ביום חמישי הקרוב תבוטל חובת הבידודים בבתי הספר, והיא תחול על חולים בלבד. ההכרה במחיר שהם גובים בכל הקשור ברווחתם הנפשית של הילדים, בפגיעה בהתפתחותם ובעלייה בהתנהגויות הסיכון – יחד עם ההבנה שההורים והתלמידים נמצאים "על הקצה" – הביאו את משרד החינוך ואת משרד הבריאות לקבל את ההחלטה הזו.

החלטה מורכבת זו מתקיימת כשברקע עדיין קיימות עמימות ואי-ודאות לגבי התנהגותו העכשווית והעתידית של הנגיף. הוויכוח של בעד ונגד נשמע גם אצל ההורים. מצד אחד הפחד הבריאותי – הסיכון שבהסלמת המחלה בקרב הילדים ובני משפחותיהם; ומצד שני החששות מפני הפער הלימודי שנוצר, וכן מפני החוסר החברתי והשפעתו על המצוקה הרגשית של בני הנוער והילדים.

בעשור האחרון הצטבר לא מעט ידע על השפעתה של הלמידה הרגשית-חברתית על ההישגים לימודיים. כמו כן, ידוע הקשר בין תפיסה חיובית של בני הנוער כלפי עצמם וכלפי בית הספר, ובין ירידה בהתנהגויות סיכון. לכן ההתמקדות בשיח הרגשי היא אתגר משותף, הן למורים והן להורים.

אז מה עלינו כהורים לעשות?

  1. ראשית, חשוב לדעת שילדים לומדים מהאופן שבו ההורים מתמודדים. לכן מומלץ להשקיט את החששות עבורם, לחזק את הסיבות התומכות בהחלטה, ולהאמין בכוחם של הילדים להתמודד עם השגרה החדשה. עודדו את המורים בבית הספר לראות בהיבטים הרגשיים-חברתיים אתגר מרכזי בתקופה זו. לנו, כהורים, תפקיד חשוב בעיצוב החוסן של הילדים.
  2. השתמשו בידע הפנימי שלכם על התמודדותכם עם קושי כדי לדבר עם הילדים על החזרה לבית הספר, וכדי לברר איתם לגבי החששות שלהם. ילדים ומבוגרים זקוקים להכרה ולתיקוף כדי שיוכלו לווסת ולנהל את הרגשות שלהם. הקשיבו להם ללא ביקורת, בלי להמעיט בפחדים שלהם. אתם יכולים להגיד משפטים כגון "אנחנו מבינים את החששות", "טבעי להיות לחוץ". הקשיבו מתוך עמדה תומכת, ונסו למצוא איתם פרספקטיבות שונות שדרכן תוכלו להסתכל על החששות שיעלו.
  3. ניתן להניע את השיח הרגשי עם שאלות כגון: מה ישתנה כעת עבורכם? את מי הכי תרצו לפגוש? מה תרצו לספר למורים? מה משמח אתכם בשינוי הנהלים? אילו חששות יש לכם? מה עוזר לכם? מה מרגיע אתכם? לְמה אתם זקוקים מהחברים, המורים וההורים? למי אתם יכולים לפנות כשאתם נתקלים בקושי? לְמה תתגעגעו מהתקופה שבה הייתם בבית? הקשיבו ללא ביקורת ונסו למצוא יחד איתם אפשרויות והזדמנויות. דרך אחרת היא לגייס אותם לספר איך הם היו יכולים לעזור למי שמתקשה לחזור.
  4. נסו בשיחה עם הילדים לחזק את החשיבה האופטימית שלהם ואת היכולת להגמיש את המחשבה ואת התגובות למציאות החדשה, גם אם היא שונה ממה שהם מצפים. שוחחו איתם על החוזקות ועל המשאבים שהם מזהים בעצמם כדי להחזיר לידיהם את השליטה.
  5. חלק גדול מהילדים יחזרו לתפקוד מלא. נוכחות הורית תסייע לעקוב אחרי הילדים שמתקשים. כדאי לשים לב לשינויי מצב הרוח, אם הילדים מופנמים או מוחצנים מעבר לרגיל, אם קיימים שינויים בהרגלי האכילה, השינה וההתנהגות, ואם אתם רואים אצלם גילויי אלימות.

הדבר הכי חשוב: שוחחו עם הילדים על חוסר הוודאות ועל העמימות שנעשו לשגרה, גם בחיי המבוגרים וגם בחיי הילדים. הסבירו להם שבתוכה, קיומה של שגרת לימודים בבית הספר היא אי של יציבות וביטחון.

הכותבת היא מנהלת שפ"י לשעבר (השירות הפסיכולוגי הייעוצי של משרד החינוך) ויועצת בכירה לחברת הסטארט-אפ SafeSchool.