המעבר בין יום הזיכרון ליום העצמאות הוא אחד הקשיים והמורכבים ביותר באתוס הישראלי. מהטקסים, הסרטים, העדויות, הסיפורים המצמררים, המרגשים והעצובים מאוד של הנופלים והנרצחים, למעבר לחגיגות, זיקוקים, הופעות ויציאה לרחובות.
השנה החגיגות יהיו הרבה יותר מצומצמות. המעבר הזה יהיה קשה וטעון פי כמה וכמה, כשאנחנו עדיין בתוך הטראומה הלאומית שלנו וכשנוספו השנה עוד שמות. הרגשות השנה יכולים להיות מציפים הרבה יותר. כעס, עצב, אכזבה וחרדה, הן בין אותן התחושות שעלולות להגיע אלינו ואל ילדינו ביתר שאת. חשוב בימים האלה, להיות הרבה יותר קשובים וערניים לילדים ולבני הנוער שלנו.
חשוב מאוד לא לאפשר להם לשקוע בעצב, במיוחד כאשר מדובר בילדים בגילים קטנים יותר. כדאי לייצר להם שגרה וביטחון ולהדגיש עבורם את המשמעות של יום העצמאות, ושדווקא מסר של למרות כל מה שעברנו השנה, מדינת ישראל חוגגת את יום העצמאות.
לחשיפה לתכנים ברשתות, בטלוויזיה ובטקסים השונים יש ערך חינוכי חשוב מאוד, כמו אהבת הארץ והמדינה, ציונות, הנצחה, כבוד והערכה לאלו שהקריבו את חייהם למען המדינה, אבל גם חשוב להגביל את הצפייה בהם בתקופה כל כך רגישה. מצד אחד, צריך לתת מקום לעצב הגדול שיכול לתפוס מקום משמעותי אצלם בימים האלה, מצד שני לא לאפשר לילדים להיות בו יותר מדי ולהכניס אותם לדכדוך או רגשות קיצוניים אחרים.
למדו אותם כלים להרגעה הוויסות: נסו לתת לילדים כלים קטנים להרגעה עצמית וויסות רגשי. בשונה ממבוגרים הם יכולים להשתמש בדמיון בקלות, ולדמיון יש כוח ריפוי והרגעה. התחילו מנשימות, בקשו מהם לדמיין שמריחים פרח ומכבים עוגה עם נרות, מקמו בגוף איפה מרגישים את הכאב או הפחד. ילדים יודעים לעבוד עם הגוף ואז אפשר לבקש מהם לקפוץ או לדמיין איך הפחד/הכאב מתכווצים ונעלמים, השמיעו להם מדיטציות קצרצרות לילדים, אפשר גם לתת להם לצייר את מה שהם מרגישים, אפשר להתחפש או להכין גלימה שמעלימה את כל הדאגות כשאני לובש אותה, או כל דבר אחר מרגיע.
לתת מקום לשיח פתוח עם הילדים כדי לשמוע את דעותיהם: מומלץ לדבר עם הילדים ובני הנוער על התחושות שלהם ביום הזה. לתת להם לפרוק את מה שיש להם על הלב, תוך שגם אתם מספרים על הרגשות שלכם על סיפורי מור"ק מהשירות הצבאי אם יש לכם, על גבורת בני משפחה שלחמו במלחמות השונות. זה הזמן להציג את שני הצדדים של המטבע. גם עצב וגם גאווה. גם כאב וגם שמחה. היום יותר מתמיד, הילדים שלנו מבינים את הערך העצום של ההקרבה של הנופלים ששילמו בחייהם למען המדינה. היום מבינים את המשמעות של המשפט הזה באופן העוצמתי ביותר.
שמרו על שגרה: בכל הימים האלה, חשוב יותר מתמיד לשמור על השגרה. אחת הטעויות בימים האלה היא להפסיק לצייר, לשחק, לצאת לטיולים, לאפות וללמוד עם הילדים או לעשות את שאר הפעילויות שאתם רגילים לעשות איתם. שגרה היא אחד המתכונים שמאפשרים להם לשמור על תחושת השליטה. פעילויות שדווקא לא קשורות ליום הזיכרון מאפשרות להפחית חרדה, מתח ולחץ.
עודדו את הילדים לתמוך אחד בשני: זה גם הזמן לעודד את הילדים שלכם לתמוך בחברים ובאחים/יות שלהם, ולדבר גם איתם על מה שהם מרגישים בימים האלה. אפשר מראש להדריך אותם איך לעשות את זה, בצורה מידתית, בלי להיכנס לפירוטים נרחבים מדי, אלא דרך סיפורי גבורה חיוביים. זה יכול לעזור להם יחד להרגיש שכולנו באותו סירה. זה עוזר לחוש אמפתיה לכאב והעצב של השני, ולפתח עוד קצת את החוסן שכל כך חשוב כעת.
עוד דבר אחד חשוב: נסו לאפשר לכל אחד לחוות את הימים הלאה בדרכו שלו, ללא שיפוטיות, אל תכעסו על הילדים אם אתם שמים לב שהם מתחילים לשקוע בעצב, או הפוך אל תבקרו אותם אם הם פורצים בצחוק, כל תגובה היא נורמלית במציאות הלא נורמלית בה אנו חיים. נסו לדבר איתם, לעודד אותם שהמלחמות האלה לא היו לשווא. הם מאפשרים לנו לחיות את חיינו כאן.
בתוך כל הכאוס ואי הוודאות, נסו להחזיק תקווה עבור הילדים. תחגגו יחד איתם את יום העצמאות, מותר לצאת לרחובות, לעשות על האש ולבלות עם חברים. זה אפילו מומלץ בשביל לאוורר את הנפש, ולתת לה עוד כוחות. ההוכחה הכי טובה לילדים היא שממשיכים בשגרה שהם היו רגילים אליה, ככה הם יאמינו שצבא ההגנה לישראל חזק ושומר עליהם ואז משמעות המעבר בין יום הזיכרון ליום העצמאות תהיה של מעבר לעצמאות אמיתית.
הכותבת היא פסיכותרפיסטית ומנחת הורים