ביום שני האחרון, 9.5, הציגה שרת החינוך ד"ר יפעת שאשא ביטון רפורמה חדשה, שאותה כינתה "מהלך היסטורי במערכת החינוך". התוכנית למנהלי בתי הספר "מנהלים חינוך – גמישות ניהולית ופדגוגית למנהלים ולמורים", המתוקצבת בכ-2.4 מיליארד שקל, אמורה לאפשר לראשונה גמישות ניהולית ופדגוגית לכל מנהל, ולספק לו תקציב להגשים את חזונו ואת הרעיונות החינוכיים שלו ושל הצוות, ולתת מענה לצרכים הייחודים של תלמידי בית הספר. מטרת התוכנית היא להפחית את הבירוקרטיה והריכוזיות של המדינה ולהתאים באופן מדויק יותר לצרכים העולים מהשטח.

"זהו צעד נוסף בקידום מערכת החינוך, הפיכתה לאפקטיבית יותר וחיזוק המנהלים וצוותי ההוראה", הכריזה השרה, "המנהלים מובילים את מרכז העשייה החינוכית. הם מכירים את הצוות, התלמידים והקהילה טוב מכולם. הם אלה אשר אחראים במידה רבה על עיצוב פניה של מערכת החינוך וקביעת איכותה. המהלך יחזק את הגיבוי, יוסיף להם סמכויות ותקציב לניהול אפקטיבי ומיטבי, יאפשר להם לקדם פדגוגיה חדשנית, איכותית, מתקדמת ומותאמת לצרכים המשתנים והמגוונים של התלמידים בקהילה בה הם חיים". לדברי המשרד, התוכנית תצא לדרך כבר בשנת הלימודים הקרובה בכל בתי הספר. ומה חושבים המנהלים עצמם על הרפורמה?

"הרפורמה מסיטה את המבט מהבעיה האמיתית ומנותקת מהשטח"

סמדר מורס, מנהלת בית ספר נופים מתל אביב בעלת עשרים שנות ניסיון, מודאגת מאוד. "אני לא רואה כיוון למערכת, אני לא רואה את הרוח של מערכת החינוך", היא אומרת, "זה נראה כמו סופרמרקט ענקי אינסופי של מוצרי מדף ולא כמו חינוך. מדאיג ומטריד אותי שבתוך ההכרזה על רפורמה חדשה אין שיח על כך שמנהלים ומנהלות לא יכולים לסגור מערכת לשנת הלימודים הבאה לאור נטישה חסרת התקדים. לדעתי יש פה הסטה, הרפורמה הזו מסיטה את המבט מהבעיה האמיתית שיש במערכת החינוך, שהיא מחסור במורים. על הרפורמה הזאת חלות הרבה מאוד מגבלות שלא מדברים עליהן".

מורס אף מתרעמת על ששוב לא שותפו אנשי החינוך בהחלטות. "רפורמה שלא נעשית בשיתוף ובשיח עם האנשים בשטח, לא מבררת את הצרכים ובונה על פיהם את המענים, היא רפורמה מנותקת. הרפורמה הזאת תלווה בפיקוח אדוק. התקציבים בה יהיו לפי צבעים.

הרפורמה כוללת הרבה סעיפים, היא מורכבת. רב בה הנסתר על הגלוי, ולכן אני מאמינה שבאופן שבו היא נעשתה היא לא מוצאת את החיבור האמיתי העמוק לצרכים בשטח. למשל אינספור ספקים, הרבה סעיפים צבועים, הרבה פיקוח ורגולציה ומעט מדי תפיסה חינוכית ואידיאולוגיה חברתית רגשית".

