נועה, אמא לילד בגן טרום טרום חובה של חינוך מיוחד בתל אביב, מספרת כי היא חוששת לשלוח את בנה לגן כאשר הנהג נוסע ללא ליווי עם מספר ילדים, ולעיתים אפילו ללא הגנה. לא תמיד ילדים בני שלוש יודעים לקשור את עצמם לבד בחגורת הבטיחות.

 הטענות המרכזיות של ההורים הן שאין מספיק כוח אדם כדי לאסוף ילדים ממונית ההסעה בצורה בטיחותית. צוות הגן מונה גננת אחת וסייעת אחת. מוניות הסעה שמגיעות לפני השעה שמונה, לעיתים ממתינות על המדרכה דקות ארוכות. לאחר שהסייעת יכולה לרדת לאסוף את הילדים, היא מצופה להעביר לבדה בין 3-6 ילדים את הכביש. "אין אדם בעולם שיכול ללוות מספר כה גדול של ילדים וגם להחזיק את כיסאות הבטיחות או הבוסטרים", אומרים ההורים". בנוסף, לדבריהם עיריית תל אביב מתנערת מחובתה לספק מלווים לילדים הלומדים בגנים של עיכוב התפתחותי, זאת למרות זכאותם. "זה לא מוסרי מצד רשות מקומית להתנות סיפוק של שירות בכך שהורה לא יוכל ללוות את ילדו", הם מוסיפים ואומרים, "נהגי ההסעות נטולי הכשרה או פיקוח, אם יש זכות לכל הורה ללוות את ילדו הרך בעת טיפול רפואי, על אחת כמה וכמה שיש זכות ללוות ילדים בעת נסיעה במונית עם נהג ללא פיקוח".

"הילדים לא מפסיקים להיות עם צרכים מיוחדים בצוהריים"

סיגל, אמא נוספת, פנתה לעירייה אך נותרה ללא מענה. בהמשך היא אף שלחה מייל מסודר לעירייה ובו היא פורטת את טענותיה. "יש שורה של ליקויים ואי סדרים במערך ההסעות של החינוך המיוחד", היא מספרת למאקו הורים, "אנחנו זכאים להסעה מהגן ובחזרה מהצהרון. מכיוון שהבנתי עוד בתחילת השנה שלמרות זכאותנו עיריית תל אביב מתנערת מהמחויבות לאפשר למלווה לילד להתלוות להסעה, נאמר לי כי נאסר עלי ללוות את בני מתוך 'עיקרון' שאינו ידוע לי. בעקבות ההנחיה הזו מתחילת השנה אני מחזירה אותו במונית פרטית ומשלמת כאלפי שקלים בחודש. בזמן שאני מסיעה ומחזירה את בני במוניות פרטיות, נוכחתי כי אין תנאים מתאימים להסעה של ילדים ללא מלווה".

לאחר מכתבים רבים, אחת האימהות קיבלה תגובה מהגברת מיכל הויברגר, מנהלת מחלקת חינוך "יובל בגן" בעירייה בזו הלשון: "עיריית תל אביב, לפנים משורת הדין ועל מנת לתת מענה לתושבים ולילדיהם, הוסיפה את האופציה של הסעות בסיום הצהרון, מכאן ההנחיה של חוזר מנכ"ל תקפה עד השעה 14:00 ואינה חלה על הסעות הצהרונים. אי לכך אין אנו מחויבים במלווה בהסעות בסוף יום פעילות הצהרון ולכן לא ניתנת האפשרות לאשר את הצטרפותך להסעת בנך". וזאת מבלי להתייחס לעובדה שיש יותר מילד אחד עם עיכוב התפתחותי בעיר.

נועה וסיגל הן ממש לא היחידות. במכתב שאחת האימהות כתבה לעירייה היא טוענת כי: "עיריית תל אביב מחויבת לספק שתי הסעות ביום לתלמידי החינוך המיוחד, ואין זה משנה האם ההסעה היא בסיום הגן או הצהרון, מכאן שסיפוק ההסעה בתום הצהרון אינה 'לפני משורת הדין'. יתר על כן, מדובר בילדים עם צרכים מיוחדים הלומדים בגן חינוך מיוחד, והם אינם מפסיקים להיות בעלי צרכים מיוחדים בשעה 14:00 בצוהריים, לכן לא ברור לי מדוע חוזר המנכ״ל אינו תקף להסעה מהצהרון. מתחילת השנה אני מגיעה לצהרון בשעת האיסוף לאסוף את בני במונית פרטית. לצערי נחשפתי לשורת כשלים בטיחותיים ואחרים במערך ההסעות".

"באופן קבוע ויומיומי, נהג מחברת ההסעות אוסף שלושה פעוטות מפתח הצהרון לבד, ומסיע אותם במונית ללא בוסטר או כל מתקן ריסון אחר", ממשיכה אותה אמא ומשתפת, "פעמים רבות ראיתי אותו אוסף אותם וחוצה את הכביש בין הצהרון למכוניות כאשר הוא לא נותן יד לאף אחד מהפעוטות שלמעשה חוצים את הכביש לבד כאשר הוא מפטיר 'לכו אחריי'. מדובר בכשלים בטיחותיים מסוכנים, ואני מתריעה לפני שיהיה אסון. בנוסף, ילדים עם צרכים מיוחדים אינם ראויים ליחס כזה מצד הנהג שמסיע אותם. מעבר לחוזר המנכ״ל, יש זכות בסיסית לכל הורה ללוות את ילדו הקטין בעת מגע עם אדם מבוגר זר, על אחת כמה וכמה נהגי מוניות שלא קיבלו שום הכשרה לטיפול בילדים עם צרכים מיוחדים ושאינם עומדים בפני כל פיקוח. הזכות הזו היא חלק מאמנת האו"ם למען זכויות הילד". 

מעיריית תל אביב-יפו נמסר בתגובה: "מכיוון שהכתבת מסרבת להעביר לנו את פרטי התלמיד או השם של אימו, לא נוכל להגיב בצורה עניינית. בכל זאת ניסינו לבדוק האם מוכר מקרה שכזה ועלה כי מעולם לא נערכה שום שיחה שכזו עם אף אימא בה נענתה בצורה שאינה מקצועית. כידוע, כל הרשויות המקומיות חוות משבר כוח אדם ומחסור במלווים ואנו עושים מהלכים משמעותיים לגיוס כוח אדם בשיתוף המרכז לשלטון מקומי. נציין כי כל מקרה המגיע למרכז שירות חינוך או למחלקת ההיסעים מקבל מענה ברגישות ובענייניות, ברור לנו לחלוטין שכל מקרה הנוגע לתלמיד או תלמידה בעיר נוגע ביקר מכל לכל הורה".

בעקבות התגובה קיבלו הנוגעים בדבר בעירייה רשימה של מספר ילדים, עם מספרי הטלפון של הוריהם, ולמרות זאת הם החליטו להישאר עם נוסח התגובה.