נראה שככל שהזמן עובר, הילדות מצטמצמת ומצטמצמת. בקרוב כבר לא ישאר ממנה כלום. בימינו לילדות בנות שלוש יש נעלי עקב, לבנות שבע חזיה, ולבנות עשר אנורקסיה. על פי המחקרים, כיום כ-15 אחוזים מהילדות מתחילות להתבגר מינית לפני גיל שמונה, ונראה ש-85 האחוזים הנותרים יעשו הכל כדי להדביק את הקצב.
גם ילדות שההתבגרות המינית שלהן לא גורמת לכך שלהן ולבובת הברבי שלהן יהיו שדיים באותו גודל, גדלות לתוך עולם מיני מאוד, מלא בתכנים שלא הולכים יד ביד עם התמימות שבילדות. הוכחה עצובה במיוחד לכך אפשר למצוא במחקר שנערך לאחרונה באוניברסיטת פלורידה, ומצא שכמחצית מהילדות בגילאי 3-6 מוטרדות מהמשקל שלהן, וחושבות שהן שמנות מדי. על פי הנתונים, מספר הילדות מתחת לגיל 12 שאושפזו בגלל אנורקסיה הוכפל מאז שנת 2000.
אם עד לא מזמן חשבנו שחצאיות מיני קצרצרות וגופיות חשופות לילדות הם דברים שצריכים להטריד אותנו, נראה שכל הזמן צצים טרנדים מדאיגים לא פחות. נכון, רובם בולטים בעיקר בחו"ל, אבל מהניסיון שלנו, אי אפשר להסתיר את החשש שיום אחד הם עשויים להגיע גם אלינו. ריכזנו לפניכם מספר דוגמאות חיות מהזמן האחרון, שמראות את קיצה הקרב של הילדות, ובמילים אחרות, את תום עידן התום.
מכון יופי לילדות בלבד
רוב הילדות בימינו זוכות לשים לק לראשונה עוד לפני שחגגו שנה. מראה של יד קטנטונת עם ציפורניים צבועות בשלל צבעי הקשת הוא דבר מתוק לכל הדעות, ויש גם לא מעט בנים שמסתובבים עם לק, בדיוק כמו אמא. אין בכך כל רע, הבעיה מתחילה כאשר כוחות השוק מגלים את הקהל הפוטנציאלי, ומכוני יופי מסביב לעולם מתחילים להציע טיפולי יופי לילדים בלבד. התופעה פופולרית במיוחד בבריטניה ובארה"ב, שם ניתן למצוא טיפולי פנים, מניקור, פדיקור, ציורי גוף, איפור מקצועי, שיזוף בספריי ואפילו מריטת גבות ושעווה לילדות מגיל ארבע. גם בישראל ישנם מכוני יופי המציעים טיפולים מיוחדים לילדות המתלוות לאמא, וליין שלם של מסיבות יוקרתיות מוצע במוסדות יופי שונים לילדות שחוגגות ימי הולדת בסגנון טיפוח וטיפולי יופי.
שיעורי ריקוד על עמוד
חוג חדש הצליח לגוון מעט את שוק החוגים הרגילים. בינינו, כמה בלט וג'ודו כבר אפשר לספוג? החוג החדש והמאתגר נקרא "ליטל ספינרס" (מסתובבים קטנים), ובו לומדים הילדים הקטנים לרקוד על עמוד סטריפטיז. לא ברור מה עובר בראשן של האמהות הבריטיות ששולחות את ילדיהן החל מגיל שלוש לחוג הזה. אולי הן מאמינות שהן נותנות להם בכך התחלה טובה לחיים, ואפשרות למקצוע מכניס. חוגים דומים נפתחו גם ברחבי ארה"ב.
