אני עוקבת בהערצה כבר די הרבה זמן אחר עמוד הפייסבוק של עירית שמעוני, סופרת ורופאה מתמחה בכירורגיה כללית. ספרי הילדים הנהדרים שכתבה בסדרת "נינה הכלבה הזהובה" ראו אור לאחר פרויקט גיוס כספי מוצלח.

את האמת, הדבר הראשון שמשך את תשומת ליבי בדף הפייסבוק הייתה תמונה של כלבה קסומה מסוג גולדן רטריבר. היא נראתה כל כך שובבה וחברותית ואכן סיפורה האישי מרגש ומפתיע. לא סתם היא הפכה לכוכבת של סדרה בת חמישה ספרים (בקרוב השישי).

"נינה נולדה עם מום בלב וזקוקה לתרופות וטיפולים למשך כל ימי חייה". עירית מספרת, "אימצנו אותה ממש במקרה. בדיוק כמו בסיפור שעליו כתבתי בספר הראשון בסדרה 'הלב של נינה'. הלכנו ברחוב והגענו במקרה ליום אימוץ לכלבים. שמענו את המתנדבת מסבירה על הגורה החולה במחלת לב שצריכה ליטול תרופות, ראינו איך בכל פעם אנשים מתלהבים מהכלבה אבל בורחים מיד לאחר ההסבר. החלטנו בלי לחשוב אפילו שאנחנו רוצים אותה."

"בספר הרופא מתואר כאופטימי, אבל הבנתי שהמציאות הייתה מאתגרת יותר"

"אני ובן זוגי עידן היינו אז סטודנטים לרפואה ולקחנו אותה לדני, קרדיולוג חיות, לבדיקה", היא מספרת, "היא הייתה קטנה מהרגיל ומאוד עייפה ושקטה. דני בדק ואמר שלנינה יש מספר חודשים לחיות. ציטוט מדויק. ולנו נשבר הלב אבל החלטנו שנעשה כל מה שאפשר כדי לעזור לה לחיות חיים הגונים בזמן שנותר לה".

היום הכלבה בת שש?

"קרה לנו נס. נינה כבר קרובה לגיל שבע, חמסה, חמסה, חמסה, טפו, טפו טפו. נינה תחת טיפול תרופתי רציני ומוקפד, יש לה קופסת תרופות שמחולקת לימות השבוע, שלוש פעמים ביום ועם השנים היא גדלה ואפילו החלה לרוץ ולהשתולל, ממש כמו כל כלב אחר. לפעמים, בעיקר בימים חמים, היא מתעייפת מהר וצריכה לנוח. נינה הפכה אותנו למשפחה ואותי לאדם מסודר יותר, שלוש פעמים ביום תרופות, בדיקות רפואיות ועוד, ובעצם היא הפכה אותי לאמא. עם כל הקושי והפחד עליה - אני חייבת לה כל כך הרבה, היא פשוט דמות מדהימה ויצור מופלא ואני כל כך שמחה ונהנית להמשיך לכתוב עליה ולצייר אותה. היא כוכבת אמיתית".

בעזרת הספרים שלך נינה באמת הפכה לכוכבת והשראה. הפכת אותה לבן אדם של ממש.

"חשבתי שהסיפור של נינה יכול לעזור לילדים חולים במצבה ולתת תקווה. ילדים יכולים להזדהות עם דמותה האמיתית של נינה, שדומה ליתר הכלבים אבל גם קצת שונה ולהתחבר לזה באמת ולהבין. למעשה את שני הספרים הראשונים בסדרה כתבתי במקביל. את  'נינה הכלבה הזהובה והאחות הקטנה' כתבתי שוב בהשראת נינה, שקינאה במיה, בתי, כשנולדה".

נינה הכלבה  (צילום: קרן גניש)
החברות הכי טובות. נינה ומיה | צילום: קרן גניש

עירית מוסיפה ומספרת כי זה היה מרגש ואדיר לגלות עד כמה נינה אנושית ברגשותיה. "היא ממש קינאה, התרחקה ממיה, התבודדה", היא משתפת, "לקח לה זמן להתרגל למצב החדש ולהפוך לחברה הכי טובה של מיה. חשבתי שאמנם יש הרבה ספרים על הולדת אח או אחות חדשים בבית, אבל סיפור כזה - מנקודת המבט של נינה הכלבה - כל אח גדול יזדהה עם זה. וזה שוב, לגמרי אמיתי מהחיים שלנו". 

את רופאה עסוקה, סגנון החיים שלך די מטורף. איפה מצאת זמן לכתוב שישה ספרים?

