כולנו משקרים מדי פעם. לפעמים אנחנו משקרים כדי לשרוד, להסתדר, לשמור על עצמנו, לרצות, או כדי להתאים את עצמנו לסיטואציה ולציפיות מאיתנו. לפעמים אנחנו משקרים מתוך כוונה טובה, או מתוך פחד. לפעמים אנחנו מרגישים שאם נגיד את האמת היא לא תתקבל, או שהתגובה תהיה מאוד קשה. במילים אחרות: כשמדובר באנשים נורמטיביים, בדרך-כלל נוכל למצוא את ההיגיון והסיבה שמאחורי השקר. אפשר לראות את זה גם אצל ילדים: ילדים משקרים כחלק מתהליך ההתבגרות ופיתוח הנפרדות, וגם אנחנו שיקרנו כנראה להורים שלנו כשהיינו ילדים. כילדים אנחנו לא רוצים לאכזב את ההורים שלנו, או להתמודד עם ההשלכות של משהו שעשינו, ואנחנו משקרים כדי לייצר לעצמנו דרגת חופש, לעשות משהו שאנחנו יודעים שהם לא מרשים לעשות. במקרים רבים, זה עובד בצורה דומה גם בבגרות: לא תמיד נגיד את האמת, ולא תמיד נהיה מוכנים להתמודד עם ההשלכות.

אז למה בעצם אנחנו מסתירים?

כאמור, כשאנשים מרגישים דחף להסתיר משהו מבן משפחה או מהמשפחה כולה, בדרך-כלל יש להם סיבה טובה. לפעמים הם צריכים זמן ומרחב לעכל עם עצמם את הדברים ולבדוק מה נכון להם, והם מרגישים שאם הם ישתפו, כבר לא תהיה להם ההזדמנות הזאת. פעמים רבות ההסתרה נובעת מתוך ריצוי, מתוך חשש לפגוע, חשש לאכזב, פחד שיביישו אותי, ידחו אותי או יכעסו עלי. לעתים אנשים מסתירים דברים כי הם יודעים שאם יספרו, ההשלכות יהיו קשות – והם לא מסוגלים להתמודד עם זה, או חושבים שהנזק יהיה גדול מדי וההשלכות יהיו הרסניות. כיצורים חברתיים חשוב לנו להיות שייכים ומוערכים. זה צורך קיומי, ולכן הפחד מדחייה וביקורת מובן.

הנזק שבהסתרה

ישנם מצבים בהם גילוי האמת כרוך בסכנת חיים או בנידוי ובמקרים כאלה הסתרה היא הרע במיעוטו, אבל בדרך כלל הסתרת האמת נובעת מהימנעות, והימנעות לא פותרת את הקושי אלא דוחה את ההתמודדות איתו. בטווח הקצר אולי ארגיש הקלה, אבל בטווח הארוך הבעיה כנראה תגדל, אצטרך להתמודד איתה, ותהיה לי גם חרדה סביב ההסתרה, חרדה שתלך ותגבר: עכשיו אני צריכה גם לספר שהסתרתי, וזה מעמיק את הקושי. זה מעגל שמזין את עצמו. אם, למשל, פוטרתי מהעבודה, ואני מפחדת לספר כי יכעסו עלי ויבקרו אותי, או כי זה יבהיל את הצד השני ואצטרך לדאוג גם לו – ואני מסתירה, למעשה לא פתרתי את הבעיה. עדיין פוטרתי, ועכשיו אני גם מסתירה. בסופו של דבר, אין ברירה אלא להתמודד עם מה שקרה. עצם העובדה שמראש הסתרתי משהו כל כך מהותי, המשפיע על האנשים הנוספים בחיי, עלול להפוך לבעיה מורכבת יותר מאשר גילוי האמת מלכתחילה.

כבר נכנסנו למעגל ההסתרה. איך יוצאים ממנו?

