"עד לפני חודש לא ידעתי מה קרה לבן שלי", אומרת נטליה קסרוטי, אימו של קשת קסרוטי כליפה, ממשתתפי הנובה, שנרצח בשבת הקשה ביותר שהייתה למדינת ישראל. "כל מה שידעתי היה מתוך ניסיונות ומאמצים שלנו להרכיב את הפאזל שנקרא "מה קרה לקשת?".
קשת שהיה בן 21 במותו, היה אדם חופשי, עצמאי ומאושר, כבר מזמן לא גר בבית אימו בקיבוץ סמר, שם גדל. ערב לפני המסיבה עוד הספיק לרקוד ברחובות פלורנטין עם ספר תורה בידיו, והבטיח למתפללים בבית הכנסת שהוא ישוב. משם נסע בשני רכבים לכיוון הפסטיבל עם החברים אוריון הרננדז, אזרח מקסיקני שנחטף לעזה, שני לוק שנרצחה, סשה, דני וחוזה, שנסעו ברכב אחריהם וניצלו הודות לקשת שהתקשר אליהם ואמר להם שיסעו מהר בחזרה כי יש יריות. "לא ידעתי בכלל שהוא נסע למסיבה, כל מה שידעתי זה שהוא אמור להגיע לקיבוץ עם החברים אחרי סוכות, ומכאן להמשיך לחופשה בסיני, אבל כשהתחילו לדבר בחדשות על מסיבה עבר לי בראש שהבן שלי אוהב מסיבות ואולי היה שם", מספרת נטליה.
מאותו הרגע נטליה ואחיותיו של קשת, ענן (24) ושמש (18) ניסו לאתר אותו ולהרכיב מתוך רסיסי מידע שהגיעו אליהם את הסיפור. "רשמנו הכול לפי ציר כרונולוגי, המשכנו יחד עם אבא של שני לוק להרכיב את התמונה עבורם ועבורנו, ככל שעבר הזמן ולא שמענו שום דבר, היינו ממש בטוחים שהוא נחטף לעזה, איזו תמימות זו הייתה לחשוב כך".
גם ברגע שבו היה בגיהינום הוא היה מעורר השראה
ואז הגיע יום רביעי בצהריים, ואותן דפיקות נוראיות בדלת, אבל גם בתוך החושך הגדול הזה, נטליה יודעת למצוא שבילים של אור. "התמזל מזלנו שזה היה גורלנו, כל כך הרבה אנשים אחרים קיבלו תשובות אחרי חודשים לגבי היקירים שלהם".
שלושה שבועות אחרי שקשת נקבר, נטליה קיבלה מלהב 433 את הטלפון הנייד של קשת. חבר שידע את הסיסמה, עזר לה לפתוח אותו, אך רק לאחר שחזרה מהמשלחת של משרד החוץ למיאמי ומקסיקו, אזרה אומץ ופתחה את ההודעות של קשת. "לא היו שום סרטונים שתיעדו את האירוע, הוא היה כל כולו בלהינצל ובלהציל לעזור ולדאוג, ראיתי שהוא שלח מיקום למד"א שהוא נמצא בעיקול של מפלסים, והיו שתי שיחות יוצאות למד"א, הבנתי שאני חייבת להשיג את ההקלטות, לקח לי חודש וחצי לקבל אותן, והן נתנו הרבה מידע לא רק לי אלא גם ללהב 433 ולצבא. קשת היה בעיקול מפלסים שהפך להיות עיקול המוות כי היו שם המון נרצחים והמון נחטפו משם".
את הכאב העצום של אימא ששומעת את המילים האחרונות של בנה בהקלטה, מילים שמבקשות ישועה והצלה שלעולם כבר לא תגיע, אפשר רק לדמיין. "זו הנכחה לרגע הזה שבו הבן שלי היה בגיהינום, וגם שם הוא היה אלוף וגיבור. שומעים את הפחד שלו, הוא פצוע ויחד עם זה התנהג בצורה מעוררת השראה, בדרך שבה הוא דיבר איתם, אני הייתי צורחת ומקללת ובוכה, וקשת אמר "אנחנו צריכים ניידת ואמבולנסים בבקשה תשלחו לפה", הוא לא הפסיק לדבר בנימוס ומתיקות, "חברה שלי פצועה ברגל, בבקשה תשלחו אמבולנס דחוף" שאלו אותו איפה הוא נמצא בדיוק והוא אמר שהוא לא יודע ושהוא בעוטף עזה, ואז הוא מבין שהוא צריך להיכנס לוואטסאפ כדי להבין את המיקום, עוברות כמה דקות והוא עושה עוד שיחה, "אח שלי מה קורה? מה עם האמבולנסים אתם חייבים לשלוח דחוף, יש פה מלא אנשים ותאונות", שואלים אותו כמה רכבים, והוא אמר שהוא לא יודע והתחיל לספור, הכונן רצה שהוא יגיד מה הוא רואה, וקשת השיב: "אל תבקש ממני לראות מה קורה. חברה שלי פצועה קשה והיא לא יכולה לצאת מהרכב".