"קודם כל אני אישה שיודעת מה היא רוצה ועושה הכול כדי להגשים את החלומות שלי. הגשמתי את החלום הגדול להיות רופאה שרציתי מאז שאני זוכרת את עצמי, האמת שרציתי להיות וטרינרית אבל אני אוהבת בעלי חיים יותר מידי אז 'התפשרתי' על רפואה של בני אדם. הכול עניין של תיזמון. היו לי חודשים ארוכים בבית בשמירת הריון ולא הפסקתי ליצור, כתבתי את הספרים הבאים בסדרה והכל נשפך ממני כמו חיכה שנים רבות בסבלנות עד שנוצר קצת שקט שמאפשר זאת".

"אני מכניסה לספרים נושאים רציניים וקשיים וגם המון הומור - הכול מהחיים", היא מוסיפה, "למשל את 'נינה הכלבה הזהובה: יוצאים לפיקניק!' – הספר האהוב עלי בסדרה - עוסק בנושא שאני לא הכי מוצלחת בו וכך גם מרבית הילדים שאני מכירה - מה עושים כשמשהו ממש מתחשק אבל קשה להתאפק?"

גם שוקה רוצה שיכתבו עליה ספר

עוד מספרת עירית, כי ממש לפני שהתאשפזה לחודש לפני הניתוח הקיסרי, שוקה - הכלבה השנייה במשפחה - הצליחה לשבור את זנבה והיה עליה לעבור ניתוח. בדיוק אז הודפסו שני הספרים הראשונים בסדרה וצחקנו קצת שכל זה קרה כי גם שוקה רצתה שיכתבו עליה ספר. זו עוד דוגמה שהחיים, ההומור והכתיבה מתערבבים יחד". 

אז יש ספר על שוקה הכלבה שעברה ניתוח?

"כששכבתי מאושפזת במחלקה להריון בסיכון גבוה ודיברתי עם הורים לילדים חולים שבדיוק קיבלו את הספר 'הלב של נינה' - שמעתי את התגובות הנרגשות לגבי הספר, אבל גם מה שהיו רוצים בספרים עתידיים, ככלי התמודדות בנושא הרפואה, כמו התמודדות עם צלקת שנשארת לאחר ניתוח, פחד מרופאים, בדיקות וניתוחים, מצאתי עצמי כותבת את הספר הבא בסדרה: 'הזנב של שוקה' – ספר הכנה לילדים לקראת ניתוח".

את בעצם משלבת בין העבודה הראשית שלך כרופאה, לבין טיפול בילדים דרך כתיבה. זה היה הרעיון המקורי כשהתחלת לכתוב?

"לא חשבתי על זה בהתחלה אבל גיליתי גם שספרים יכולים לעזור לאנשים, בדרך אחרת אומנם ממה שאני עושה בעבודת היום יום שלי בתור רופאה, אבל לא פחות ואולי אף יותר – הם משמחים ומבריאים ונותנים תקווה. אחרי ששני הספרים הראשונים יצאו, תרמתי עותקים ראשונים למחלקות קרדיולוגיה ילדים ומחלקות שונות בבתי החולים ברחבי הארץ ובמתנה לילדי עמותת 'סידור עבודת הלב – עמותה לילדים עם מומי לב' ולעמותת 'חברים לחיים' והתגובות היו מדהימות. משפחות ביקשו לבוא לפגוש את נינה ואני כמובן הסכמתי". 

נינה הכלבה הזהובה (איור: עירית שמעוני)
גיליתי גם שספרים יכולים לעזור לאנשים. כריכת אחד הספרים בסדרה | איור: עירית שמעוני

"נינה מדהימה עם ילדים, היא ממש כלבה טיפולית וזה היה שיא ההתרגשות מבחינתי לראות ילדים שמתרגשים לפגוש אותה, להצטלם איתה כאילו היא כוכבת", היא אומרת, "זה שימח אותי ממש להבין שבאמת לספרים שלי, כמו גם לנו ולנינה - יש משמעות". 

מה התגובה שהכי ריגשה אותך?

"קיבלתי לא מזמן תמונה ובה פסלים של כלב ומזרק מילד שנולד עם מחלת לב ממש כמו נינה ובעקבות הספר, מפסל עם המטפלת הרגשית שלו את נינה כחלק מהתמודדות עם המחלה. מבחינתי זה היה שווה את הכול.. קצת כמו 'כל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם ומלואו'. כך זה מרגיש לי". 

את הספרים בסדרת "נינה הכלבה הזהובה" אפשר לרכוש דיגיטלית באתר "עברית" או דרך המחברת. חפשו בגוגל "נינה הכלבה הזהובה".