בית הספר הכפר הירוק קיים למעלה מ-70 שנה, כשברובן שימש בעיקר כפנימייה חקלאית ועבר עליות ומורדות. בשנות ה־80 נקלע הכפר למשבר שאף איים על עצם קיומו עקב העובדה שמספר תלמידיו הצטמצם והמוניטין שלו כמוסד חינוכי התדרדר. כיום לומדים בבית הספר כ-700 תלמידי פנימייה, כולל בית הספר הבינלאומי שבו לומדים כ-180 תלמידים המגיעים מ-50 מדינות, בכללן ישראל ועוד כ-2,200 תלמידי חוץ.
בשנת 2001 נכנס ד"ר קובי נווה (סיסקו) לתפקיד מנכ"ל הכפר הירוק. למעלה מעשרים שנים כיהן בתפקיד אך כעת הוא פורש. כבר בתחילת השיחה הוא מסביר, כיאה לדור הנפילים של ארצנו, שהוא הגיע לפנסיה ועל כן מתכנן לנוח קצת עם משפחתו וביתו.
מתלמיד חוץ למנכ"ל
אל הכפר הירוק הגיע סיסקו לראשונה ב-1968 מקריית מלאכי. בשיחה עם מאקו הוא מספר כי הגיע "היות ולא היה אז בית ספר תיכון בישוב. באותה עת הכפר הירוק נחשב לכפר נוער אליטיסטי שקיבל אל שורותיו כ-15% תלמידים מעיירות פיתוח ובני מיעוטים. לאחר 4 שנות תיכון התגייסתי לצנחנים ומיד לאחר מכן שבתי לכפר הירוק כמדריך חברתי. באותה עת, עם שובי לעבודה בכפר הירוק, המנהל המייסד עזב והחל משבר ניהולי במקום. זה קרה בד בבד עם ירידת קרנה של החקלאות ועם הסטיגמות שהחלו להתפתח בכל הנוגע ללימודים בכפרי נוער ובפנימיות. לאחר 3 שנים כמדריך חברתי, התמניתי לרכז תרבות וספורט, מנהל פנימייה, משנה למנהלת הכפר, ולפני 21 שנים גם כמנכ"ל הכפר הירוק".
בזמנו, למדו בבית הספר כ-300 ילדי פנימייה עם אחוזי זכאות לבגרות השואפים לאפס. "מיד עם התמנותי לתפקיד המנכ"ל, הכנתי חזון ותוכנית פעולה ל-15 שנה", הוא מספר, "כאשר הכותרת של תוכנית הפעולה הייתה: 'מכפר נוער מתויג לכפר נוער ממותג'. כותרות החזון היו: צמיחה לפסגות חדשות, האומץ לחלום שכל פסגה היא אפשרית, יזמות וחדשנות ומנהיגות סביבתית שענפיה חוצים גבולות. כבר בתחילת הדרך נפתחה חטיבת ביניים והכפר הירוק הפך להיות בית ספר שש שנתי. משנה לשנה נפתחו מסלולים ייחודיים שלא היו כמותם באף חטיבת ביניים בישראל כמו מופ"ת, קדם רפואה, מנהיגות סביבתית, מנהיגות כלכלית, דיפלומטיה, הנדסה וחלל, מוסיקה קלאסית וכיתות מחוננים. בתוך שנים ספורות הכפר הירוק שינה לחלוטין את פניו והפך להיות למגדלור בשדה החינוך".
מתלמיד חוץ למנכ"ל
כיום הכפר הירוק מוביל בארץ ובעולם בתחומים רבים, ביניהם סטרטאפ לנוער, סייבר, רובוטיקה, כלי טיס בלתי מאוישים, יזמים צעירים, מדעים, אומנויות פלסטיות ומוסיקה, שחמט, ניווט אתגרי, כדורסל ועוד. בתחילת חודש ספטמבר 2002, נפתחה כיתת המופ"ת הראשונה בכפר הירוק.
נווה ביקש באותה תקופה להוביל שינוי על בסיס רעיון האינטגרציה החברתית לצד מצוינות בלימודים. "אינטגרציה מצליחה במקומות שבהם יש רוב לתלמידים טובים", מסביר סיסקו. "אלו באים בדרך כלל ממשפחות במעמד סוציו-אקונומי גבוה, עם רקע תרבותי עשיר. אם התלמידים הטובים הם לא הרוב, רב הסיכוי שהאינטגרציה תיכשל. היחס הרצוי בין התלמידים הוא כ-25% הזקוקים לסיוע, וכ-75% המגיעים משכבות סוציו-אקונומיות גבוהות".
"היפה והמיוחד בכפר הירוק, שהוא בית הספר האינטגרטיבי ביותר באזור המרכז לפחות, כאשר לומדים בו כ-600 ילדי פנימייה מגיל 5 עד 18, מרביתם מהפריפריה הכלכלית והחברתית של מדינת ישראל, בכפיפה אחת, עם תלמידי חוץ מהישובים המבוססים בסביבה, וכולם לומדים בכיתות מעורבות", הוא מספר בגאווה.
