אמה אלרואי בת העשר מסביון אוהבת מאוד בעלי חיים. "יש לי שני כלבים וחתולה שאני אוהבת מאוד, הם החברים הכי טובים שלי", היא מספרת בשיחה עם mako, "אני אוהבת ללטף אותם ולשחק איתם, אני מרגישה שהם מבינים אותי, וכשאני עצובה הם תמיד באים ומנסים לעשות שמח. גם אני מרגישה אותם, אני רואה כשהם רוצים לאכול, לצאת החוצה.
"אני רואה לפעמים כלבים נטושים, ויצא לי אפילו לראות אישה מכה כלב, וכעסתי מאוד. קשה לי לראות אנשים במצוקה וכלבים במצוקה", מספרת אמה, שהחליטה שהיא רוצה לעשות משהו כדי לעזור להציל בעלי חיים. לבסוף היא החליטה לכתוב ספר, וכך, אחרי תהליך כתיבה של כשנה, נולד "אלופה שלי" – ספר שכל הכנסותיו יעברו לתרומה לבעלי חיים. כדי להוציא את הספר, היא גייסה לאחרונה 15 אלף שקל בעזרת קמפיין מימון המונים, ובינתיים כבר הצליחה למכור כ-100 ספרים, ולהרוויח כ-2500 שקלים.
כל ההכנסות שיתקבלו ממכירת הספר יועברו כתרומה לעמותה ע"ש פרופ' אמנון תדמור ז"ל, שמעניקה טיפול רפואי לבעלי חיים עזובים, וגם עוזרת לאנשים שקשה להם לשלם על הטיפולים. אני רוצה שאנשים יעזרו יותר ויתרמו, ושנעזור לכמה שיותר בעלי חיים", היא אומרת.
"תתייחסו לחיות כמו שהייתם רוצים שיתייחסו אליכם"
ספרה של אמה מתמקד בערכים חשובים כמו חמלה ועזרה לזולת, ומספר על אמה עצמה, שמגיעה עם אביה לפנסיון כלבים. היא פוגשת שם כלבה את צ'יקה – כלבה בודדה שמחפשת משפחה. אמה מחליטה שהיא לא יכולה לעמוד מנגד, ומאותה רגע שמה לה למטרה למצוא לצ'יקה משפחה. היא עושה את זה עם שילוב של יצירתיות, יוזמה, נחישות, סבלנות והמון אהבה, בעלילה מפותלת ומלאת הרפתקאות.
"הסיפור הזה נכתב באהבה ללא גבול לחיות שלי", נכתב על עטיפת הספר החדש, "לכלבים שלי ולחתולה שלי יש חיים יפים. יש להם בי, מזון, מים ואהבה. המטרה שלי היא שבעזרת מכירה של כמה שיותר עותקים מספר זה, לאסוף תרומה יפה ולתרום לעמותה שמטפלת בבעלי חיים עזובים, פצועים וחולים. תתייחסו לחיות כמו שהייתם רוצים שיתייחסו אליכם. תהיו אנשים טובים".
"אני אוהבת לכתוב וגם לקרוא, אז אני כתבתי וגם ההורים שלי עזרו לי. הם תיקנו, אמרו מה מסתדר ומה לא מסתדר", מספרת אמה, ואביה, אמיר, מוסיף: "ניסינו למקד אותה לעשות משהו מעשי, שתרגיש שהיא תורמת באמת. היא עבדה בגיל צעיר במשך שנה ולמדה בתהליך על יזמות, גיוס כספים, איך להתאמץ ולשתף חברים בתהליך. היא הייתה בקשר עם המאייר, ועם הוצאת הספרים במשך שנה שלמה, ועכשיו היא גם עובדת כשליחה ומחלקת את הספרים כאן בישוב, משווקת ומספרת על הספר לכל מי שרוצה. היא רואה באמת שהכסף נתרם ואנחנו מאוד גאים בה. למרות שפחות ופחות ילדים קוראים וכותבים, הרבה חברים קנו את הספר והיה פירגון אמיתי ומדהים".
בימים אלו, בזמן שהיא עובדת על מכירת הספר "אלופה שלי", אמה כבר כותבת את הספר הבא שלה, ולא מפתיע לגלות שגם לו יש מטרה חברתית יפהפייה: "אני כותבת עוד ספר לזכרה של סבתא רבתה שלי שנפטרה", היא מספרת, "את הכסף שנשיג אתרום למועדון קשישים".
"אלופה שלי", בהוצאת אוריון, 16 עמודים, איורים: רמי מאיקס