חינוך חינם וחינוך איכותי – שני הפכים. קווים מקבילים שלעולם לא ייפגשו. כך טוענים עשרות מומחי אקדמיה, אך באותה נשימה כולם מנסים להוביל לחינוך ציבורי חינם מלא.

האם מישהו מהם ביצע איזשהו מחקר מעמיק על הנזקים שנגרמו לבני 3-6 בחוק חינוך חינם של הפרופ' מנואל טרכטנברג? אותם ילדים לא בשלים, לא גמולים, לא מוכנים, שהגיעו למסגרות חינוך חינם (גני עירייה מפוקחים) עם גננת וחצי סייעת דחוסים בכיתות של 35 ילדים?

לאחרונה נפגשו נציגי התאחדות מעונות היום הפרטיים בישראל עם נציגי משרד האוצר, משרד רוה"מ ומשרד החינוך וראש המועצה לכלכלה הפרופסור אבי שמחון והודיעו כי לא יאפשרו לבצע במעונות היום הפרטיים מעשה טרכטנברג 2 כפי שבוצע בגני הילדים לגילאי 3-6. נציגי ההתאחדות הסבירו למקבלי ההחלטות כי לכל מעון פרטי תמהיל הוצאות המורכב בין השאר משכירות מבנה, עלויות שכר, הוצאות הקמה, ציוד ותקורה, וכי למעשה מעונות היום הפרטיים משמשים צינור העברת כספי מיסים מההורים למדינה. כן, המחיר שמשלמים ההורים כולל הוצאות תפעול משמעותיות, ארנונה עסקית, מע"מ, מים, חשמל ומיסים נוספים – המדינה מרוויחה יותר מהגננת.

שמרו את המשאב החשוב ביותר – כוח האדם

מדינה מתוקנת הרוצה לתת חינוך חינם לתושבים תשמר את המשאב החשוב ביותר שלה, כוח האדם, בוודאי בימים של מחסור אדיר במטפלות איכותיות, לאחר שנים של הרס תדמית המחנך, זילות המקצוע והערמת קשיים בתחומי התכנון והבנייה. מטפלות חדשות רבות לא שורדות את החודש הראשון ואחרות לא מסיימות שנת עבודה. המטפלות הוותיקות אינן מעוניינות לעבוד יותר בתחום, כי גם כך הן חשות שהן בגדר חשודות בחוק המצלמות ובעיני הציבור, ואינן רוצות לעבור למגזר הציבורי כיוון ששם שכרן לא משתווה למגזר הפרטי, וכך מבנים חדשים שנבנו מכספי המדינה עומדים ריקים בשל המחסור בכוח האדם.

"חוק הפיקוח" קובע כי עד שנת 2025 כל המטפלות יעברו הכשרה בהיקף של כ-220 שעות לימוד, אך בפועל לא נפתחים מספיק קורסים, ומבדיקה שנערכה מטפלות לא מצליחות לסיים את הקורס ואילו אחרות לוקחות את התעודה ומקימות משפחתונים קטנים ללא פיקוח מחוץ לדרישות החוק. גם ההבטחה להדרכה חינוכית בת ארבע שעות חודשיות עדיין לא מיושמת במלואה בכל הארץ.

עובדות אלו נעלמות מחוות הדעת של המומחים היועצים למדינה לכונן חינוך ציבורי מלא חינם ולהשקיע 80 מיליארד שקל בבינוי ועוד 27 מיליארד שקל בחינוך חינם כל שנה.

הם מתעלמים מסכנת ירידה באיכות הטיפול כתוצאה מסבסוד אחיד ומועט למעונות היום ומכך שבגנים ובמעונות הפרטיים נצבר הידע והניסיון הרב ביותר בתחום הגיל הרך שלמשרד החינוך ייקח שנים להשלים אם בכלל.

הם מספרים שהמדינה לא יודעת לעבוד עם גופים פרטיים ולכן נדרשת הלאמה, אבל שוכחים שהמודלים קיימים בכל אספקט של חיינו שבה המדינה ביצעה הפרטה והתייעלות משום שהבינה שהאיכות האמיתית נמצאת דווקא במגזר הפרטי התחרותי והמתחדש.

ומה לגבי גישות חינוכיות? אנטרופוסופי, מונטסורי, קיבוצי, זורם, רג'יו, אמיליה ועוד? כל אלה לא יהיו חלק מהמסגרות החינמיות ויימחקו עם המעונות הפרטיים.