לבית הספר הכפר הירוק יש תדמית ושם של בית ספר פרטי מוצלח, אך ברצונו של סיסקו להבהיר שבניגוד לדימוי של הכפר הירוק, הכפר הירוק הוא חברה ממשלתית לתועלת הציבור, ומכאן גם ברור שהוא בית ספר ציבורי לכל דבר. המיוחד בכפר הירוק הוא שהוא מתנהל על פי עקרונות התחרות בשוק החופשי. "אלינו כולם באים מתוך בחירה", אומר סיסקו, "אינני בעד מוסדות פרטיים, אך אני בהחלט בעד פתיחת תחרות חופשית בבתי הספר, כמובן עם עקרונות של שילוב ואינטגרציה. כך יינתן עידוד לבתי ספר מצטיינים, תמריץ לבתי ספר כושלים להשתפר ואף סגירה של בתי ספר נחשלים במיוחד".
בית הספר הכפר הירוק הוא לעשירים בלבד?
"הכפר הירוק רחוק מלהיות בית ספר לעשירים בלבד!" הוא מבקש להדגיש ומספר כי בבית הספר "לומדים יוצאי אתיופיה, יוצאי ברית המועצות, בני מיעוטים ותלמידים רבים משכבות סוציואקונומיות נמוכות. בנוסף, בבית הספר הבינלאומי שלנו לומדים תלמידים ממדינות נחשלות ועניות, מרביתם עם מלגות מלאות או כמעט מלאות. אפשר להגיד שבית הספר שלנו מבוסס, כמו בכל הישובים סביבנו, מהם התלמידים באים. בנוסף, גם לתלמידי החוץ יש מלגות ייעודיות למי שמתקשים לשלם את הסכומים שנקבעו כתשלום עבור תלמיד חוץ. כאן המקום להדגיש שתשלומי ההורים לכפר הירוק הינם כפי שנקבעו על ידי משרד החינוך. התוספת היא אך ורק עבור ההסעות הלוך ושוב לבית התלמיד וארוחת צוהריים חמה המוגשת לכלל התלמידים בחדר האוכל".
מהו תפקיד בית הספר בימינו?
"תפקיד בית הספר בעידן המודרני, צריך להיות בדגש על חינוך, כישורים חברתיים והקניית ערכים. הדגש צריך להיות פחות על העברת חומר לימודי, שכן בעידן הנוכחי יש לתלמיד דרכים מגוונות ואף יעילות וטובות יותר של למידה".
עזיבת המורים היא תופעה קשה אשר גדלה ומתרחבת בשנים האחרונות. מה לפי דעתך יקרה?
"עזיבת מורים רבים את המערכת נובעת משכר נמוך, אך בראש ובראשונה מהיעדר גיבוי של מערכות המדינה השונות, ובעיקר של ההורים, מצב שפוגע בראש ובראשונה בתלמידים. כדי להביא מורים רבים וטובים יותר למערכת, יש לשפר את שכר המורים, להעניק גיבוי, לשפר את מעמד המורה ולעודד הצטיינות של מורים על ידי פרסים כספיים ותגמולים אחרים".
למה זה כל כך קשה לעמוד מול כיתה? זה עניין של אופי? הכשרה? ניסיון?
"כאדם שלימד במשך עשור, ואף חינך כיתה, ומתוך התבוננות על מורים ומורות אחרים - אני בהחלט סבור שכדי להיות מורה טוב אתה צריך כישורי מנהיגות ושילוב אופטימלי של אמפתיה לצד סמכות. לדאבוני הרב, אלה תכונות שלא ניתן להקנות אותן במסגרת ההכשרה שניתנת למורים באוניברסיטאות ובמכללות, אלא מדובר בתכונות שהן חלק מהאישיות של המורה".
אולי לא מלמדים בצורה טובה את לימודי ההוראה? אנחנו עדים שגם כמות הנרשמים הולכת ופוחתת
"אין ספק שהירידה במספר הסטודנטים שפונים ללימודי הוראה יצרה משבר גדול בשדה החינוך. יש פחות ופחות, מועמדים למשרות חסרות וכמובן ירידה גם באיכות הפונים. לא מזמן פנה אליי מנהל בית ספר בתל אביב, אשר טען בפני שב-1 בספטמבר יש לו מחסור של 40% מצוות המורים בבית הספר. הגורמים למחסור ולמשבר הם השכר הזעום של מורה בתחילת דרכו, אך במקביל גם שחיקה במעמדו של המורה, חוסר גיבוי למורים ולמנהלים והורים שמתערבים בתהליכים השונים בבית הספר ולא מבינים שחוסר הגיבוי למורים ולמחנכים פוגע בראש ובראשונה בילדיהם ובחינוכם".
אתה לא חושב שיש יד בדבר לכל הרפורמות שהשרה יפעת שאשא-ביטון מנסה לייצר?
"כמו בכל רפורמה, גם ברפורמה הזו יש יתרונות וחסרונות. הבעיה המרכזית היא שלאור חילופי השלטון התכופים, ומכאן גם חילופי השרים, אנו עומדים בפני רפורמות חדשות לבקרים, מה שמבלבל את המערכת ומקשה על הרציפות והיישום".
"הורים יקרים", פונה סיסקו לסיכום, "העניקו גיבוי ותמיכה למורה, אף אם אתם סבורים שהוא טעה. גיבוי שכזה מחזק את מערכת החינוך בישראל ותורם רבות בראש ובראשונה לילדכם. רק במקרים קיצוניים ניתן בהחלט להעיר למורה, אך לעולם לא בפני ילדכם ושלא בידיעתו".