מסיבות הסיום הפכו לחלק בלתי נפרד משנת הלימודים; אנו פותחים את השנה בחגיגה ומסיימים בחגיגה. המסיבות נועדו לתת תחושה של סגירת מעגל עבור הילדים, ההורים והצוות החינוכי, והן מלכדות אותם לרגע אחד שמח, ממלא ומסכם.

משבר הקורונה הציב בפנינו אתגרים רבים, וגם מסיבות הסיום לא נמלטו מנחת זרועו. בהחלטת משרד החינוך נקבע כי הן לא יתקיימו השנה במתכונת הרגילה והשמחה, אלא במתכונת חדשה ומצומצמת שמעכירה את האווירה במיוחד לבוגרי התיכון. מה ניתן לעשות על מנת להמתיק את הגלולה, למרות הכל? הנה האפשרויות לכל קבוצת גיל.

הגיל הרך: גילאי 3-8

השגרה הקבועה חשובה מאוד בגיל הרך; היא מעניקה יציבות ותחושת ביטחון לילדים. בגילאים אלה, מכיוון שתחושת הזמן של הילד עדיין לא מבוססת דיה, המטרה העיקרית של מסיבות הסיום היא לסמן עבורם סיום תקופה ומעבר לשנה החדשה שתתחיל חודש וחצי לאחר מכן. סיום גן חובה, עליה לכיתה א' וסיום כיתה א' הם צמתים חשובים ומרגשים בחיי הילד, וצריך לסכם אותם באופן חווייתי שישאיר חותם חיובי להמשך.

אפשרויות חלופיות שיכולות לתת מענה למטרה זו:

חגיגה אינטימית בכיתה: ללא הורים ואורחים, אבל עם כל החברים והצוות החינוכי ועם כיבוד טוב ואווירה כיפית. אפשר להסריט את המסיבה הכיתתית או הגנית ולשלוח להורים, או לקיים אותה בזום בזמן אמת כשההורים שותפים מרחוק. הכל אפשר כמובן להקליט ולשלוח לכולם בסיום.

מצגת: להכין לילדים מצגת מתמונות וסרטונים שצולמו והוסרטו במהלך השנה, ומנציחים את הרגעים המשמעותיים והיפים שהם חוו לאורכה יחד עם החברים, המורים וההורים.

סרטון הורים: אתם, ההורים, יכולים לצלם סרטון הומוריסטי שמתאר את החוויות שלהם מכל השנה. בסרטון אפשר לשלב שירים וריקודים וקטעים יומיומיים ושגרתיים שצילמתם במהלך השנה.

בית הספר היסודי: גילאי 9-13

טרום גיל ההתבגרות הוא גיל ביניים: הם לא כל כך ילדים, אבל עדיין לא ממש מתבגרים. בגיל זה הילדים כבר מודעים לכובדה של שנת הלימודים ולאחריות שבאה יחד איתה; הם עובדים קשה במהלך השנה, מודעים לתאריך הסיום ומצפים בכיליון עיניים ליציאה לחופשה.

בגיל זה המטרה העיקרית של מסיבת הסיום היא חברתית. הנוכחות שלנו, ההורים, היא זניחה ופחות משמעותית להם. זוהי מסיבה שנועדה לגיבוש הכיתה, היא מסמלת את השמחה והשחרור מעול הלימודים שבא אל סיומו, ואת הציפייה לקראת חופש הגדול.

אפשרויות חלופיות שיכולות לתת מענה למטרה זו:

מסיבה כיתתית במרחב הפתוח: מאורגנת ומופעלת על ידי הילדים, המורים הם האורחים, וכל התוכנית האמנותית והפעילות החברתית היא באחריות התלמידים. 

מסיבת בריכה או ים: בארגון הילדים וההורים (ללא אחים). ניתן להיפגש אחה"צ, להכין כיבוד קל ולהתפרס על שטח רחב על מנת שנוכל להקפיד על תנאי הריחוק החברתי. 

קליפ או סרטון: גם כאן, הילדים הם אלה שאחראים על הארגון והתוכן.

* חשוב לשים לב שכל הילדים מוזמנים ומשתתפים בכל האירועים.

תיכון: גילאי 14-18

גיל ההתבגרות הוא הגיל שבו לנו, ההורים, אין כניסה; הסביבה החברתית היא המשמעותית, החשובה והמשפיעה ביותר על המתבגר.

פני המתבגרים מופנים כבר לסיום תקופת הלימודים והיציאה לחיים הבוגרים. הם מבינים את המשמעות האמיתית של בית הספר, מעריכים ומנציחים כל רגע ומצפים ברגשות מעורבים לסיום פרק הלימודים והתחלתו של הפרק הבא בחייהם.

כאן המטרה העיקרית של מסיבות הסיום היא בהחלט סגירת מעגל תקופתית. סיום 12 שנות לימוד ארוכות, פרידה מהחברים, גיוס לצבא ויציאה לחיים.

ציון דרך כזה בהחלט משמעותי עבורם ועבור ההורים. זהו רגע מרגש, חד פעמי שלא יחזור, ועצוב שדווקא עכשיו התיישבה כאן הקורונה ושיבשה את אחד הרגעים היפים והמרגשים בחייהם של המתבגרים הצעירים.

אפשרויות חלופיות שיכולות לתת מענה למטרה זו:

מיני נשף סיום: נכון שנשף סיום גדול וחגיגי לא יתקיים השנה, אבל אפשר לקחת חלקים ממנו ולחגוג אותם. אפשר להעמיד עמדת צילום זוגית עם צלם מקצועי, שיצלם את הנערים והנערות ברגעים הזוהרים, היפים והמרגשים שלהם, וישאיר להם מזכרת. אפשר לערוך נשפים כיתתיים עם מוסיקה ואוכל טוב, וכמובן פאר של תלבושות וטוקסידו, וגם ספר המחזור המסורתי יכול לקבל "טוויסט" אחר שיזכיר לכולם את התקופה המיוחדת הזו.

פעילות ערכית: מכיוון שהשנה נחסך כסף רב עקב ביטול הנשף, אפשר להפנות את השמחה והאופוריה למקום אחר: תרומה, צדקה, או עזרה קהילתית. אפשר לאסוף יחד סכום כסף ולתרום אותו לארגון צדקה, לרכוש מתנות ולחלק אותן בבתי חולים, או לאסוף סלי מזון ולחלק אותם לנזקקים.

חשוב לזכור שמשברים ושינויים הם חלק בלתי נפרד מהחיים. זה אף פעם לא מתאים, זה קשה, וצריך למצוא חלופות, אבל מצד שני, השינויים הם אלה שמאתגרים אותנו "להמציא" את עצמנו מחדש. הם אלה שגורמים לנו לצאת מהקופסה, ובסופו של דבר הם אלה שמפתחים ומקדמים אותנו.

אל תרחמו על הילדים. הם יתגברו וימצאו חלופות יצירתיות לסיום השנה. תלוו אותם, תהיו איתם בקושי ובבאסה, תעזרו להם, תעברו את התקופה הזו יחד איתם, ואולי, בסיומה של תקופת הקורונה, גם היא תקבל מסיבת סיום משלה.

הכותבת היא מנחת הורים בכירה ומומחית בתחום הגיל הרך במכון אדלר