המון שאלות נותרו ללא מענה
נטליה הניחה ששם הסתיימו חייו של קשת, אך משהו בפנים ניקר ולא נתן לה מנוח, ולאחר ששמעה את ההקלטות, החליטה לשוב ולהתקשר לשני חברים של קשת, שאיתם דיברה בשביעי לאוקטובר, כשכולם היו עדיין בעין הסערה. במרחק של חודשים מיום האירוע, היא גילתה פרט משמעותי נוסף. "שניהם היו במסיבה ודיברו עם קשת במהלך הבריחה. בחיבור של חלקי הפאזל הבנתי מהם שקשת התקשר אחרי מד"א לחברה בשם מאי, בירר אם היא בסדר, ואמר לה שלוקחים אותו לבית חולים כי הוא נפצע ברגל, זה היה כבר אחרי שהוא התקשר למד"א. אני מאמינה שקשת הרגיש שעשה כל מה שיכול עבור שני, הבטיחו לו שהאמבולנסים מגיעים, והוא אמר לאוריון שהיה בן זוג של שני שישמור עליה ושהוא מתקדם, כי לא ניתן היה להוציא אותה מהרכב, ואז המשיך עם רכב אחר".
כעת נטליה האמינה שחלקי הפאזל הושלמו, וקשת מצא את מותו בצומת מפלסים ברכב שניסה להוציא אותו משם, מיליון שאלות אחרות כמו: כמה זמן נמשך הסבל, מה הייתה מידת האימה שהיו מנת חלקו של קשת לפני מותו, ומה בדיוק קרה שם, לא הרפו ממנה. אך שיחה שקיבלה לפני כשבועיים מלהב 433, טרפה שוב את הקלפים, אבל גם הביאה לפתחה לא מעט נחמה. "הודיעו לי שגופתו נמצאה בצומת שער הנגב, 4 ק"מ מהיכן שהתקשר למד"א, הם לא הספיקו לנסוע רחוק מדי, והוא נמצא עם אדם בשם מוטי, ברכב הונדה סיוויק. הפרטים האלו נאספו ממצלמות רכב ומתיעודים של זק"א. למרות שהיה לי קשה לשאול, העזתי ושאלתי האם פגעו בגופה שלו, ואמרו לי שלא. לא חיללו את בני למעט פצעי ירי, זו הייתה הקלה משמעותית עבורי".
נטליה, שנוהגת לשתף את המסע שהיא עוברת בעקבות מותו של קשת, העלתה גם הפעם פוסט על העדכון האחרון של להב 433, ואת המידע שהיא מבקשת למצוא: לצד מי היה בנה כשחייו הקצרים כל כך הסתיימו? "חברה טובה של קשת פנתה אליי באותו ערב ודיברה איתי על מוטי, גבר כבן 70 שהולך למסיבות טרנס, נוסע לגואה, זה היה נשמע כמו מישהו שהבן שלי יכול להתחבר אליו, היא נכנסה לרשימת הנרצחים וראתה שיש 3 גברים בשם מוטי, ולאחד מהם יש הונדה סיוויק, תוך שעה פיצחנו את התעלומה".
