סקירה שנערכה לאחרונה במכון ברוקדייל, בשותפות עם התוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון 360°, בחנה את השפעת משבר הקורונה על ילדים ובני נוער בישראל. הסקירה מתבססת על נתונים ומידע ממקורות שונים, לרבות נתוני מכון חרוב, המשטרה, השירות הפסיכולוגי של משרד החינוך והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
40.7% מהילדים במדגם דיווחו שהם מרגישים מודאגים מהנגיף, ובעוד 33.8% מהם הביעו חשש שידבקו בנגיף בעצמם – שיעור הילדים שחוששים שהקרובים אליהם יידבקו הוא כמעט כפול (60.2%).
בכל המדדים האלה, המתבססים על נתוני מכון חרוב, נצפתה ירידה במידת שביעות הרצון לעומת מחקר דומה שנערך בשנה שעברה. בנוסף לדאגות מהמחלה עצמה, ילדים רבים דיווחו על דאגות מפני שינוי במצב הלימודי (26.6%), מפני המצב הכלכלי של המשפחה (27.6%) או מכך שמישהו יפגע בהם (13.3%). רק כמחצית מן הילדים הביעו תחושת תקווה ושביעות רצון גבוהה ממידת החופש והעצמאות בחייהם ומן המידה שבה מבוגרים מקשיבים להם.
כבר כעת מצטברות עדויות ממקורות רשמיים ולא רשמיים על עלייה בשיעור המצוקה ובמספר מצבי הסיכון בקרב ילדים ובני נוער. לפי משטרת ישראל חלה עלייה של 41% במספר עבירות המין במשפחה ועלייה של 16% במספר התיקים שנפתחו בגין אלימות במשפחה, לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה.
כמו כן, השירות הייעוצי-חינוכי של משרד החינוך דיווח על קבלה של יותר מ-50,000 פניות בעקבות מצוקה רגשית של ילדים והעריך כי יותר מ-25% מהתלמידים נתונים במצוקה רגשית וחווים בדידות, חרדה, מצבי אלימות במשפחה והתנהגויות סיכון. 13,261 פניות עסקו בבדידות ועצבות, 9,586 במצוקות וחרדות, 8,612 בקשיים במשפחה, 519 באובדנות ו-19,738 פניות עסקו במצבי סיכון של ילדים. ילדים שפנו העידו על חרדות שונות: "מה יקרה איתי?", "אם אחלה בקורונה אני אמות?", "מה יקרה לסבא וסבתא?" "לא יהיה לנו כסף יותר?" ו-"אני לא באף קבוצה ואף אחד לא מתקשר אליי" .
גם סקר הלמ"ס לשנת 2020 הראה תוצאות דומות, כש-25.8% ממשתתפי הסקר דיווחו כי מצבם הרגשי של ילדיהם החמיר בעקבות המגפה. ואכן, שיעור האבטלה הגובר, שמשמעותו מספר הולך וגדל של משקי בית הנקלעים למצוקה כלכלית, עלול להוות סכנה גם לפגיעה בביטחונם התזונתי של ילדים, שכן בימי לימודים ארוכים מספקת המסגרת החינוכית ארוחה חמה בחינם או בעלות סמלית.
השהייה הממושכת בבתים עלול להוות סיכון במיוחד עבור ילדים ממשפחות שנמצאות מתחת לקו העוני או סובלות מתנאי דיור ירודים. כיום, כאשר הילדים בבית, צריך לדאוג להם לארוחה חמה מדי יום, מה שמהווה נטל כלכלי נוסף למשפחות רבות בהן אחד ההורים או שניהם פוטרו או הוצאו לחל"ת. סיכון נוסף אשר עלול לנבוע מן המצוקה הכלכלית הוא נשירתם של בני נוער מן הלימודים לטובת עבודה מה שעלול להביא לפגיעה בתפקודם החברתי והלימודי.
"מאפייני המשבר והסגר הממושך הביאו להחמרת מצבם של ילדים שהיו במצבי סיכון וסכנה, וילדים רבים אחרים נוספו למעגלי הסיכון", אומרת ד"ר טל ארזי, חוקרת בכירה וראשת צוות חשיבה תוצאתית במכון ברוקדייל. "קיימת חשיבות מכרעת באיתור אותם הילדים שנוספו למעגלי הסיכון, והילדים שחלה החמרה במצבם, כדי לתת להם מענה מידי".