תקופת הקורונה יצרה מציאות חדשה, לטובה ולרעה, בחיי המבוגרים והילדים כאחד. אולם בעוד הסיכון עבור האוכלוסייה המתבגרת מובן מאליו, מדובר וקרוב לכולנו - הסיכון (וגם הסיכוי) עבור ילדינו, לטעמי, אינו עולה מספיק לתודעה. בשל כך בחרתי להפנות את הזרקור לכמה וכמה מישורים הנושקים לחיי הילדים: החובה להישאר סגורים בבית במשך שעות ולעיתים גם ימים ושבועות, הפסקת פעילויות רבות כמו חוגים וחינוך בלתי פורמלי וניתוק הקשר עם מחנכים בגן ובבית הספר, לתקופות ארוכות.
למרות החזרה הקצרה לשגרה שחווינו, בימים אלה אנו שומעים שוב על בידודים ולמידה מרחוק. מציאות חדשה זו יכולה להשפיע בצורה קשה על ילדים וליצור גורמי סיכון לכל חייהם. אך חשוב גם לזכור כי מהצד השני, היא יכולה להפוך לחוויית צמיחה וסיכוי עבור ילדים רבים. הדבר בידינו, המבוגרים.
אשליה של למידה
העברת מערכת ההוראה מבית הספר לשיעורים מקוונים, רק מגבירה את גורמי הסיכון בקרב ילדים. זאת משום שהיא מכריחה אותם לשבת שעות מול המסך, דבר שהם בכל מקרה עושים יותר מידי. בנוסף, למידה באמצעות מסכים אינה יעילה; היא מנותקת ומנתקת, ורק יוצרת הרגלי למידה רעים בקרב הילדים (הפניית תשומת הלב לדברים אחרים בזמן שהמורים מדברים, למידה ללא קשר אנושי ומגע, בהייה בתמונות ובעיקר יצירת הרגל ללמידה פסיבית).
בעיה נוספת של למידה מקוונת היא שהיא יוצרת אשליה של למידה, בעוד שזו מתרחשת מעט מאוד, אם בכלל. זה טוב לבירוקרטיה, לעמידה בנהלים, לשמירת הסדר הקיים - אבל זה רע לילדים. אני הייתי נמנע מכך ככל האפשר בכל הגילים, במיוחד עד גיל ההתבגרות. לכן, יש לשאול: אילו תנאים ילדים צריכים בשביל התפתחותם? ב"התפתחות" אני מתכוון למימוש ההדרגתי של הכישורים והמתנות הנמצאות בכל ילדה וילד, לצד הסביבה הפיזית, הנפשית והרוחנית הסובבת אותם.
לכל המוצרים שצריך כדי לעבור את הבידוד בקלות
בשנים האחרונות יש הסכמה נדירה בין המחקר החינוכי, עקרונות חינוך ולדורף וההיגיון הבריא של כל אחת ואחד מאיתנו, על התנאים ההכרחיים עבור התפתחותם של ילדים. במובן זה מעניין לראות שדברים שבחינוך ולדורף מיישמים כבר עשרות שנים, מוצאים עכשיו הד בזרם המרכזי של המחקר החינוכי בתחום, גם אם פחות במעשה החינוכי עצמו. הסכמות אלו מדגישות את הדברים הבאים כחשובים ביותר והכרחיים להתפתחות של אישיות בריאה ויוצרת: חשיבות יצירת קשר אנושי חם, שיח, תשומת לב, קירבה וקהילה אנושית תומכת, לצד פעילות, תנועה, עשייה ויצירה אמנותית במישורים שונים.
על פי עקרונות שיטה זו, יש לאפשר לילדים לשחק במשחק חופשי ומלא דמיון, במיוחד משחק שאינו מכוון על ידי מבוגרים ואינו הופך למה שמכונה במחוזותינו "ספורט". אל תוותרו על הקירבה לטבע, כולל קירבה לבעלי חיים, צמחים ומגע חי עם היסודות: אוויר, מים, אדמה ואש. נקודה חשובה נוספת היא עשייה, יצירה ועבודות כפיים, כגון אפיית עוגה ובישול, וכן מלאכות יד מגוונות כמו סריגה, רקמה, אריגה, עבודה בחומר, עבודה בגינת הירק ובניית מבנים אקולוגיים. כל אלו ייתנו לילדים ערך מוסף גדול מאוד.
סיכון מול סיכוי
גם הסיכון וגם הסיכוי קשורים לאלמנטים שרשמתי לעיל. ילדים שיחיו באווירה קשה של פחד, היסטריה וחרדות, ילדים שיהיו סגורים בביתם וייחשפו לשעות רבות של מדיה, ילדים שיימנעו מהם קשרים חברתיים, קירבה ותשומת לב של מבוגרים הדואגים להם - או ילדים שיהיו מנותקים מקשר אנושי חם ואוהב - כל אלו יצאו מתקופה זו מוחלשים. לעומתם, ילדים שיזכו לאווירה ביתית חמה, לפעילויות בעלות משמעות, לקשר אנושי ולמבוגרים שדווקא בתקופה זו דואגים להם, עושים איתם דברים ומקדישים להם זמן - הם עשויים לצאת מזמן זה מחוזקים.
במיוחד בתקופות משבר על מחנכים לשאול את עצמם: איך אנחנו יכולים לטפח את התלמידים? כיצד ליצור תהליכי בריאות ואיזון ולעורר ולפתח אותם? ובמקביל עליהם לברר מה מדכא, מנתק, משמים ומפנים. תהליכים חינוכיים, בעיקר תהליכי למידה בגן ובבית הספר, מטרתם ליצור את התוצאות בחלק הראשון של השאלות. אנו לומדים חשבון, לשון ושפה, היסטוריה, ציור, שירה וטבע לא כדי לצבור "חומר", ידע ומושגים. את אלו אפשר גם להשיג לבד, לאחר בית הספר או במקביל לו. הלימודים בבית ספר נועדו לטפח את הילדים, לעורר אותם ולתת מזון לזרעים הנמצאים בקרבם. המחשבה שעלינו להספיק כמה שיותר, לדחוס חומר לימודי וידע למוחות ילדינו, לעמוד בקצב ולהשוות את עצמנו למדדים חיצוניים כל שהם, רק הורסת תהליכים חינוכיים משמעותיים ומבריאים ומדכאת את הכוחות הפנימיים של הילדים.
במובן זה, לדעתי אין מה לחשוש מכך שילדינו לא ילמדו במובן החיצוני-פורמלי כמה חודשים. כפי שראינו, הדברים החשובים שכדאי לעשותם, נמצאים במישור אחר לגמרי: מפגשים אנושיים רציפים בעלי משמעות, שהות בטבע וטיולים, יצירה אומנותית במישורים מגוונים, משחקים פחות תחרותיים, עבודות פיזיות משותפות וקהילתיות ועוד.
ד"ר גלעד גולדשמידט הוא מחבר הספר "חינוך ולדורף - הלכה ומעשה", בהוצאת מכון מופ"ת. בנוסף הוא גם מחנך, מורה, מרצה לחינוך ומחבר ספרי ילדים וכן ספרי עיון על חינוך ולדורף וחינוך אלטרנטיבי.