נעלי עקב ונעליים מחטבות
ההיצע המיועד לילדים בימינו, נראה שאין לו סוף, ועולם הנעליים המיועדות לילדות קטנות מלא בטרנדים בדיוק כמו זה של המבוגרות. בכל זאת, יש כמה טרנדים שמוטב היה לשמור לגיל מעט יותר מבוגר. הראשון – נעלי עקב לילדות. סורי קרוז, אולי הילדה הכי מפורסמת בעולם, נדמה שצעדה איתן החוצה מהרחם והכתה גלים כשהתהלכה בהן במיומנות ברחובות ניו יורק כבר בגיל שלוש. כיום, בגיל חמש, אביה טוען שיש לה אוסף נעלי עקב של מעצבים, שהוכנו במיוחד עבורה, בשווי של 150 אלף דולר. מן הסתם, עקבים לא טובים לרגליים, בטח לא לרגליים שעוד גדלות ומתפתחות, ואין בהם דבר פרט לאפשרות לדמות למודלים נשיים מבוגרים יותר, לרוב בעלי אופי מיני.
טרנד אחר, שגם הוא הרים כמה וכמה גבות, הן הנעליים מחטבות הישבן. נעלי הספורט של חברת "סקצ'רס", "שייפ אפס" שלרוב מיועדות לנשים בוגרות, יצאו לאחרונה בגרסה מיניאטורית, לילדות בנות שבע ומעלה. כמובן שאין זכר לנעליים כאלה לבנים, מאחר שרק בנות צריכות ישבן מחוטב על מנת להיות מאושרות. כך לפחות משתמע מהפרסומת שליוותה את המוצר כשיצא.
חזיה לבנות שבע
אז נכון שילדות רבות היום מתחילות להתפתח פיזית כבר בגיל צעיר, וחלקן אף יבקרו עם אמא במחלקת ההלבשה התחתונה מוקדם מהצפוי, אבל אין שום צורך אמיתי במוצר הבא: טופ ביקיני עם ריפוד מאסיבי, שיצא לשוק האמריקני לפני מספר חודשים. חזיית הפוש-אפ המרופדת של החברה "אברקרומבי אנד פיץ'" לא הוסרה מהמדפים, אבל המילים "פוש-אפ" הוסרו מהאריזה.
הגדלת חזה לבת 7, בוטוקס בגיל 8
שני מקרים עליהם שמענו לאחרונה ממחישים אולי יותר מכל את הנזק שנגרם לילדות הקטנות והדרישה מהן להתבגר בגיל צעיר יותר, ועוד בחסות ההורים. לא מזמן סערו הרוחות סביב הגברת שרה ברג', בריטית מנותחת לתלפיות, שליום הולדתה השביעי של בתה פופי, העניקה לה שובר המבטיח לה ניתוח הגדלת חזה בגיל 16 (הגיל המוקדם ביותר שבו ניתן לבצע ניתוח שכזה). אם באופן טבעי יתפתחו שדיה של פופי לגודל מרשים, האם הכריזה שהכסף יעבור למימון ניתוח אחר בו תהיה בתה מעוניינת.
המקרה השני הוא סיפורה של בריטני קמפבל בת השמונה מסן פרנסיסקו שפתח תיבת פנדורה לא קטנה. בריטני ואמה התראיינו בתקשורת האמריקנית, והאם הודתה שהיא מזריקה לפניה של בתה בוטוקס לפני תחרויות יופי בהן היא משתתפת על מנת להעלים את הקמטוטים שבעורה. התמונות המזעזעות והודאתה של בריטני שההליך כואב, יצרו התנפלות גדולה על האם, קוסמטיקאית, שאמרה שכך נוהגות כל האמהות בעולם תחרויות היופי לילדים. אחרי המקרה נחשפו מקרים נוספים. האם ניסתה לטעון שהמציאה את כל העניין, אך העובדות הראו אחרת, ובריטני נלקחה מחזקתה. הרופאים אינם יודעים לומר מה תהיה השפעת החומר על התפתחות הפנים הצעירים, וחוששים שהחומר עשוי לגרום לשיתוק עצבים ועוד בעיות רפואיות אחרות.