דמות האב שהייתה לצידו במותו, סגרה עבור קשת מעגל
למחרת בבוקר נטליה מוצאת פוסט בפייסבוק בקבוצה של נרצחי נובה, שבו נכתב: "אבא של אשתי, מוטי, נמצא ירוי בצומת שער הנגב, הייתה לצידו בחורה שאולי אלה החפצים שלה". "תמיד אמרו לקשת שהוא יפה כמו בת, עם השיער הבלונדיני הארוך שלו, תוך שעה עשינו שיחת ועידה, ניר חברה של קשת שאיתרה אותם, אני והבת של מוטי עם בעלה. זה היה רגע שלא דמיינו שיגיע. הם סיפרו לנו על אבא שלהם וסיפרנו להם על קשת, מסתבר שהם אותו אדם, שניהם אנשים מוארים שאוהבים לתת ולעזור, אני יכולה לראות את מוטי שהיה נראה כמו קשת בגיל 21 ואת קשת הופך להיות גבר מדהים ומרגש בגיל 74. הסתבר לנו שקשת הכיר את מוטי מפסטיבלים קודמים ומפלורנטין, שם מוטי גר וזה היה המקום האחרון שבו היה קשת, ערב לפני מותו.
כבר כמה שנים שאין לקשת קשר עם אבא שלו, זו נקודה רגישה בסיפור המשפחתי הכאוב ואני יודעת שבאותם רגעים, בעשר הדקות האחרונות של חיי בני, היה אדם שהיה לו דמות אב שעשה מה שאבא עושה עבור הבן שלו: מרגיע אותו, מבטיח לו שייקח אותו לבית חולים ושיטפלו בו והכול יהיה בסדר, אני יודעת שזה מה שמוטי עשה בשביל קשת, בכל פעם שאני חושבת על זה אני משתנקת, כי זה יותר גדול מכל דבר שאפשר לדמיין".
היופי הבלתי רגיל של קשת, נחקק בזיכרון של כל מי שראה אותו. התמונה שלו רוקד במסיבה חצי מעורטל, הפכה לאחד הסמלים של נרצחי מסיבת נובה, העובדה הזו הביאה הפעם עוד שביב מידע משמעותי עבור נטליה, והפעם מהאדם שראה אותו לאחר מותו. "באחת התגובות לסרטון על קשת שעלה ברשתות, כתב אדם בשם ינון האם לקשת הייתה חולצה וורודה, פלג, חבר מאוד קרוב של קשת ענה לו שכן והשניים יצרו קשר. בהמשך פלג מספר לי שמצא אדם מזק"א שפינה את קשת. אמרתי לו שאני לא רוצה לראות את הסרטונים והתמונות של קשת לאחר שמת. ואז הוא ממשיך ומספר לי שראה מעל 700 גופות אבל הפנים של קשת נחקקו בזיכרון, וכשהגיעו למקום עם כוח משטרתי וצבאי, היו סביבם עדיין מחבלים והחילוץ של הגופה היה תחת אש.
כשהגיעו התברר להם, שצמוד לרכב של מוטי, היה רכב נוסף ממולכד והיו צריכים לפרק אותו. אם היה מתפוצץ, אולי לא הייתה גופה, ואני בהודיה על כל פרט שכזה. כולנו יודעים את עוצמת האירוע, והעובדה שיש אנשים שאין להם תשובה וגופה שאולי חיכו הרבה זמן לאתר אותה, אנחנו חיכינו "רק" ארבעה ימים, ואני יודעת להרכיב את הרגעים האחרונים בחייו של קשת, וגם מוצאת עוד ועוד פרטים שהופכים את הסיפור הזה לנשגב ומלא הוד, כמו לדוגמא שהמקומיים קוראים לצומת שער הנגב, היכן שקשת מצא את מותו צומת הקשתות, ובית הספר בשער הנגב נקרא בית ספר קשת".
ההרכבה של הפאזל שנקרא: מה קרה לקשת, לא מפחיתה ולו במעט מעוצמת הכאב של האובדן, אבל נטליה מודה שמאז היא יכולה קצת לנשום. "אנשים רוצים תשובות והחקירה לא פשוטה רגשית וטכנית, הייתה כאן המון אינטואיציה, ידעתי פשוט מה אני צריכה לעשות, צריך לבדוק הכול לשאול ולחפש בכל מקום והיה לי מזל שקיבלתי תשובות. ועם זאת, חשוב שכל אזרח שהיה במסיבה, שנהג ברכב ביום הזה וראה משהו, או שיש לו משהו במצלמת רכב חייב לבוא ולהגיד את כל הפרטים, אפילו הכי קטנים וזניחים, כמו שלי סגרו את הסיפור יכולים לסגור סיפור לכל כך הרבה אנשים שאין להם מושג מה קרה ליקיריהם באותו יום, המידע הזה זה הדבר הכי חשוב שתוכלו לתת".