אין תמונה
"אני מחכה להתאהב", כתבה על גב המראה. אתנה אורצ'רד
לאחר מותה הטראגי והמוקדם של בתם בת ה-13 אתנה, נאלצו בני הזוג אורצ'רד הבריטיים להתחיל ולארגן את חפציה. המשימה האיומה הזו הפכה ברגע אחד להרבה פחות סופית ומייאשת, כאשר מצאו ההורים לפתע מסר ארוך, בן 3,000 מילים, שכתבה הבת על גב המראה בחדרה, ומיועד להוריה ואחיה.

לעמוד הפייסבוק "להיות הורים טובים" כבר עשיתם לייק?

"אין צורך לבכות"

אתנה נפטרה מסרטן העצמות לפני כשבועיים, והשאירה אחריה את הוריה, קרוליין ודין, ותשעה אחים. בני המשפחה התקשו להאמין כשגילו שהשאירה גם את המכתב בעל המסר החיובי ורב ההשראה, על מנת להקל עליהם בסבלם. "המראה היתה שעונה על הקיר, וכשסובבנו אותה התחלתי לקרוא", מספר האב. "אבל מהר מאוד נאלצתי להפסיק. זה היה פשוט יותר מדי. שובר לב. היא מעולם לא הזכירה זאת, אבל זה בדיוק מסוג הדברים שהיתה עושה. היא היתה אדם מאוד רוחני ותמיד דיברה על דברים שהתקשיתי להבין. היא היתה כל כך חכמה".

עוד כתבות בערוץ בית ומשפחה:

אין תמונה
"כשסובבנו את המראה התחלתי לקרוא אבל הפסקתי, זה היה יותר מדי". האב דין עם המראה

אתנה אובחנה בסרטן הקשה רק לפני שנה וחצי, בחג המולד, אז התמוטטה לפתע במטבח ביתה. ההתמוטטות הובילה לניתוח חירום בן שבע שעות, במסגרתו הסירו מעמוד השדרה שלה גידול, ולאחר מכן עברה כימותרפיה לעמוד השדרה, הראש והכתף. הכימותרפיה גבתה את שיערה והרבה מכוחה, אך לא את האופטימיות של הילדה. מאחורי המראה, בטוש שחור, היא כתבה למשפחתה דברים כמו: "האושר תלוי רק בנו, ואולי העניין הוא לא ההפי-אנד, אולי מה שחשוב זה הסיפור. מטרת החיים היא חיים מלאי מטרה. ההבדל בין שגרתי לבלתי שגרתי הוא בסך הכל עוד משהו קטן".

גופה של אתנה לא הגיב היטב לטיפולים ומצבה הדרדר במהירות. היא מתה לבסוף בביתה, מוקפת בכל בני משפחתה האוהבים. על פי הכתוב במכתבה הנוגע ללב, לאתנה היו עוד תכניות שלא הספיקה להשלים. "אני מחכה להתאהב", כתבה. "במישהו שאוכל לפתוח אליו את לבי. אהבה היא נדירה, החיים משונים, שום דבר לא מחזיק מעמד לנצח ואנשים משתנים".

קרוליין, אמה של אתנה, עקרת בית בת 37, גם היא הופתעה מהצוואה שמאחורי המראה. "בתי היתה האדם האמיץ ביותר שפגשתי, וידענו שהיא אהבה לכתוב. זה היה חלק ממנה. זה שימח אותה. דין גילה את המכתב וניסה לקרוא בו, אבל אז הוא פרץ בבכי. היא היתה ילדה מדהימה, חכמה וחזקה. היא לא הפסיקה להדהים אותי. תמיד חיובית, גם בבית החולים היא תמיד דאגה לי ואמרה לי לא לבכות. ידענו שהסרטן שלה אגרסיבי, והיא נלחמה בו כמה שאפשר עד שנחלשה ולא יצאה עוד מהמיטה. ננצור את המראה לנצח. כשקוראים את המילים זה כאילו שהיא עוד איתנו. היתה לה רוח כל כך יוצאת דופן".

אין תמונה
"אולי העניין הוא לא ההפי-אנד, אולי מה שחשוב זה הסיפור"

מתוך המכתב של אתנה:

"האושר הוא כיוון, לא יעד. תודה לכם על שאתם קיימים. תהיו שמחים, חופשיים, תאמינו, תהיו צעירים לנצח. שמעתם על הדברים שעשיתי, אבל לא על כל מה שעברתי. אהבה היא כמו זכוכית, נראית יפה אבל כל כך שברירית. אהבה היא נדירה, כל יום הוא מיוחד, אז עשו איתו את המירב. מחר יכולה מחלה לסיים את חייכם, אז תנצלו את היום הזה. החיים יהיו רעים אם תעשו אותם רעים. אם מישהו אוהב אתכם באמת הוא לא יעזוב אתכם, לא חשוב כמה קשה הסיטואציה. זכרו שהחיים מלאי עליות ומורדות. לעולם אל תוותרו על משהו שאין יום שעובר שאתם לא חושבים עליו פעם אחת לפחות. אני רוצה להיות הילדה שעושה את הימים הרעים טובים יותר, זאת שגורמת לכם לומר: חיי השתנו מאז שפגשתי אותה! האהבה אינה קשורה בכמה פעמים אומרים אני אוהב אותך. העניין הוא להוכיח כמה שיותר שזה נכון. האהבה היא כמו הרוח. אפשר לחוש בה אבל לא לראות אותה. האהבה אינה קשורה בלמצוא אדם שתרצה לבלות עמו את כל חייך, אלא למצוא מישהו שבלעדיו לא תוכל לחיות יותר. אהבה היא משחק עבור רבים, אבל היא גם הפרס. רק אנו יכולים לשפוט את עצמנו ולפעמים האהבה כואבת. אני נלחמת בעצמי עכשיו. אני מרגישה את הכאב שלכם. זה כואב, אבל זה בסדר. אני רגילה לזה. אל תשפטו אותי, אתם רואים רק את מה שבחרתי להראות לכם. אתם לא יודעים את האמת. אני רק רוצה ליהנות ולהיות מאושרת בלי שתשפטו אותי. אלה החיים שלי, לא שלכם. אל תדאגו ממה שיהיה איתי. אנשים ישפטו, ישנאו, יישברו, אבל צריך לעמוד חזקים. זה מה שעושה אתכם מי שאתם. אין צורך לבכות כי אני יודעת שתמיד תהיו לצדי".