בימים טרופים אלה, כשהכל לא ברור ומשתנה מדקה לדקה, החרדה והדיכאון עולים מדרגה אצל רבים מאיתנו. עוד לפני הקורונה נחשב הדיכאון לאחת המגיפות של העידן המודרני: בעשורים האחרונים הוא נעשה לא רק נפוץ יותר, אלא גם החל להופיע בגילאים צעירים מבעבר. פעמים רבות נלווית לו החרדה, שיכולה להופיע גם כהפרעה בפני עצמה. מדובר בפגיעה נרחבת באיכות החיים, בתפקוד, בקריירה וביחסים בתוך המשפחה, דווקא בתקופה בה כל אחד מאיתנו נדרש לחזק את עצמו ואת הסובבים אותו ולשמור על אופטימיות ורמת תפקוד גבוהה.
אז מהם הסימנים המקדימים ואיך ניתן למנוע הידרדרות במצב? המפתח לטיפול בדיכאון ובחרדה הוא קודם כול באבחון נכון. לכן, כל שינוי התנהגותי או התנהלות חריגה – כמו בסעיפים שצוינו כאן – צריכים להדליק נורה אדומה. את האבחנה צריך לבצע איש או אשת מקצוע המתמחים בבריאות הנפש - פסיכולוגים ופסיכיאטריות.
סימנים לדיכאון:
1. הסתגרות בחדר או השתרעות על הספה ללא חשק או רצון לזוז.
2. התעלמות ממושכת ולא מוסברת מבני הבית.
3. חוסר רצון לגלות מעורבות בחיי הבית.
4. רגזנות או תוקפנות כלפי הסביבה.
5. האשמת בני משפחה אחרים במצב הרע שבו הוא נמצא.
6. הפרעות בשינה: צורך מוגבר בשינה, או מיעוט שינה.
7. ירידה מתמשכת בתפקוד: ירידה בלימודים, העדרויות רבות מהעבודה.
סימנים לחרדה:
1. מתח שאינו מרפה
2. תסמינים גופניים: קוצר נשימה, דפיקות לב, הזעה מרובה, צורך לתת שתן לעיתים קרובות, הסמקה, תחושה של חום או קור.
3. ריבוי תלונות גופניות שונות בלי שנמצא לכך הסבר.
4. מחשבות טורדניות שאינן מרפות.
5. תחושה שאנשים, המציאות, או העצמי שונים מהרגיל.
6. רוגזנות ועצבנות.
סימנים ברורים לכך שיש לפנות לייעוץ הם:
1. אם מופיעות מחשבות שאין טעם לחיות כך.
2. אם מופיעות התפרצויות זעם תכופות.
3. אם יש הפרעות בשינה לילה אחר לילה.
4. אם זה נמשך זמן רב - מעל לשבועיים ברציפות.
לאחר האבחון רצוי להתחיל לטפל במצב מוקדם ככל שניתן, שכן מצבי דיכאון וחרדה שאינם מטופלים יכולים לפגוע בחיי המשפחה, בקריירה, ביחסים הזוגיים, וביחסי הורה-ילד. ניתן לפנות לכמה סוגי טיפול:
טיפול פסיכולוגי/פסיכיאטרי. אלה יכולים להיות מפגשים אישיים, מפגשים של כל המשפחה, מפגשי הורה־ילד, טיפולים זוגיים ועוד. כל אלו יכולים לסייע בהתמודדות עם התופעה בצורה טובה.
טיפולים תרופתיים. ישנן תרופות יעילות נגד דיכאון וחרדה שיכולות לשפר את מצבם של מרבית החולים. תרופות אלו בטוחות מאוד, אינן ממכרות, ויעילותן הוכחה באינספור מחקרים. נציין שכיום ניתן לסייע לרופא בבחירת התרופה המתאימה ביותר על סמך ניתוח הקוד הגנטי של המטופל. הבדיקה, נוירופרמג'ן, מיועדת להערכה מדויקת יותר של התרופה המתאימה, זו שגם תלווה בתופעות הלוואי המינוריות ביותר.
קבוצות תמיכה. ישנן כיום קבוצות תמיכה לסובלים מדיכאון, ובהן גם כאלו המיועדות לסובלים מדיכאון ביחסים או בהורות.
זקוקים לעזרה דחופה? ניתן לפנות לער"ן (עזרה ראשונה נפשית), בטלפון 1201 שלוחה 6 או באתר האינטרנט