 

 

"זה נראה כמו סופרמרקט ענקי אינסופי של מוצרי מדף ולא כמו חינוך. רפורמה שלא נעשית בשיתוף ובשיח עם האנשים בשטח, לא מבררת את הצרכים ובונה על פיהם את המענים, היא רפורמה מנותקת"

סמדר מורס, מנהלת בית ספר בתל אביב

רוית גלעדי גטניו, מנהלת בית הספר היסודי דבורה עומר בפתח תקווה, דווקא מרוצה. לדבריה זוהי "רפורמה מצוינת המאפשרת אוטונומיה למנהלים ולבתי ספר להתפתח, לחלום וליצור באופן שונה ומיוחד ממה שהמערכת אפשרה עד כה. חשוב לראות את התמונה המלאה בסיום ובהטמעת התוכנית וההיצע, אך נראה שהרפורמה מאפשרת תוכניות התערבות בית ספריות, כוח עזר תומך, מומחי תוכן ותוכניות חינוכיות המותאמות לצורכי בית הספר".

גם ד"ר אמנון אלדר, מנכ"ל רשת אמית, תומך בשינוי. "כבר שנים רבות שאנו קוראים לקדם גמישות פדגוגית ניהולית למנהלים", הוא אומר, "מדובר בצעד ראשון וחשוב שצריך להתרחב עוד ועוד. תוספת של חופש פעולה למנהלי בתי הספר ולמורים תקדם את מערכת החינוך ותאפשר לבית הספר לתת מענה רלוונטי לפי הצרכים והקהילות השונות. למנהל יש אחריות רבה כלפי הצוות וכלפי תלמידים רבים, והוא בוודאי יכול להחליט על סדר עדיפויות תקציבי כדי לקדם את בית הספר ואת צוות המורים. המנהלים יוכלו לחשוב מחוץ לקופסה ולהיות רלוונטיים לתלמידים בעידן הפוסט קורונה".

 

"זוהי רפורמה מצוינת המאפשרת אוטונומיה למנהלים ולבתי ספר להתפתח, לחלום וליצור באופן שונה ומיוחד ממה שהמערכת אפשרה עד כה"

רוית גלעדי גטניו, מנהלת בית ספר יסודי בפתח תקווה

"לא ברור מדוע הגנים לא נכללים ברפורמה ומדוע נגרמת אפליה"

מור דקל, יו"ר "העמותה למען הילד בגיל הרך", מברכת אף היא על הרחבת האוטונומיה למנהלי בתי הספר ועל מתן האפשרות להפעלת תוכניות דיפרנציאליות ומותאמות לאוכלוסיית התלמידים ולצורכיהם, אך קוראת ליישם את הרפורמה גם בגנים. "יש לוודא שהמהלך יושתת על ידע ויכולת ניהול מושכלת, בעלת יעדים ברורים וישימים למען צמצום פערים", היא טוענת, "לדרוש ולהקצות סל בסיסי לתלמיד עם תוספות ותקצובים לפי רמה סוציו-אוקונומית. מאז ומתמיד הגננות תפקדו כמנהלות הגן והנושא מעוגן בתוספת 'ניהול גן' בשכרן. לא ברור מדוע הגנים לא נכללים ברפורמה ומדוע נגרמת אפליה בין מנהלי בתי הספר ובין מנהלות הגנים. יש מקום לכלול גם את הגנים ברפורמה ולאפשר לגננות תקציבים לצורך הפעלת תוכניות מתקדמות, באמצעים עדכניים בגני הילדים ובייחוד בתגבור כוח העזר המסייע".

"הסיפור הוא לא התגמול הדיפרנציאלי. העשירים תמיד יודעים לעשות עוד כסף, העניים תמיד נדפקים. גם במערכת החינוך זה ככה. לכן אני חושב שהסיפור הזה לא נלמד כמו שצריך ולכן הוא פסול מעצם העניין"

זאב דגני, מנהל גימנסיה הרצליה בתל אביב

 זאב דגני, מנהל גימנסיה הרצליה מתל אביב, סבור כי הרפורמה אינה טובה. לטענתו זהו "תהליך ארוך שהוא מבורך, אבל בסופו של דבר הכלים יהיו בידי המורים. הסיפור הוא לא התגמול הדיפרנציאלי. העשירים תמיד יודעים לעשות עוד כסף, העניים תמיד נדפקים. גם במערכת החינוך זה ככה. לכן אני חושב שהסיפור הזה לא נלמד כמו שצריך ולכן הוא פסול מעצם העניין".