ברוב המקרים, הדבר הנכון לעשות הוא למצוא דרך לספר את האמת, גם אם היא קשה. לסמוך על הסובבים אותי שיוכלו להתמודד, ולבקש עזרה. בסופו של דבר הפתרון יגיע מהתמודדות עם המציאות – להסתכל על העובדות ולהחליט מה עושים ואיך מתמודדים איתן. אדם שנכנס לחובות, למשל, עשוי לחשוש שיראו בו כישלון, אכזבה, עול. אבל ההסתרה מעמיקה את הבור ואת הקרע, הוא לא יכול לעבור את זה לבד כי המשפחה מושפעת מזה ישירות, וההתמודדות תהיה בכל מקרה ביחד.

 

ילד מכסה את אוזניו בזמן שהוריו מתווכחים (אילוסטרציה: By Dafna A.meron, shutterstock)
אילוסטרציה: By Dafna A.meron, shutterstock

איך משקמים את האמון?

  1. משתפים. ככל שהסוד ייחשף ביוזמתנו בשלב מוקדם יותר, כך יהיה קל יותר לשקם את האמון.
  2. מכילים. חשוב שהצד שהסתיר יאפשר לצד השני להביע את הכאב ואת הכעס שלו, יתמודד עם זה ויכיר בתחושות שלו.
  3. בוחנים את הקשר. לרוב, מקרים של הסתרה קשורים גם לדינמיקה של הקשר. גם האנשים שהאמת הוסתרה מהם צריכים לשאול את עצמם מדוע אותו אדם פחד כל כך לספר להם את האמת.
  4. מדברים על זה. כל צד צריך לתת הכרה לצד השני ולהבין מאיפה הוא בא. טיפול עשוי לסייע בחשיפת האמת וגם בהתמודדות עם התוצאות. 

אני מאמינה שאפשר לשקם את האמון. זה עניין של החלטה, ואם רוצים לשקם את האמון, זה אפשרי. זה כרוך בעבודה משותפת, בלנסות להבין את ההיגיון מאחורי השקר ואת הדינמיקה של היחסים, ולתת הכרה הדדית למה שקרה.

היחסים לא בהכרח יחזרו לאותו מקום בו הם היו קודם, וזה בסדר. גם אם האמון לא חוזר למה שהוא היה פעם, אבל שני הצדדים מודעים לפגיעות ומכבדים את הרגישות סביב הנושא, אפשר לחיות עם זה בשלום.

לסיכום, משבר אמון לא צומח משום מקום, הוא חלק מהקשר יותר רחב. צריך להסתכל על ההקשר הזה ולהבין איך כדור השלג הזה התגלגל והפך להיות מה שהוא. כשאנחנו מסתירים, אנחנו מנסים למנוע סבל מעצמנו ומהאחרים בטווח הקצר, אבל בטווח הארוך בדרך-כלל הבעיה רק תחמיר, והאדם שבחר להסתיר את האמת יצטרך להתמודד גם עם בדידות גדולה. משבר אמון הוא גם סוג של הזדמנות: לפעמים צריך להגיע לנקודת קצה כדי לעצור, לבחון, לברר מה הביא אותנו למקום הזה, לאלו רעיונות זה קשור, לאלו דפוסים זה קשור. האם זה שלי? האם זה משהו שקורה בתוך הבית שלא מאפשר לי להביא חלקים שונים לידי ביטוי? האם אני צריכה להביא גרסה מצומצמת של עצמי? דיון פתוח על הנושאים האלה עשוי לשמש בסיס לחיזוק היחסים ולאפשר לכל הצדדים המעורבים לצמוח מהמשבר.

אם אתם מתמודדים עם סודות במשפחה וזקוקים לעזרה מקצועית כדי לפתוח את הדברים, מרכז אלה כאן עבורכם לתמיכה נפשית מקצועית.

הכותבת היא עו"ס MSW, מטפלת זוגית ומשפחתית ומנהלת קלינית במרכז אלה.