אחת לתקופה נוצר באזז מסביב לסדרת טלוויזיה, שפשוט חייבים לראות כדי לא להרגיש מחוץ לתמונה. משחקי הדיונון הקוריאנית של נטפליקס היא הסדרה הכי מדוברת ונצפית נכון לעכשיו, אלא מומחים מזהירים כי ילדים ונערים צעירים שצופים בסדרה המצליחה ביותר בנטפליקס לא יכולים להבין את המורכבות, ומפנימים מסרים בעייתיים.

 "כבני אדם אנחנו נמשכים לקצוות", אומרת ד"ר עופרה פלינט ברטלר, מומחית בקשר שבין מדיה ובריאות בקרב בני נוער ומרצה במכללת עמק יזרעאל ובמרכז האקדמי לחינוך ועיצוב ויצו חיפה, "האלימות הקיצונית משולבת במשחקי ילדים "תמימים" על רקע תפאורה הצבעונית ותלבושות מעניינות. התחרות לכשעצמה משכה בני אדם משחר ההיסטוריה, זאת מבלי להזכיר את הפרס הכספי הגבוה שניתן בסדרה ואת העובדה שכל מי שנפסל  מת – בהחלט מעורר עניין וסקרנות".

מלבד הצבעוניות והקצב, יש בסדרה חומרים שקצת פחות נוחים לעיכול, ודאי עבור ילדים: התמכרות להימורים, סדיזם, סחר באיברים. העולם הפנימי במשחקי הדיונון שבו אנשים ממוספרים, והורגים אנשים בשיטתיות, מעלה קונוטאציות לגבי תקופות מאוד חשוכות בהיסטוריה.

אחת הסיבות לפופולריות של הסדרה בקרב הילדים היא משום שהיא מזכירה לילדים ובני נוער משחקי מחשב בשילוב ריאליטי מותח וקיצוני. השאלה שעולה היא עד כמה האלימות שמוצגת בסדרה דווקא באמצעות שימוש במשחקי ילדות יכולה להשפיע על מידות של מוסר ואלימות בקרב בני נוער וילדים?

"המשימה החשובה ביותר בגיל ההתבגרות היא גיבוש זהות. בתהליך גיבוש הזהות הסביבה תופסת מקום מאוד משמעותי. בני נוער לומדים ומחקים את הסביבה וזה כולל את הסביבה הווירטואלית", אומרת ד"ר פלינט ברטלר, "השבוע התקבל דיווח ממנהל בית ספר יסודי בלונדון שבו ילדים קטנים   ניסו לשחזר סצנות מהמשחק".

משחקי הדיונון (צילום: צילום מסך)
משחקי הדיונון. מזכירה לילדים ובני נוער משחקי מחשב בשילוב ריאליטי מותח וקיצוני | צילום: צילום מסך

הסכנה בצפייה בסדרות מסוג זה היא שככל שהילדים שלנו יחשפו לאלימות הם יהפכו אדישים גם לצד הפוגע וגם לצד הנפגע. "תכנים אלימים שמקפיצים אותנו בהתחלה יכולים אחרי זמן מה להתקבל באדישות כי התרגלנו אליהם", אומרת ד"ר פלינט ברטלר. בסדרה, מוצגים אנשים נחשלים מהחברה הקוראנית, חסרי אמצעים ובעלי חובות, מנגד יש קבוצה חזקה עם אמצעי לחימה בגדים ומסכות – השאלה אם זה מה שאנחנו רוצים שהילדים שלנו ילמדו, שהחזק תמיד יפגע בחלש? ילדים קטנים יכולים לטעות ולחשוב שזה בסדר לפגוע בחלש וגם ש"כולם" עושים את זה ואילו תופעות שאנחנו בהחלט כחברה רוצים למגר".

איך משפיעים תכנים כאלה על הילדים?

"תכנים אלימים והרגלי צריכת מדיה לא נאותים יכולים לגרום לבעיות בריאות רבות וביניהם פגיעה באיכות וכמות השינה שזו כשלעצמה יכולה לגרום לבעיות בריאותיות , לעצבנות, למצב רוח שלילי וחרדה. פגשתי ילדים שסבלו מסיוטים אחרי הסדרה – ילדים קטנים מאמינים למה שהם רואים. אחרי שילד קטן צורך תוכן אלים באופן קיצוני שגורם לו לעוררות פיזית גבוהה, איך הוא אמור להצליח להירדם?

הסיכוי לחסום את הילדים מלראות את הסדרה קלושים

בבתים רבים, התעורר שיח ער סביב הסדרה. חלק מההורים אסרו על ילדיהם לראות את הסדרה, אך גילו שהם מצליחים לצרוך אותה "בדלת האחורית", באמצעות שיתוף של חברים, סרטונים בטיק טוק או שהם פשוט צפו בסדרה בבתים אחרים, שבהם הפיקוח נזיל יותר. 

אם הילד מגיע הביתה ומתחיל לדבר על הסדרה, מה ההורה אמור לעשות?

"רצוי למנוע מצעירים מתחת לגיל 12 לצפות בסדרה, עם זאת הסיכויים לחסום אותם קלושים", קובעת ד"ר דליה לירן אלפר, מרצה בבית הספר לתקשורת במכללה למינהל. "בטווח המיידי דרך ההתמודדות האידיאלית היא תיווך. לצפות איתם ולעבד את המסרים, להבליט את האכזריות, הסאדיזם, האומללות והייאוש בחברה קפיטליסטית שאנשים חסרי כל נדחפים למעשים חברי היגיון, ומאידך רוע הלב של העשירים המשועממים שיצרו את משחקי הזוועה".

ד"ר פלינט ברטלר ממליצה לכל ההורים לתווך בכל הגילאים את התכנים הקשים לצפייה. "כשאנחנו יושבים עם ילד קטן לראות את "סופרמן" אנחנו מסבירים לו שהוא לא באמת עף – אנחנו צריכים לעשות את אותו הדבר עם הסדרה ואגב, גם עם פורנו".

 "דבר נוסף, יש להדגיש את החלקים של החמלה. גיבור הסדרה נשאר נאמן לשותפה שלו עד הסוף, הוא גם מוכן לוותר על כספי הזכייה כדי שהיא תחייה, וכשהוא כן זוכה הוא לא עושה בהם שימוש. עוד ניתן לראות כי הוא דואג לאימו של היריב האחרון שלו למרות שלא הגיע לו. זו הזדמנות שלנו לחנך את בני הנוער וללמד אותם לשים זרקור על המעשים הטובים ולציין שתמיד יש דרך אחרת והבחירה תמיד נתונה. גם בשואה היו חסידי אומות עולם", היא מוסיפה.

"כשאלימות כל כך קיצונית מוגשת כ"בידור" נשאלת השאלה על פי אילו ערכים אנחנו רוצים לחנך את הילדים שלנו, מה  ואת מי אנחנו רוצים שהם יחקו. ילדים צעירים יכולים לוקחים את המציאות הווירטואלית כתורה מסיני וכאן המקום שלנו המבוגרים להתערב", מסכמת ד"ר פלינט ברטלר. "עם זאת, משחקי הדיונון לא המציאה שום דבר חדש והאמת שההיסטוריה עולה עליה בכמה מונים. זו לא הפעם הראשונה ולא הפעם האחרונה שהילדים שלנו נחשפים לאלימות ואני מאמינה שילד שמגיע מבית חזק נטול אלימות, לא יהפוך לאלים רק בגלל הסדרה".