"הרשתות בארץ לוקחות את אופנת המבוגרים ומכווצות אותה לילדים"
בישראל, לפחות בינתיים, המצב עוד לא הגיע לקיצוניות הזאת, אך על פי הסטייליסטית ומנחת סדנאות הסטיילינג צאלה הילרוביץ, היום אינו רחוק. "אני מעבירה סדנאות סטיילינג לנערות. התחלתי עם בנות 16, וכיום יש כבר ביקוש גם מבנות 8-9. את הקטנות אני פחות מלמדת להתלבש בהתאם למבנה הגוף, אלא מלמדת אותן איך להיות סטייליסטיות בעבור האחיות הגדולות או האמהות שלהן, מסבירה להן על אקססוריז, ועל איך לבחור טרנדים שיעבדו בשבילן, ולא להיפך. מה שחשוב לי בכל הסדנאות האלה זה להסביר להן על פוטושופ, על הריטוש, על כך שזה לא מציאותי, ועל הדרך שבה טרנדים מוחדרים. אני רוצה להעלות להן את המודעות לנושאים האלה כבר מגיל צעיר.
"בישראל, ברשתות האופנה הגדולות שמציעות גם בגדי ילדים, פשוט לוקחים את אופנת המבוגרים ומקטינים אותה. עושים התאמה רק בגודל, ולא בתוכן. התעשייה לא נותנת את הדעת על הנושא, וזו נשארת, בעיקר, החלטה של הורים. כך קורה שיש פה ילדות בנות 8 שקונים להן מגפיים עם עקב. אמהות צעירות נוטות לקנות להן ולילדות את אותם בגדים, במידות אחרות, וזה בעייתי. אין על זה דיון ציבורי, וזה רק ילך ויקצין".
אז מה עושים? לא מסתירים
"תפקידם של ההורים הוא לפתח אצל הילד את היכולת לשפוט מה נכון ולא נכון", מגיבה בנושא אביטל יעקובי, פסיכולוגית התפתחותית וחינוכית מומחית. "אסור לתת לילדים להתקלקל, וצריך לתת להם כלים להתבונן בעין ביקורתית. צריך להסביר להם את הפסול בהדגשת החיצוניות ובביטול חשיבות כל שאר הדברים. זה נכון שכח ההורים נחלש, אבל אי אפשר להיכנע לכך. במקום להתעלם מהדברים שהתקשורת מכניסה לחיינו, או לנסות ולבודד את הילד מהם, אפשר להעלות את הנושאים באופן מכוון, להציג אותם ולהסביר כמה ולמה הם מזעזעים. אין מה להסתיר את הנושאים, כי הילד ייתקל בהם בדרך זו או אחרת. במקום, הסבירו מה אתם חושבים.
לגבי הילדות הקטנות שמאמינות שהן שמנות – זהו הזמן להבהיר שישנן עובדות, ולהיוועץ איתן בעניין. לכל גיל וגובה יש משקל הנכון לו, ואם ילדה באה ואומרת שהיא שמנה, צריך לבדוק את זה יחד איתה. אם זה לא נכון – צריך להבהיר לה שזאת לא המציאות, ואם כן, אפשר להדריך אותה כיצד לאכול נכון".
"אין מה להיבהל מכך שהילד בא ואומר שכולם עושים משהו שלא נראה לכם", מבהירה יעקובי, "אין מה לפחד. לרוב זה גם לא נכון. ילדים יודעים ש'אבל ככה כולם' היא מניפולציה שעובדת. יש כאן הזדמנות להעניק מסר חינוכי לילד, להסביר את העיוות. תפקידם של הורים הוא לכוון ולחנך. הילדים לא תמיד יצייתו, אבל המסרים בסוף מחלחלים פנימה. גם אם הילדים מתנגדים. הרבה הורים מוותרים, הם חושבים שזה ממילא לא יעזור, וזאת טעות גדולה. הורה מוכרח לעמוד על דעתו. הוא חייב את זה לילד שלו".