"מעונות היום הפרטיים משמשים צינור העברת כספי מיסים מההורים למדינה. כן, המחיר שמשלמים ההורים כולל הוצאות תפעול משמעותיות, ארנונה עסקית, מע"מ, מים, חשמל ומיסים נוספים – המדינה מרוויחה יותר מהגננת"

זמן ללמוד את הלקח מטעויות העבר

בחוק חינוך חובה חינם לגילאי 3-5 של פרופסור מנואל טרכטנברג ביצעה המדינה מחטף לא רק לילדים אלא גם לאנשי חינוך וחזון שנתנו את נפשם וכספם והקימו מפעלי חינוך איכותיים בהשקעות של מאות אלפי שקלים. המדינה בנתה 3,000 גנים בלי לבדוק אם קיימים במקום גנים פרטיים התואמים את הביקוש וכך חיסלה את גני הילדים הפרטיים שעבדו ברישיון משרד החינוך. עד היום המעטים (מדי) ששרדו נאלצים לסגור בזה אחר זה לאחר שאיבדו את הרישיון מחוסר רישום ולאחר שמספר הילדים ירד מתחת ל 11 ילדים (מספר הילדים שהינו חובה על פי הקריטריונים של משרד החינוך בגיל זה).

 כעת חוזרים אותם מומחים ומציעים לעשות את אותם הנזקים גם למעונות היום הפרטיים לגיל הרך. הם אינם עושים אבחנה בין מעון פרטי או מפוקח ומשתמשים במקרים שבהם התגלו עוולות ופשעים כדי להשחיר את הדימוי של מעונות היום כדי לשכנע את המדינה לפשוט רגל ועל הדרך לגרום למפעלי חיים חינוכיים נוספים העוברים מאם לבת לפשוט רגל יחד איתה.

כיום נחלקים קולות המעונות הפרטיים לשניים: אלה שלא עושים דבר כי אינם מאמינים שהמדינה תוכל לשרוד בלי החינוך הפרטי למרות הנתונים מגני המוכש"ר (מוכר שאינו רשמי) בגילי 3-5 ואלה שפשוט סוגרים כדי לא לראות את המדינה הורסת את מפעל חייהם.

התאחדות מעונות היום הפרטיים המייצגת למעלה מ-350 מפעילי מעונות נאבקת במשרד החינוך על כל החלטה ומנסה לבלום יוזמות בעלות אופי מזיק ולהפוך את מעונות היום הפרטיים לחלק מהפתרון ולשותפים מלאים לקבלת ההחלטות שישפיעו לא רק על עתיד הילדים אלא על אותן משפחות שמקדישות את חייהן ומקדשות את החינוך לגיל הרך. בין היתר הצליחו נציגי התאחדות מעונות היום הפרטיים לתקן את חוק התכנון והבנייה עד 36 ילדים, לתקן תקנות מידתיות למבני מגורים בשיתוף משרד רוה״מ, האוצר הרווחה והחינוך וכן לתקן תקנות כבאות אש בהתאמה למבני מגורים בלי להתפשר על שלומם וביטחונם של הפעוטות.

לאחרונה שיגרה ההתאחדות מכתב המזהיר כי אם יוגדר כי ההורים יוכלו לממש את ההטבה הממשלתית רק במעונות סמל במקום בכל מעון יום בעל רישיון - זהו גזר דין מוות למעונות היום הפרטיים ומימוש חלקי ומצומצם מאוד של ההטבה לציבור. במכתב הוזכרו סל דרישות ופתרונות שיכולים להביא לשינוי מהותי בתחום, בהם: שותפות בצוותי ההטמעה; החרגה מדרישות שאי אפשר לעמוד  בהן כמו שינויים מבניים, גודל מטבחים, תקני בישול, קייטרינג, כניסות ספקים, כמות מקררים, שירותים, אסלות וכיורים; ביטחון כלכלי בהתחייבויות הכספיות של המדינה לבעלי המעונות; פטור ממסי עירייה וממשלה שיקל על הורים; הוכחת יכולת כלכלית במימון המדינה; הרחבת הפטור לשימוש חורג מעל 36 ילדים; הקצאה חלקית של מכרזים לבינוי למעונות היום הפרטיים; אם יידרשו המעונות להוסיף מטפלות המדינה תסייע בסבסודן; אם יידרש תקן מבשל המשרד יממן את עלות המבשלת; תקנות פיקוח ברורות ועקביות.

  • יניב בר אור הוא מנכ"ל התאחדות מעונות היום הפרטיים