בימים אלה מגלים הורים רבים שאמנם גידלו ילדים נהדרים, חכמים ורבי מעלות, יש דבר אחד שפחות הצליחו ללמד אותם: עצמאות. נראה שהמון ילדים פשוט לא יודעים להעסיק את עצמם מבלי עזרים חיצוניים כמו הורה או מסך. הורים שעובדים מהבית סובלים מהעניין במיוחד, כי זמן המסך של הילדים גדל וגדל, וכך גם רגשות האשמה ההוריים.
זו אולי אשמתנו, אבל לא מסיבות רעות כמו הזנחה. להפך. "אנחנו לא הורים רעים, אנחנו מעניקים לילדינו שפע של מסגרות ועובדים קשה," אומרת נחרצות מייגן ליהי, מדריכת הורים פופלרית, לניו יורק טיימס. "עכשיו, כשכל לוחות הזמנים הדחוסים שלהם עפו מהחלון, אנחנו עושים כמיטב יכולתנו עם מה שיש. המחקרים מראים שחיינו העמוסים תורמים לירידה בזמן הפנוי שנשאר לילדים, לכן יכולות המשחק העצמאי שלהם לא מותאמות למציאות הנוכחית."
אם כן, זה המצב. אבל לא מדובר בסוף פסוק. בעזרת כמה כלים פשוטים ניתן לעזור לילדים ללמוד כיצד להיות עצמאיים יותר, דבר שיכול לשרת אותם לכל המשך דרכם. "משחק עצמאי מפתח כישורי ניהול זמן, ניהול, אירגון, מודעות גופנית, רגשית וגם ויסות חושי," אומרת דיינה רוזנבלום, ממנהטן, העוסקת בחינוך בגיל הרך. "כל היכולות שהופכות אותנו למצליחים כמבוגרים נמצאות שם. הילדים שלנו לא מקולקלים, אבל זה זמן טוב לומר להם: יש חלקים שלא ניצלתם במח שלכם, וזה הזמן להגיע אליהם."
כך מציעים המומחים לגשת לנושא:
1. תקופה של רגרסיה
"טבעי שבתקופה מתוחה ולא יציבה כזו, הילדים יביעו רגרסיה, יהיו תלותיים ויצמדו להורים," אומר לורנס ג׳ כהן, דוקטור בפסיכולוגיה. "זה פרדוקס. עצמאות וחקירה אינן ההפך של תלות, ביטחון ותחושת מוגנות. הם זורמים אחד מתוך השני. אם רוצים שהילדים יהיו בטוחים מספיק על מנת לשחק לבדם, התחילו את היום בחיבור איכותי, משחק משותף של עשרים דקות, עם טיימר. אמרו לילדים: יש לי עשרים דקות רק איתך. מה תרצה לעשות? ואל תנווטו את המשחק. תנו להם לנווט. אבל עודדו אותם. אל תשפטו או תתקנו את המשחק."
"זה עשוי לשעמם אתכם מעט," אומרת ד"ר לורה מרקהם, בעלת אתר הורות מוביל, "אבל הילד יבין ש: וואו! אמא ואבא אוהבים את המשחקים שאני ממציא, אני טוב בזה! בסוף עשרים הדקות ספרו להם כמה אתם נהנים לצפות בהם משחקים, תנו להם חיבוק ולכו לעשות משהו. ברוב המקרים תגלו שהם ממשיכים לבד."
2. מתחילים בקטן
צריך לזכור שזמן שנראה לנו כמו הפסקה קטנה, עשוי להיראות לילדים אחרת. "בעיני ילד שלא שיחק בעבר לבד, שעה היא נצח," מסבירה ד"ר קתרין פרלמן, מטפלת ומחברת ספרי הורות. "התחילו בחמש או עשר דקות, וצמחו מתוכן. הציעו שאחרי המשחק העצמאי, תעשו יחד משהו שהילדים אוהבים."
3. משימתיות
יש הרבה מה ללמוד עכשיו מהורים המלמדים את הילדים בחינוך ביתי. מדריכת ההורים מניו ג׳רזי, אביטל שרייבר לוי, מציעה לתת לילדים מטלות, לעשות סדר חדש בצעצועים, כך שהילדים יגלו אותם מחדש, להטיל עליהם לסדר את אבני הלגו לפי צבעים, להניח את חתיכות הפאזל מוכנות למשחק. "כשצעצועים עומדים יותר מדי זמן הם מעלים עובש," היא אומרת. "העניין הוא לתת להם חידוש, לשנות להם מיקום או הקשר." שרייבר לוי מבקשת מההורים לא להמנע מבלאגן בימים האלה. "משחק חושי, הכולל חול, חרוזים, צבע, חימר או מים, אלה דברים שהורים נמנעים מהם כי הם לא נוחים לנו, אבל לילדים זה מצוין. זה מרגיע ומעסיק אותם לזמן רב. אפשר ליצור בבית מקום מיוחד לבלאגן, להשתמש בדליים, מגשים גדולים, להניח מדבות. אפשר לשחק באמבטיה עם קצף גילוח במשך שעה וחצי."
4. זזים
הפעילות הפיזית שנמנעת מהילדים שלא יוצאים החוצה רבת משמעות. "ילדים לא ישנו טוב ולא יתנהדו במיטבם אם הם לא יוציאו אנרגיה," מתריעה שרייבר לוי, ומציעה לארגן לילדים איזור בטוח לפעילות גופנית. "הזיזו את הרהיטים, ערמו כריות, מזרני יוגה, שקי שינה. עם קצת מזל הילדים יכינו לעצמם מבצר שישעשע אותם שעות."
5. משתתפים מרחוק
זה טוב להתערב, אבל לא יותר מדי. "פעמים רבות, כשההצעה למשחק עצמאי באה מההורים, זה כמו לטרוק את הדלת בפני הילד, ולהגיד לו: צא לשחק בחוץ," אומר ד"ר כהן. "רצוי לעודד את הילדים לעשות פעילויות שתוכלו להצטרף אליהן מאוחר יותר, כמו ליצור לכם עבודת אמנות, תיכנון הפתעה לאדם אחר בבית, בניית מסלול מכשולים. אפשר לומר: כשתחליט מה אתה עושה, תקרא לי לבוא לראות. כך הוא משחק לבד, אבל יש לו חוט מקשר איתכם לאורך כל המשחק."