות שעל ההורים והילדים לדעת רגע לפני שהם מקעקעים את גופם:

הגודל כן קובע: לא כדאי ללכת על קעקוע גדול. קעקועים קטנים נחשבים קלים יחסית להסתרה, והסרתם אינה כרוכה בכאב נוראי. אם נדבר במספרים, מוטב שהקעקוע לא יעלה על קוטר של שלושה ס”מ לאורך ושני ס”מ לרוחב.

משנה מקום: המקום הטוב ביותר לקעקוע, לנשים ולגברים כאחד, הוא הכתף האחורית (בגב העליון). הסיבה לכך היא שניתן להסיר קעקועים מהאזור הזה הן באמצעות לייזר והן באמצעות הסרה כירורגית. כמו כן, ניתן גם להסתירו בקלות עם חולצה לא חשופה. זו אחת הסיבות לכך שאזור הגב (עליון ותחתון) נחשב פופולרי בקעקועים.  המקומות הבעייתיים להסרה הם הזרוע החיצונית, האמה, האצבעות (קעקועי טבעות) והפנים, מכיוון שבאזורים האלה העור אינו מתרפא באופן מלא ועלולות להישאר צלקות. עם זאת, ד”ר רגב מדגיש כי “העור זוכר הכול”, ולכן ייתכנו צלקות, שרידי קעקוע ופיגמנטציה גם במקומות שבהם מתאפשר ריפוי טוב יותר.

משחק הצבעים: מקעקע מקצועי ידע לייעץ לכם אילו צבעים ניתן להסרה בלייזר ואילו דורשים התערבות כירורגית. נכון להיום לא ניתן להסיר בלייזר את הצבעים: ורוד, אדום וצהוב. צבעים אלו  ניתנים להסרה רק בהתערבות כירורגית, וגם חשוב לדעת שהם עלולים לגרום לאלרגיה קשה בעור. צבעים שניתנים להסרה בלייזר הם שחור, כחול, סגול וירוק.

בלי האקס המיתולוגי: קעקוע יכול להעיד על השתייכות לארגון או לחבורה, על אהדה של קבוצה מסוימת וכמובן על אהבה שמתיימרת להימשך לנצח נצחים. לכן, כדאי מאוד לא לבחור קעקוע מטעמים סנטימנטליים ולזכור שלאורך השנים אנחנו משתנים וההעדפות שלנו משתנות, כמו גם האהבות (למרות שבגיל ההתבגרות אנחנו באמת ובתמים מאמינים שזה יימשך לנצח).

לישון על זה: ד”ר רגב ממליץ לחיות את עולם הקעקועים לאורך זמן ולא לבצע קעקוע במצב של התלהבות רגעית, כשכבר למחרת המתבגר עלול להתחרט על הציור שבו בחר. ההמלצה: אל תעשו את הקעקוע לפני שתלכו לשני מקעקעים לפחות ותתנו את הדעת לנתונים כמו: אופיו, גודלו, צבעו ומיקומו. כדאי לזכור שהרפתקאות מטבען יכולות להתקרר (הילד שלכם יבין שמדובר בפעולה כואבת ושהחרטה עליה תוכל לגרום לו בעתיד לכאבים ולהותיר צלקות), או לחילופין דווקא לקבל תוקף (המתבגר ישאל שאלות, יהיה מחויב לעניין ויגלה אחריות).

רק מקעקע מקצועי: "פיקוח משרד הבריאות רופף, אם בכלל, על אמני הקעקוע", אומר ד"ר רגב. לכן, הוא ממליץ להתייעץ עם חברים ומכרים לצורך קבלת המלצות על מקעקע מקצועי, בדיוק כפי שאתם עושים בבחירת רופא, סַפָּר או קוסמטיקאית. כמו כן, חשוב שתגיעו יחד עם ילדכם למקעקע ותבחנו היטב האם הוא נראה לכם מקצועי. סימנים למקצועיות: שימוש בכפפות חד פעמיות, שימוש במחטים סטריליות וחד פעמיות (מחלות נגיפיות עוברות בזרם הדם) והקפדה על זריקתן בפח ייעודי. תוכלו גם לבדוק האם יש למקעקע תעודות על הקיר וכמובן מי נתן לו אותן, האם הוא שואל לגיל הילד ומבקש תעודת זהות, האם יש לו רישיון עסק ועוד. הערה: לפני גיל 16 אפשר לעשות קעקוע באישור ההורים בלבד.

בנוסף לבחירת מקעקע מקצועי חשוב שתקראו יחד עם ילדכם את ההנחיות של משרד הבריאות. דוברת משרד הבריאות, עינב שימרון, מוסרת כי בקרוב ייצא חוזר מינהל הרפואה שירענן ויעדכן את הידע בנושא קעקועים ופירסינג. "הפיקוח והאכיפה נעשים על ידי הרשות המקומית מתוקף סמכותה, באמצעות חוק רישוי עסקים". לדבריה, חשוב לדעת שמשרד הבריאות אמנם קובע בחוק את הכללים והדרישות, אך הפיקוח הישיר מתבצע על ידי הרשויות המקומיות.

הכתבה התפרסמה באתר עשר פלוס - מגזין אינטרנט להורים ומתבגרים

>> ומה אתם חושבים על הורים שמקעקעים את שמות ילדיהם?